Roi Highway
New member
בחזרה לסמרה
בהמלצת הפורום הנפלא הזה, ניגשתי לקרוא בהתלהבות את הספר "בחזרה לסמרה" של שלמה לאניאדו. ולהלן הביקורת: "בחזרה לסמרה" למי שלא מכיר, הוא ספר העוסק בבי-סקסואליות. שלושה צעירים (גבר, אישה, ועוד דמות שמינה אינו ברור) מהווים משלחת לאיזור טיבט שמטרת המשלחת אינה ברורה או מספקת דייה. "בזמן שהייתם הצמודה נסחפים הצעירים למשולש ארוטי שאהבה וקנאה משמשים בו בערבובייה, והעלילה מובילה לסחרור עד לסוף המפתיע" (מתוך הכריכה האחורית). איזה משולש ארוטי ואיזה נעליים.. עלילת הספר משעממת מאוד, ולא מובילה לאף מקום מעניין ומפתיע, פרט למה שהובטח בתקציר הספר, וגם זה לא הרבה. הדמויות שטוחות, לא מעניינות ואפורות. בנוסף, הספר נכתב ע"י סופר ישראלי, שהשתמש בדמויות אמריקאיות, מה שמביא לאפרוריות יתר במהלך כל הסיפור, מצד הדמויות. על אף שהספר מתהדר בתאור "משולש ארוטי", אין ולו אף רמז אחד למיניות ישירה בכל הספר. כל נושא המין סובב סביב סביב ואין נגיעה ישירה ובוטה כמצופה מספר עם תאור כזה בתקציר. אפשר לומר שהתאורים האלו לא הזיזו לי... כאילו 5 דקות לפני תחילת האקט הספר רץ קדימה בזמן ומגיע ישר ל5 דקות אחרי האקט. מה שבאמצע פשט מושמט. נקודת האור היחידה אולי, שקיימת בספר, היא תאורי הטבע. על אף שתאורים כאלה בד"כ משעממים אותי כקורא, די התעניינתי והתרשמתי מתאורי הטבע שמתאורים בספר. הסוף אכן מפתיע, אך ה"סוף" מתגלה לנו כרבע ספר לפני הסוף, ומיותץר לציין שזנחתי את הספר לאחר ה"סוף המפתיע". שורה תחתונה: ממש ממש לא מה שחשבתי, ואפילו פחות מזה.
בהמלצת הפורום הנפלא הזה, ניגשתי לקרוא בהתלהבות את הספר "בחזרה לסמרה" של שלמה לאניאדו. ולהלן הביקורת: "בחזרה לסמרה" למי שלא מכיר, הוא ספר העוסק בבי-סקסואליות. שלושה צעירים (גבר, אישה, ועוד דמות שמינה אינו ברור) מהווים משלחת לאיזור טיבט שמטרת המשלחת אינה ברורה או מספקת דייה. "בזמן שהייתם הצמודה נסחפים הצעירים למשולש ארוטי שאהבה וקנאה משמשים בו בערבובייה, והעלילה מובילה לסחרור עד לסוף המפתיע" (מתוך הכריכה האחורית). איזה משולש ארוטי ואיזה נעליים.. עלילת הספר משעממת מאוד, ולא מובילה לאף מקום מעניין ומפתיע, פרט למה שהובטח בתקציר הספר, וגם זה לא הרבה. הדמויות שטוחות, לא מעניינות ואפורות. בנוסף, הספר נכתב ע"י סופר ישראלי, שהשתמש בדמויות אמריקאיות, מה שמביא לאפרוריות יתר במהלך כל הסיפור, מצד הדמויות. על אף שהספר מתהדר בתאור "משולש ארוטי", אין ולו אף רמז אחד למיניות ישירה בכל הספר. כל נושא המין סובב סביב סביב ואין נגיעה ישירה ובוטה כמצופה מספר עם תאור כזה בתקציר. אפשר לומר שהתאורים האלו לא הזיזו לי... כאילו 5 דקות לפני תחילת האקט הספר רץ קדימה בזמן ומגיע ישר ל5 דקות אחרי האקט. מה שבאמצע פשט מושמט. נקודת האור היחידה אולי, שקיימת בספר, היא תאורי הטבע. על אף שתאורים כאלה בד"כ משעממים אותי כקורא, די התעניינתי והתרשמתי מתאורי הטבע שמתאורים בספר. הסוף אכן מפתיע, אך ה"סוף" מתגלה לנו כרבע ספר לפני הסוף, ומיותץר לציין שזנחתי את הספר לאחר ה"סוף המפתיע". שורה תחתונה: ממש ממש לא מה שחשבתי, ואפילו פחות מזה.