בחזרה לעתיד
הי שלום לכולם שוב (או למי שמזהה אותי לפחות) אחת לכמה חודשים זה זה קורה לי אני חוזר לכאן לקרוא כל פעם יש איזה סיבה אחרת לחזור הפעם זו מישהי שהכרתי אכן כן היא גם יוצאת וזה הזכיר לי את המקום הזה מענין אותי אם גם אצלכם זה מרגיש ככה כשחוזרים לפה כאילו זה לחזור אחורה למשהו שאתה לא אמור לחזור אצלי זה נובע מזה שהייתי פה בזמנים הקשים יותר של חיי זה מקום שתמך בי המווון אבל לחזור ניראה לי כאילו אני חוזר לבעיות שלי ומצד שני למקום חמים וטוב (כמעט כמו בית) בכל מקרא סיפור: חתונה של זוג חברים טובים ואני מתיישב בשולחן ומולי היא שם וניראה לי כאילו יש סביבה הילה של אור למי שמכיר אותי אני לא אדם שמתרגש בקלות אבל פה זה משהו אחר אני לא יכול להפנות מבט ממנה ואז היא מיישרת אלי מבט... ומחייכת זה המיס אותי לגמרי פה אני שלה סופית עד הסוף עד כלות אחרי שעתיים התאוששות וכמה כוסות אלכוהול ניגשתי אני א. אמרתי בחיוך ש. היא ענתה (אני לא רושם שמות כמנהג המקום) את מוכרת לי אמרתי בבנאליות (המשפט הכי מטומטם שקיים) שיחה קצרה עם המון רעש רקע ואלכוהול בראש שם הבנתי שגם היא יוצאת נגמרה החתונה אנחנו יוצאים (הגעתי עם חברים) ורק בדרך אני מבין ששכחתי את הדבר הכי חשוב להמשך קשר מס' נייד יומיים אחרי התקשרתי לחתן וביקשתי שישיג לי את הטלפון אחרי עוד 20-30 טלפונים לכל מי שחשבתי שיוכל להשיג את המס' הנכסף הצלחתי !!! התקשרתי פעמיים היא לא ענתה ולא חזרה sms אני לא משאיר ואין לי מושג למה אחרי שבועיים אזרתי אומץ והתקשרתי שוב אני - היי זה אני היא - כן אני מבינה ראיתי שהתקשרת גם לפני רק שאני בקשר עכשיו ואני לא יכולה קיבלתי דקירה אני - טוב אז נהיה בקשר למה לעזאזל כל הבנאליות הזאת והחוסר תקשורת?? נ.ב. אני עדיין ביודימוס אנונימוס (יש מי שיבין את זה) ועדיין מתגעגע לאנשים כאן
הי שלום לכולם שוב (או למי שמזהה אותי לפחות) אחת לכמה חודשים זה זה קורה לי אני חוזר לכאן לקרוא כל פעם יש איזה סיבה אחרת לחזור הפעם זו מישהי שהכרתי אכן כן היא גם יוצאת וזה הזכיר לי את המקום הזה מענין אותי אם גם אצלכם זה מרגיש ככה כשחוזרים לפה כאילו זה לחזור אחורה למשהו שאתה לא אמור לחזור אצלי זה נובע מזה שהייתי פה בזמנים הקשים יותר של חיי זה מקום שתמך בי המווון אבל לחזור ניראה לי כאילו אני חוזר לבעיות שלי ומצד שני למקום חמים וטוב (כמעט כמו בית) בכל מקרא סיפור: חתונה של זוג חברים טובים ואני מתיישב בשולחן ומולי היא שם וניראה לי כאילו יש סביבה הילה של אור למי שמכיר אותי אני לא אדם שמתרגש בקלות אבל פה זה משהו אחר אני לא יכול להפנות מבט ממנה ואז היא מיישרת אלי מבט... ומחייכת זה המיס אותי לגמרי פה אני שלה סופית עד הסוף עד כלות אחרי שעתיים התאוששות וכמה כוסות אלכוהול ניגשתי אני א. אמרתי בחיוך ש. היא ענתה (אני לא רושם שמות כמנהג המקום) את מוכרת לי אמרתי בבנאליות (המשפט הכי מטומטם שקיים) שיחה קצרה עם המון רעש רקע ואלכוהול בראש שם הבנתי שגם היא יוצאת נגמרה החתונה אנחנו יוצאים (הגעתי עם חברים) ורק בדרך אני מבין ששכחתי את הדבר הכי חשוב להמשך קשר מס' נייד יומיים אחרי התקשרתי לחתן וביקשתי שישיג לי את הטלפון אחרי עוד 20-30 טלפונים לכל מי שחשבתי שיוכל להשיג את המס' הנכסף הצלחתי !!! התקשרתי פעמיים היא לא ענתה ולא חזרה sms אני לא משאיר ואין לי מושג למה אחרי שבועיים אזרתי אומץ והתקשרתי שוב אני - היי זה אני היא - כן אני מבינה ראיתי שהתקשרת גם לפני רק שאני בקשר עכשיו ואני לא יכולה קיבלתי דקירה אני - טוב אז נהיה בקשר למה לעזאזל כל הבנאליות הזאת והחוסר תקשורת?? נ.ב. אני עדיין ביודימוס אנונימוס (יש מי שיבין את זה) ועדיין מתגעגע לאנשים כאן
