בחזרה לזירה ../images/Emo4.gif
אני לא עד כדי כך ביישן, אבל לפני 5 שנים מישהי שברה לי את הלב בצורה כל כך קשה שלקח הרבה מאוד זמן להתגבר. כל הטעויות האפשריות נעשו, הייתי כל כך מאוהב בה שהלב נשבר למליוני רסיסים. רק אחרי שנתיים וחצי הצלחתי לשכוח ולהבין שבחיים הכל לטובה. לא ראיתי ולא שמעתי ממנה מאז אותו יום עצוב וטוב שכך. היא כבר לא רלוונטית. אחרי שנתיים וחצי התחילה איתי מישהי, שלימים היתה האקסית שלי. היינו יחד כמעט שנה. היה מדהים. מערכת יחסים באמת מיוחדת רק שהיא נגמרה בגללי. החלטתי שזה לא בדיוק זה והיו פערים גדולים מדי שלא ניתן היה לפשר עליהם. המשכתי הלאה. אנחנו לא בקשר יותר. והנה עכשיו, אחרי יותר משנה מאז הפרידה מהאקסית פגשתי מישהי. אנחנו לומדים במכללה באותו קורס. מעולם לא ראיתי אותה עד היום במהלך לימודי התואר. זה קורס אחרון שלי, סוף התואר, אני לא נמצא כמעט. מי שהסב את תשומת ליבי אליה היה חבר אחר. מסתבר שכולם במכללה דלוקים לה על התחת. היא פשוט יפהפיה וחמודה מאוד. יום אחד היא שאלה אם אפשר לשבת לידי, התישבה ודברנו קצת. לא יחסתי חשיבות לזה. היא שאלה אם יושבים כאן אמרתי שלא והתישבה וידיד שלה ישב מהצד השני. דברנו קצת, לא דברים חשובים. כמו אדיוט אפילו לא טרחתי לשאול לשמה או לברר עליה קצת פרטים. השעור נגמר וכל אחד הלך לדרכו. מאז רק רואה אותה בכיתה, אומרים שלום, היא מחייכת חזרה וזהו. אני לא רוצה לברר עליה דרך חברים ללימודים כי כאמור הם גם דלוקים עליה. הבעיה שאני לא מצליח לגשת, לא יודע מה לומר. שלשום היא היתה עם מישהי אחרת שלומדת אתנו אז דברתי עם שתיהן קצת, אבל היא דווקא שתקה ולא הבנתי למה. איך עושים את הצעד הזה שוב? זכרו כי האקסית התחילה איתי. היא היתה גלגל הצלה עבורי כי הייתי בטוח שזהו, בחיים לא אתחיל עם אף אחת. הייתי בזמנו שבור לרסיסים. כעת אני מנסה לחזור לתלם כי שום דבר לא בא מעצמו. לא בטוח בכלל שאני הטעם שלה והפחד העיקרי שלי זה מעוד שברון לב, עוד איזה "לא" אחד כזה ששוב יחזיר אותי רחוק אחורה.
אני לא עד כדי כך ביישן, אבל לפני 5 שנים מישהי שברה לי את הלב בצורה כל כך קשה שלקח הרבה מאוד זמן להתגבר. כל הטעויות האפשריות נעשו, הייתי כל כך מאוהב בה שהלב נשבר למליוני רסיסים. רק אחרי שנתיים וחצי הצלחתי לשכוח ולהבין שבחיים הכל לטובה. לא ראיתי ולא שמעתי ממנה מאז אותו יום עצוב וטוב שכך. היא כבר לא רלוונטית. אחרי שנתיים וחצי התחילה איתי מישהי, שלימים היתה האקסית שלי. היינו יחד כמעט שנה. היה מדהים. מערכת יחסים באמת מיוחדת רק שהיא נגמרה בגללי. החלטתי שזה לא בדיוק זה והיו פערים גדולים מדי שלא ניתן היה לפשר עליהם. המשכתי הלאה. אנחנו לא בקשר יותר. והנה עכשיו, אחרי יותר משנה מאז הפרידה מהאקסית פגשתי מישהי. אנחנו לומדים במכללה באותו קורס. מעולם לא ראיתי אותה עד היום במהלך לימודי התואר. זה קורס אחרון שלי, סוף התואר, אני לא נמצא כמעט. מי שהסב את תשומת ליבי אליה היה חבר אחר. מסתבר שכולם במכללה דלוקים לה על התחת. היא פשוט יפהפיה וחמודה מאוד. יום אחד היא שאלה אם אפשר לשבת לידי, התישבה ודברנו קצת. לא יחסתי חשיבות לזה. היא שאלה אם יושבים כאן אמרתי שלא והתישבה וידיד שלה ישב מהצד השני. דברנו קצת, לא דברים חשובים. כמו אדיוט אפילו לא טרחתי לשאול לשמה או לברר עליה קצת פרטים. השעור נגמר וכל אחד הלך לדרכו. מאז רק רואה אותה בכיתה, אומרים שלום, היא מחייכת חזרה וזהו. אני לא רוצה לברר עליה דרך חברים ללימודים כי כאמור הם גם דלוקים עליה. הבעיה שאני לא מצליח לגשת, לא יודע מה לומר. שלשום היא היתה עם מישהי אחרת שלומדת אתנו אז דברתי עם שתיהן קצת, אבל היא דווקא שתקה ולא הבנתי למה. איך עושים את הצעד הזה שוב? זכרו כי האקסית התחילה איתי. היא היתה גלגל הצלה עבורי כי הייתי בטוח שזהו, בחיים לא אתחיל עם אף אחת. הייתי בזמנו שבור לרסיסים. כעת אני מנסה לחזור לתלם כי שום דבר לא בא מעצמו. לא בטוח בכלל שאני הטעם שלה והפחד העיקרי שלי זה מעוד שברון לב, עוד איזה "לא" אחד כזה ששוב יחזיר אותי רחוק אחורה.