בחור מסכן..

puma141

New member
בחור מסכן..

"רציתי לשמוע את דעתכם כדי לוודא שאני לא "מגזים בדרישותי" לגבי מה שנחשב סטנדרטי בזוגיות בריאה, שמא שאבתי רעיונות מסרטי סקס ובלוגים מומצאים… אנחנו נשואים שנים רבות עם ילדים. כעת אני כנראה במשבר אמצע החיים ואני מסכם לי מה שהיה ומה שיהיה.
נראה לי שהנסיון המיני שלי עם אשתי הוא כמו של ילד בן 20 (או פחות). מה כן? סקס קצר מדי פעם אבל תמיד בתנוחה מסיונרית או כפיות. וזהו (זריז ומייד למקלחת בלי אופציה להתכרבלות של אחרי).
מה לא? כל השאר. אשתי לא אוהבת נשיקות אז אף פעם לא היתה צרפתית! רק שתי נשיקות דודה ויאללה. דוגי "משפיל אותה" אז גם זה לא היה מעולם ורכיבה עלי זמינה בשנים מעוברות בלבד. מין אוראלי מעולם לא בא בחשבון לא כמקבלת ולא כנותנת. רוק מבחינתה מפיץ מחלות ופטריות וקרם סיכוך הוא לא טבעי. מעולם לא נישקה את גופי ואני לא יודע איך זה מרגיש לגבר כשמוצצים לו פיטמה או מנשקים לו את הצואר. לדעתי היא אפילו לא יודעת איך הפין שלי נראה מקרוב…
החלטתי שאני לא מוכן לחיות את שארית חיי בתנאים כאלו. לדעתי רוב הגברים יסכימו איתי. אבל האם הרגשת החסך שלי נראית טריוויאלית גם לנשים?"


^^^ זה הפוסט שכתב מישהו בדף הראשי של תפוז...מה הייתם עונים לו?

אני לא רואה בזה "חסך". אני רואה בזה דפקה נפשית שלה בעיקר. למרות שאני לא מכירה את
מערכת היחסים שלהם..דפקה-לכל הכיוונים!
בטח הם הכירו בבליינדייט.....
ונשארו בליינד..


*זיקן: בטוח היא פולניה!*
 

FrankBlack

New member
שיאשים את עצמו

זה שיש לה דפקה זה ברור. אבל מה הוא הלך להתחתן עם מישהי כזאת?
זה רק מוכיח שהתאמה מינית היא פרמטר ככל הפרמטרים האחרים.
הבעיה שזאת חברה שמרנית שהס מלהזכיר או לדבר על סקס, ואיזה רדוד מי שמעז לפסול על סמך זה, כי מה זה חשוב.
ובכן, נכון שזה מקרה קיצוני, אבל הנה למה זה חשוב.
 

puma141

New member
הרפלקס

חשיבה הראשון שלי-היה זהה לשלך בקטע של "אז איך התחתנת איתה?"
אבל אז חשבתי לעצמי שזה לא הוגן לשפוט אותו על אז- כי גם הוא היה צעיר..*נדמה לי*
ועובדה שעכשיו הוא ער לזה לגמרי...
כל אחד "מתעורר" בזמן אחר, אתה יודע...לעצמו, לדברים שהוא עשה..
לא שופטת. אבל מבחינתה, נדמה לי שגם טיפול לא יעזור לה-זה נשמע קיצוני לגמרי.
 

FrankBlack

New member
מה זה לא הוגן לשפוט?

