בחירות

[טשטושה]

בחירות

בחיבור הבלתי סביר, עומד מולי - הכפיל שלי. זה הרואה בשקיפות מוחי, זה השומע שיר נפשי. זה העומד שקוף כל כך למולי אתה האסור בשבילי אני האסירה בשביליך... נוגעת באני שבך, לוטפת ומרפאה מקומות כואבים, יודעת שאין מקום לאפשרות אחרת המציאות הזו כבר אינה מבדרת רק מערערת את מהות ועוצמת הבחירה את המקום בו עשינו שנינו טעות חמורה עשור שנים של כיסויי תירוצים אינן יכולות להסוות את עוצמת הכמיהה לנפש מבינה - אוהבת ורגישה והנה - כשהאמת נוגעת אין לנו ברירה אלא בהחבא ובגניבה לקחת פיסות קטנות מהנפש התאומה ! טש

 

[עופריקו]

אין מילים ../images/Emo24.gif

 

[אוהב לאהוב בצאט]

../images/Emo45.gifיפה טש , אהבתי ../images/Emo24.gif

 

[x 7]

../images/Emo60.gif בחירות בשניים ../images/Emo41.gif

טושי במקום תשובה ארוכה אעתיק משהו שכתבתי לפני זמן לנשמה תאומה: אלמלא התקווה אנא נגיע נשאר במקום נוותר על רקיע כי לשם אפשרי להגיע יחדיו כי לשם אי אפשר להגיע לבד

 

[המסע לעבר הקשת]

טשקָה ../images/Emo5.gif זו את חביבתי ../images/Emo35.gif

וואו, קראתי ונכנס לי עמוק עמוק בלס...

 

[המסע לעבר הקשת]

אופססססס בלס = ב ../images/Emo23.gif

 

[טשטושה]

מותר?...

להקפיץ את עצמי בעצמי?..... טש

 

[כחול שמיים]

ואף רצוי...................

 

[purple butterfly]

פשוט מופלא....

 

[piter pan]

../images/Emo128.gif

הדברים כה תואמים את מציאות חיי ( כמעט אפילו כרונולוגית) ואם יורשה לי לאמר לך טשטש חברתי הבאמת באמת באמת קרובה נורא ואהובה , שמכל יצירותייך עד היום וראתי לא מעט , זו המופלאה , היפה , הנקייה והיפה מכולן. למה ? כי היא יצאה לך מבסיס הפרוזדור של המסדרון של החדר השמאלי של ליבך. ואחרי היום בבוקר - אחרי בוקר של יום לפני היומולדת שלי הדברים מעט ברורים יותר. אחרי דין ודברים ביני לבין זוגתי הבנתי כי מהנדס צדק. זהו בניין שאסור להתגורר בו. מסוכן לדייריו , הוא גמור כבר. עשה את שלו. הסדקים הם כבר בבסיס , בבטון המזויין. גם המומחים שבדקו הבינו שאין עוד מה לעשות. הברזל שבפנים כבר רקוב ואכול. מה עושים איתו עכשיו ? אז הוא אמר שיש שתי אפשרויות: הריסה שימור ושיפוץ למטרות היסטוריות - ההריסה יכולה להתבצע בכמה שיטות וצריך להחליט איך עושים את זה. אפשר בפיצוץ זה מהיר , לא משאיר כמעט שרידים , עלות יחסית נמוכה עם זאת לפעמים נפגעים אלו הקרובים למקום הפיצוץ ושה עושה הרבה רעש אפשר במשקולת עגורן מיטלטלת (כזאת כמו בארה"ב) לוקח זמן עד הריסה יסודית ופינוי הפסולת לא מרעיש אפשר לא להרוס אבל אז סכנת התמוטטות ללא כל שליטה מאוד לא מומלץ , מה גם שאיש לא מבטיח שזה לא ייתמוטט בחלקים חלקים , כל פעם חדר אחר (ולראיה חלק כבר התמוטטו). וכאמור , הוצעה אופציה אחרת - שימור , יעני פיחלוץ המבנה אז מה ? אעמיד שם איש זקן בכניסה עם כובע של דור מן שייקח כסף מהנכנסים? והעלות והתחזוקה ועוד בשבילך מה? בשביל בניין בן 130 שנה(חלקי 10) כן טשטש משלמים מחיר על בחירת דירה לא מתאימה אבל אפשר גם אחרת אפשר לרכוש חדשה אפשר שכירות אפשר ואל תצחקי עלי , אפילו אוהל או צריף לזמן מה או ............ איגלו

 

[אורמור]

ברירת המחדל...

כך אני קוראת לה, לאופציה הזו לנגוס פיסות חיים להבנה הזו, שהבחירה שגויה <להיום היא שגויה, אולי לעבר היתה נכונה> וכשעומדים ושוקלים כמו פיט את האופציות, ואף אחת לא מרנינה, ואף אחת לא קלה. אז ברירת המחדל קיימת "מפחלצים" את המבנה=המסגרת ומפיחים בה רוח נוספת, ככה לפחות לא יורד גשם על הרהיטים..אהההה והילדים

טושיק.. גם אני הפעם הרגשתי מול הכתיבה שלך אותך.. וכן, אהבתי והזדהתי, מאוד יחי מפעל הפיצות.. אור מק-

 

[ענת הגדולה]

טושה

התעלית על עצמך. אחרי הסיפור "כוחה של אמונה" חשבתי שזה הטופ, השיא של ההתרגשות, והנה, יצירה חדשה, ואני מוצאת את עצמי "לוקחת פיסות קטנות מהנפש התאומה" תודה נשמה, אוהבת את כתיבתך.

