מלכה לוחמת
New member
בחיי אבל בחיי שאני מלכה אמיתית
הפסקתי לעשן לפני חמישה ימים. הטריגר היה..מעבר לנושאי הבריאות (כבדי המשקל יש לומר) עלם חמודות שהכרתי שעמדתו לגבי עישון מאוד קיצונית (תכלס? בצדק). אבל פה העניין. אתמול..נפרדנו. הסיגריה כמובן עברה כמחשבה אבל וזה האבל הגדול..כמחשבה בלבד! למעשה מה שעודד אותי והקל על תחושת העצבות העמוקה היא העובדה שאיני מעשנת. מעין נחמה. נחמה אמיתית לשם שינוי ולא נחמת החנק והרעל של הניקוטין. כמעשנת ודאי הייתי נשארת כל הלילה ומחסלת טילי טילים של סיגריות תוך כדי ניתוח אובססיבי ועקר של מה שקרה. במקום זה..היתי רק עצובה כמו שמותר לבחורה שהחבר החדש שלה "לא מעוניין בקשר רציני", להיות עצובה. וזהו! עצובה ללא עשן, בלי להזיק לעצמי יותר. עובדה זו כשלעצמה עודדה אותי מאוד.
הפסקתי לעשן לפני חמישה ימים. הטריגר היה..מעבר לנושאי הבריאות (כבדי המשקל יש לומר) עלם חמודות שהכרתי שעמדתו לגבי עישון מאוד קיצונית (תכלס? בצדק). אבל פה העניין. אתמול..נפרדנו. הסיגריה כמובן עברה כמחשבה אבל וזה האבל הגדול..כמחשבה בלבד! למעשה מה שעודד אותי והקל על תחושת העצבות העמוקה היא העובדה שאיני מעשנת. מעין נחמה. נחמה אמיתית לשם שינוי ולא נחמת החנק והרעל של הניקוטין. כמעשנת ודאי הייתי נשארת כל הלילה ומחסלת טילי טילים של סיגריות תוך כדי ניתוח אובססיבי ועקר של מה שקרה. במקום זה..היתי רק עצובה כמו שמותר לבחורה שהחבר החדש שלה "לא מעוניין בקשר רציני", להיות עצובה. וזהו! עצובה ללא עשן, בלי להזיק לעצמי יותר. עובדה זו כשלעצמה עודדה אותי מאוד.