הוא בנאדם בוגר? שייקח אחריות על הבחירות שלו. זה כל מה שאני אומר.
לי באופן אישי נמאס מבכיינים שמאשימים את כל העולם חוץ מאת עצמם בדברים שהם אחראים להם והם בחרו אותם.
כל עוד לא יגידו שזה אדם דתי שאיזה שידוך נכפה עליו - אז שייקח אחריות.
וכן, גם על טפשות וטמטום משלמים. וגם על עצימת עיניים ופשרות.
אני מקוה בשבילו שהם שכבו לפני החתונה. ורבאק - אפילו נשיקות לא היו. נשמע לך נורמלי לרצות להתחתן עם דבר כזה כשאתה לא כזה?
זה כמו שלא תשפטי מטומטמת שהתחתנה עם אדם שמהתחלה היה אלים מילולית ופיזית.
זה כמו מישהי שתתבכיין על זה שאחרי 20 שנה בעלה עדיין שוביניסט ולא עוזר בעבודות הבית ובגידול הילדים כשהוא תמיד היה כזה ו\או הודיע מראש שהוא כזה.
פשוט יש סתומים שחושבים שאקדח שיורה במערכה הראשונה - לא יירה אחר כך.ובכלל, זה נחמד שאת שופטת רק אותה. דווקא אותה יש פחות להאשים כי אני מתאר לעצמי שזה משהו שהיה על השולחן.
כל עוד היא לא הסתירה את זה - זכותה להיות כזאת. בניגוד לאדם אלים, היא לא פוגעת באף אחד בהיותה כזאת.
יש אנשים א-מיניים, או אנשים עם טראומות. תכריחי אותם לעשות משהו שלא בטבע שלהם או נגד רצונם?
אם כבר, את תוכלי להאשים אותה אם היא תתבכיין על זה שבעלה כל הזמן רוצה סקס.
 

puma141

New member
לא הוגן...יש מצב

שאתה צודק-באופן שרירותי. אני גם יכולה להסכים איתך...
אבל אתה יודע-זה כמו שעשית טעות בעבר, ואתה מסתכל עליה היום ממרחק של שנים-
אתה שופט את עצמך מהמקום שאתה עכשיו וצברת נסיון, או מהמקום שהיית בו אז, עם פחות נסיון?
זו השאלה..

יש הרבה שוני בדוגמאות שנתת. אני לא יודעת לשפוט דברים כאלה..זה באמת אינדיבידואלי למצב של שניהם.
מה שכן, הוא שאל שאלה-עניתי. זה לא שאני מאשימה אותה ממש לא..היא מסכנה באיזה מובן, אבל גם
מכעיסה...לא ברור לי מצב שאת לא רוצה לנשק את זה שאת אוהבת...גם אם יש לה הגדרה של א-מינית. לא חשוב,
אני לא ממש מבינה בזה אז...לא יכולה לכתוב על זה.
הוא בעיני-מסכן יותר ממנה. עצם זה שהוא שואל את השאלה ומודע למצב-אני שמחה בשבילו..למרות שברור שהוא זה שישלם
על הטעות שלו-מי אם לא הוא?
 

FrankBlack

New member
את עושה הנחות מפליגות

תפרידי בין טעות לגיטימית של חוסר נסיון לבין טעות שנובעת מעצימת עיניים וחוסר יכולת להסתכל למציאות בעיניים.
את יודעת הרי שהמונים מתחתנים מתוך פשרה ומתוך לחץ ומתוך 1001 סיבות לא נכונות.
ואגב, גם אם עשיתי טעויות מחוסר נסיון, אני מעולם לא מאשים את חוסר הנסיון או כל דבר אחר. מאשים רק את עצמי.
למרות שזאת לא איזה הלקאה עצמית, כי אני מבין למה טעיתי.
חוצמזה שיש הרבה אנשים שגם אחרי טונות של נסיון ממשיכים לעשות את אותן טעויות כי הם לא יודעים גם להפיק לקחים ולהבין איפה הטעות.
כמו הבחורה מהשרשור של עלי בציפורים. כל כך הרבה בחורים היא עברה והיא עדיין לא מבינה למה זה לא מסתדר לה.
ואיזה חוסר נסיון צריך בנאדם כדי להתחתן עם מישהי שאפילו לא מתנשקת?
אם בנאדם לא מסוגל להסתכל קדימה טיפה מעבר לעכשיו זה לא קשור לנסיון.
ואגב, בקשר אליה. איך זה מכעיס אותך? את קוראת לי חסר רגשות ואת מתבטאת בכזאת אטימות.
חבר שלי פעם יצא עם מישהי שהיתה מתקלחת עם בגד ים. גם כשהיא לבד.
הרי ברור שיש שם משהו. טראומה, חינוך, הפרעה נפשית. לא חסר. זה לא קשור לכמה היא אוהבת אותו.
זה כמו להגיד שלא ברור לך מצב שילד לא רוצה לחבק או ליצור מגע גם עם ההורים האוהבים שלו ושהוא אוהב אותם.
הרי ידוע שאוטיסטים ברמה מסוימת נרתעים מכל מגע ואף יכולים לבכות מזה.
ולזה את עוד מוסיפה שהוא מסכן יותר ממנה? באמת?
המצב שלו הרבה יותר פשוט משלה. הרי הרבה יותר קל עבורו להפרד ולמצוא מישהי שמתאימה לו יותר מאשר עבורה לטפל בבעיות שלה.
 