 

[פרח גן עדן]

מרגישה שהייתי שם...

אומרים שנחמת רבים-היא נחמת טיפשים! אבל לדעת שאותן בחירות-הן לא רק שלי.... ולדעת שעוד מישהו/מישהי -מרגישים את שהרגשתי.... אני לא יודעת מה איתכם-אבל אני? במבט לאחור?-לאט לאט מעכלת למה יותר טוב לי אחרי...לא עוד להסתפק בפיסות קטנות-להיות מאושרת מהשלם!(תפילה קטנה פרטית שלי)! טש-תודה!

 

[דינה.מיט]

נפש תאומה...

כמה פעמים כבר הרגשתי שהנה נפגשתי עם הנפש התאומה אותה אחת עצמה שלהתחבר איתה נועדתי לפגוש בה נולדתי וכל חיי רק חיפשתי אותה והנה נפגשתי אחרי שהחמצתי כי כבר התחתנתי עם... הנפש התאומה שפגשתי לפני עשור... ועם זו הנפש האחת והיחידה איך נוכל לחיות ביחד? - זו חידה כי אי אפשר "לנסות על רטוב" הרי כבר יש ילדים... ולא נעים... וגם זה חשוב... אז מה נשאר? פוטנציאל ענק ליחסים מושלמים (?) ושני אנשים עם געגועים עצומים והחיים... זורמים... ואחרי כמה שנים אופסססססס גילוי מדהים פגשתי נפש תאומה בהתחברות מדהימה הוא ואני כאילו זה לזו נועדנו אותה תפיסת חיים אותו האופן מחשבה וגם צצה אהבה.... ושוב משבר ותהיות... ואיך זה יכול להיות... ועוד פוטנציאל עמוק ואדיר מתנפץ ברעש אל הקיר .... אני לא מזלזלת בקיומו של קשר בין נשמות תאומות אני רק אומרת שאני לא מאמינה בקיומו של האחד והיחיד והוא ואין בילתו. כולנו בני אדם. גם לנפש המדהימה ההיא יש תכונות ארציות כאלה ואחרות ואין מה לבכות על בחירה שנעשתה. את הנשמות התאומות אני שומרת לי, בקשרי חברות אמיצים, בשיחות, בתמיכה, באהבה של אדם לאדם. לא מתייסרת במה היה קורה אילו... זה לא רלוונטי. ואת הנפש התאומה ההיא מלפני עשור וחצי, אני מטפחת ומנערת ומשמרת. בשבילו, בשבילי ובשביל מה שיצרנו. ככה אני. דינה. נשמה תאומה

 

[טשטושה]

מה להגיד לכם?..

קראתי את התגובות של כולכם.. ותמיד קודם כל תודה... לאמר שהחכמתי....? - אפשר בהחלט לאמר שנכחתי בעוצמת האובדן?.... - כאבתי וכואבת.. לאמר שיש לי פתרון?..... ל א ! אין לי, לפחות לא עדיין... אולי כשיתבהרו לי דברים מסויימים... ברור לי מה טוב לי ברור לי מה רע.. במצב מתקדם - אני גם יודעת מה אני רוצה... שלב תיאום העמדות עומד לפני... ואני מחכה לו מזה תקופה... אני בהחלט יכולה לאמר ששאבתי כוחות - מכל תגובה ותגובה... ולך פיטר´קה... מחזיקה אצבעות... וואלה - "אינטמטם" אותי ברוח הפורום.......חחחחח טש

 

[עירומתית]

טש יקרה...תגידי...

לא ידעת שלא יפה ומאד מכאיב לתת בוקסים ישר בבטן? אאוצ´... אהבתי מאד כתבת ניפלא ! עירו´

 

[פלסטיק]

טושה תסתכלי טיפה אחרת, חיובית...

לקבל מהנפש התאומה ולהעניק לה. זה לא אחד הדברים הנעימים ביותר שיש? ולתת מתוך רצון לתת בלי תנאי, ולקבל באהבה.... אפילו אם זה רק פיסות קטנות ואולי לזמן מוגבל, כמה אושר יש בזה....

 

[טשטושה]

פלסטיקו...

יש דברים נפלאים בראיה הזו שאתה מבקש לחדד... האופטימיות - ולקיחת הדברים כפי שאתה מראה באמירתך אכן זו המחזקת כל נפש... ואני פלסטיק - דנתי ברמת הבחירה שלי, אני לא רוצה שעות גנובות בחיי... אין להן מקום בראיה שלי... אני זקוקה לשלמות במקום הזה ולא לפיסות גנובות...גם אם הן מתוקות.. טש

 

[ידידת-אמת.]

טש יקרה............../images/Emo141.gif

וואי אילו מילים.......... פשוט..................... קולעות בול למטרה. חיבוקיייייייייי. י.

 

[גלית34]

ריגש אותי ../images/Emo20.gif

היתי מאוהבת,והוא לא. קורא אותי כספר ואני אותו. ואחרי שאהבה החד צדדית עברה לה, נשארה חברות לנפש הכי הכי בעולם.