puma141

New member
אתה בחרת את המילים...:)

מה זה עושה הנחות? משתדלת להכנס ל"נעליים" של הסיטואציה, מכל כיוון, כדי להיות אובייקטיבית.
משם, אני עושה את ה"שיפוט" היחסי *עדיין* שלי......

לפעמים אנשים חלשים מכדי להסתכל למציאות בעיניים, לא תמיד הם יכולים...
גם אנשים בעלי נסיון, שהם עדיין לא יכלו/ידעו להפעיל אותו במבחן המציאות.
גם אני מהסוג שאתה מציין- זה שלוקח אחריות על כל דבר שקרה, גם אם בטעות. זה ממש אוטומטי אצלי, וזה לא קשור לרגשי אשם-זה קשור לפרקטיות בד"כ.
הבחורה בשרשור שלו בכלל לא מודעת לעצמה-אם אלו התחושות שלה כלפי עצמה או כלפי הסביבה כפי שהוא תאר שם..
*אוטיסטים לא קשורים לכאן-בכלל..מה עובר עליך?*
אני רואה זוג בתחילת דרכו, עם המון בעיות מהסוג הזה.
לאף אחד מהם *אולי* אין נסיון, אין אולי ביטחון עצמי, וכפי שתארת-חתונת פשרה שאני לא שופטת-כי זה קיים!
לא הכל מתנהל בדרכי או בדרכך... זה לא אומר שאנחנו לא צריכים לנסות להבין גם דרכים ומצבים שונים משלנו.
או שבוא נגיד שהוא קיווה שזה ישתנה...או שהוא לא ידע שדברים אמורים להראות אחרת...
היא בבעיה? שתלך לטפל בזה. יש מצב שהיא רואה בוא סוג של "יס מן" שהיא לא טורחת לבדוק את זה בעצמה,
שהיא לא טורחת לטפל בזה...אני לא באמת יודעת מה קורה שם, אבל יש עליה גם אחריות-איפה היא?
לא תמיד קל להפרד, לפרק הכל עם כל המשמעות של זה, בעיקר כשיש ילדים.
אז הוא מתייעץ, מחפש חיזוקים...ואין לי ספק שהיא יודעת על כל מה שהוא מרגיש וחושב- אז איפה היא?
למה היא לא תורמת שם ועוזרת לו...?
על פניו-הוא מסכן יותר בעיני. אבל כמובן שזה בכלליות, כי גם לך וגם לי-חסרים הרבה פרטים והמשמעות שלהם.
 

FrankBlack

New member
אולי את מנסה

אבל זה לא נראה שבאמת נכנסת לסיטואציה.
תגידי, אם הוא היה כותב שהוא התחתן עם מעשנת כבדה וחי איתה 20 שנה והוא שונא עישון?
מה היית אומרת לו?
מה יש להאשים אותה שהיא מעשנת? ככה היא.
ומה זה היא בבעיה שתטפל בזה? הוא כתב שהיא סובלת מזה? הוא זה שסובל מזה.
אין עליה שום אחריות. כמו שכתבתי - אם זה היה על השולחן מהיום הראשון (ואפשר להניח שהיה, כי לא סביר שהוא לא ידע שהיא לא מתנשקת צרפתית) - אז איזה אחריות יש עליה?
ככה היא. זכותה לא לרצות להשתנות. כמו שזכותו של כל אחד להשאר איך שבא לו.
האחריות היא על הצד השני. רוצה לחיות עם זה? אהלן וסהלן. לא רוצה? תחתוך.
ופומה, ברור שלא קל להפרד, אבל זה לא תירוץ. שייקח אחריות על הטעויות שלו.
אי אפשר לאכול את העוגה ולהתבכיין שהיא משמינה.
ומה זה איפה היא?
א. מאיפה לך לדעת שהיא לא מתלוננת במקומות אחרים?
ב. אולי לה נוח ככה?
הצחקת אותי עם ה'חתונת פשרה לא שופטת כי זה קיים'. גם פשעים את לא שופטת כי זה קיים?:)
כאילו באמת מה קשור פה ענין השכיחות של זה.
אני מבין למה זה קורה אגב. זה לא אומר שאני חייב לקבל את זה באופן כללי, או לקבל את זה בתור תירוץ כלשהו למצב של פלוני כלשהו באופן ספציפי.
 

puma141

New member
אולי אני מנסה

להסביר לך-דברים שאתה מתעקש לא להבין.....:)

מתחילה מהסוף הפעם, ברשותך:
"חתונת פשרה לא שופטת, כי זה קיים" = כמו שאמרתי לך בפוסט הקודם- אני לא "מבינה" רק אנשים
שחיים וחושבים כמוני. משתדלת להבין יותר גם סיטואציות שהן לא כמו בחיים שלי...
אני לא שופטת את זה- כי אנשים חווים ובאים מחיים ומקומות שונים. אין לי שמץ-למה הם התפשרו!
בגלל בעיו, בגלל רגשי נחיתות, בגלל מצב קשה בחיים שלהם ועוד ועוד ועוד...
אז מי אני-שאשפוט אותם?? מי אני? אני לא יודעת-כלום! לזה התכוונתי.
מה הקשר-לפשעים? בחייאת ראבק...
ושוב מהסוף: אתה לא חייב-כלום. לא לקבל, לא להבין, ל"שפוט" איך שבא לך...קודם כל.
עובדה שאני מבינה מה אתה אומר, ואמרתי לך שיש מצב שאני מסכימה איתך-על פניו! ברדוד, אם אני לא נכנסת קצת יותר
לעובי הקורה.

מעשנת- זה שוב לא על אותו משקל. אבל אם אתה רוצה תשובה- אם זה מפריע לזה שאני אוהבת, יש מצב שזה יהיה טריגר להפסיק/להמעיט/ להתחשב עד הקצה...כך שיש מקום לשינוי בין שניים, יש תקווה יש רצון טוב..*בהנחה*.
ככה היא-שלא תשתנה...:) מה אכפת לי? מקווה בשבילו שהוא ימצא את האומץ הכח לקום וללכת.

אני באמת לא יודעת על מה ואיפה היא מתלוננת, לכן אני כל הזמן מסייגת את ה"שיפוט" שלי-כי אין לך או לי כאמור, את כל הפרטים עם
המשמעות האמיתית שלהם..
זו סתם שיחה בינך לביני, על הבעיה עצמה, לא על כל העולם שלהם.

לגבי האחריות שלה- אם זה היה משהו שהתפתח במהלך החיים שלהם, או בגלל שהוא עשה משהו שחסם אותה-
אז אוקיי, זה לא רק אחריות שלה כמובן.
אבל הוא הכיר אותה ככה...אז אני יוצאת מנקודת הנחה שהיא לא באה לקראת בתוך חיים משותפים שהיא בחרה,
עם זה שהיא אוהבת-ורע לו!
מה שלא יהיה-שנינו לא יודעים מה באמת יש וקורה שם. התייחסנו לבעיה שהביא-הוא. כך שקשה להיות אובייקטיבים לגמרי..
 

FrankBlack

New member
כפרוש

תפרידי בין להבין לבין לקבל.
אני יותר ממבין למה אנשים מתחתנים מתוך פשרות.
אבל דיברתי על לקבל את זה בתור תירוץ לגיטימי לבכיות וטענות בהמשך החיים כשהפשרות האלה מרימות ראש ומבאסות את חיי הזוגיות.
ולדעתי את מסרבת להבין שגורלו בידיו. היא לא חייבת לו כלום. לא חייבת להשתנות.
מה זה חתונה? זה להביע את הרצון לחיות את שארית חייך עם אותו אדם איך שהוא כרגע.
והיא היתה כזאת מלכתחילה. היא לא השתנתה. הוא לא מספר על שום דפוס שהחמיר אלא על דפוסים שהיו ונשארו.
 

puma141

New member
כפרוש

הבנתי את ההבדל, רק נתתי לך את שתי האופציות- גם הזכות לא להבין, גם הזכות לא לקבל...:)
נתתי לך הכל. תעריך.
בעיני תירוץ לגיטימי- זו בריחה. שוב-לא יודעת לשפוט למה, איך...
ברור שהאחריות היא שלו שהוא נשאר, אין אחראי אחר. אבל הוא "בחר" גם אם לא במודע, בבריחה של חצי חיים!
ברור שגורלו בידיו, בחייאת... אמרתי לך שאני מסכימה איתך- אבל משתדלת ללכת קצת יותר לעומק לפני.
היא הייתה כזו, לא השתנתה, לא הייתה חייבת להשתנות-סבבה. נו? אמרתי את זה כל הזמן..
גם אם הדפוסים שלה לא השתנו- הפסד שלה. חיים של שני אנשים יחד, דורשים הקרבה. ויותר מזה-הקרבה מרצון..
אתה מתיחס לזה כמו הדוגמה שנתת עם האלימות, שלא מתאימה כאן-בכלל!
קח ת'דוגמה עם העישון, הלבוא לקראת, האכפתיות...מרצון.
הוא כנראה רק עכשיו מעז לדבר על זה...אולי זה יביא לשניהם איזה מוצא,אם הכל יתפוצצ.
 

FrankBlack

New member
תראי

זה נראה כאילו כל דוגמא שלי את משווה למקרה עצמו ובודקת אם זה אותו דבר.
ברור שזה לא אותו דבר. אבל ברמת העקרון זה בול אותו דבר.
והעקרון הוא להכנס למערכת יחסים עם מישהו שידוע שהוא X (אלים \ א-מיני \ מעשן \ וורקוהוליק \ בעל עודף משקל \ מכור לספורט \ וואטאבר) והX הזה מפריע לנו.
עכשיו יש כמה אפשרויות:
א. הוא לא דיבר איתה על זה עד עכשיו. איזה טענות יש לך כלפיה? זה כמו שאת תתחתני עם מישהו לא מעשן שזה מפריע לו אבל מעולם הוא לא אמר לך דבר בענין. את קרייריסטית וורקוהוליקית ומעולם הוא לא התלונן על זה שאת בקושי בבית ובקושי משקיעה בזוגיות. באיזה טענות אפשר לבוא אלייך?
ב. הוא כן דיבר איתה על זה (למרות שמדבריו האפשרות הקודמת סבירה יותר) אבל מה לעשות שזה חזק ממנה, והיא לא מוכנה ללכת לטיפול. היא אומרת לו 'ככה אני. טייק איט אור ליב איט'. את כל הזמן מדברת על להבין אנשים אחרים. את לא יכולה להבין בנאדם כזה ששקוע בעצמו ולא מוכן לנקוף אצבע ולהתאמץ בשביל הצד השני? זכותה המלאה להיות כזאת. ואז הוא עוד יותר טמבל שהוא נשאר איתה כי הוא גם סמרטוט.
ג. היא מאוד היתה רוצה לשנות את זה, אבל היא כמו הומו. זה לא משהו שאפשר לתקן מבחינתה. יש אנשים שהם א-הוריים (לא רוצים להביא ילדים לעולם). תכריחי אותם להביא ילדים? לא עושה לה טוב להתנשק. תכריחי אותה לטפל בזה אם היא לא רוצה?

אני מדבר על מה היא עד עכשיו. לא על מה יהיה. אין מה להאשים אותה. הקלפים היו על השולחן מהיום הראשון. מה יהיה הלאה? וואלה, תלוי בו.
הוא צריך לדבר איתה.
זה כמו הבדיחה על ההוא ששם בכותל כל שבוע פתק שהוא רוצה לזכות בלוטו.
ובאים המלאכים לאלהים ואומרים לו 'תן לבנאדם לזכות, מסכן'
אז אלהים אומר להם 'בכיף, אני רוצה לעזור לו, אבל הוא אף פעם לא שולח טופס'.
 

puma141

New member
אנשים

הם לא עצים.
נדמה כאילו אתה ואני מחזיקים שני מוטות זהים- רק שאצלך, המוט קשיח וחזק *בלי קונוטציות לכרגע* ואצלי
המוט גמיש יותר....
אתה במקום מסויים-לא זז! זוז....:)
יש לך תוצאה של נוסחה 2X=X+X . אני מפרקת את המרכיבים של הנוסחה... כי כשמדובר בבני אדם,
כל המרכיבים חשובים בניתוח, לא רק התוצאה.

בתוצאה- אני מסכימה איתך. אבל ראבק! בוא תפרק איתי את הנוסחה...אני באה לקראתך בנסיונות ההבנה שלי אותך, אתה לא זז מ"מ....
ברור ששורה תחתונה- זו התוצאה שהבאת. אז אם תוצאה אתה מחפש- סבבה, אנחנו באותה דעה :)

א שלך: לא נשמע סביר-בכלל.
ב.זכותה בהחלט, לא טענתי אחרת. נו? אני עדיין לא רואה בו "סמרטוט" או טמבל, מהסיבה שהוא אדם!
אין לי מושג מה גרם לו אז- להשאר שם. בעיות כלכליות, פחד, ועוד מיליון סיבות! מי אני-שאני אכנה אותו סמרטוט?
אני יכולה להבין שלא אתה ולא אני-היינו נשארים בסיטואציה הזו, אבל לא כולם אתה ואני. מה לא ברור בזה?
אז אם הוא לא "חזק" כמוני, או אם אין לו את מה שיש לי-יש לי זכות לכנות אותו "סמרטוט"?! איזו זכות יש לי...תגיד לי.
שוב- אני אני אני אישית-מסכימה איתך! הייתי פועלת בדיוק כמוך, אבל הוא-שונה. המרכיבים, נסיבות החיים שלו-שונים.
האישיות שלו-שונה. אז למרות שכלללללל האחריות היא בעצם עליו, אני לא אקרא לו סמרטוט או טמבל.
לפחות לא עד שאני אדע במפורש, למה הוא נשאר שם עד היום. למה רק היום הוא קיבל את ה"כח" *שאצלך הוא מובן מאליו*
כדי לשקול ללכת משם...

ב.אני מבינה את התקיעות שלה בנדון-עם כלום פרטים. ברור שזכותה, ברור! אבל לא הבנתי מה תוקע אותה עכשיו...
וגם אם הוא נשאר שם-ע"ע סעיף "א שלך"-זו אותה תשובה:) ועד שאני לא אבין ת'מורכבות של החיים שלו-ככה זה ישאר.

ג.לא אכריח אותה לכלום, אני אנטי הכרחות!!! שוב אני לא מבינה אותך בקטע שלה...
בכל מקרה במצב הזה שאתה מתאר, היא מסכנה בעצמה. אז למה אתה מצפה-שהוא ישאר איתה מתוך רחמים?

האמת שאני לא יודעת את מי אני "מאשימה". זו מילה גדולה מידי...:)
קשה לי להכנס עד כדי כך לתוך זה, כי אני חושבת שיש עוד הרבה אופציות מלבד אלו שנתת.
כך שאנחנו שוחים בתוך ספקולציות.....

אבל!
בוא נגיד ככה: עקרונית, אני מסכימה איתך. בנוסחה/תוצאה המוגמרת.
הוא צריך לקום וללכת-אם הוא יודע בוודאות שאין סיכוי לשינוי. הוא היה צריך לעשות את זה מזמן-ואולי לא להכנס לזה מראש.

בתנאי-
שאתה מסכים שלא כל בני האדם בנויים בזמן נתון או משתנה, כמו פרנקי או פומה. :)

איך הפתרון בעיניך? *לעיניך בלבד*.
 

FrankBlack

New member
את מבינה אותי הפוך

כולה כתבתי שיש פה את אותו עקרון וכתבתי X, מיד עשית ממני חושב לפי נוסחאות.
ובכלל, למה שאלת מה היינו עונים לו - אם את לא מוכנה לקבל את מה שכותבים ביחס לזה?
את רוצה להגיד לי שאין לך ביקורת על כלום?
אם אין לי זכות לקרוא לו סמרטוט. באיזה זכות את קוראת לה מסכנה? באיזה זכות את קובעת שמשהו בהתנהלות שלה מכעיס?
מה את יודעת מה עבר עליה ולמה היא ככה? באיזה זכות את שולחת אותה לטיפול? אולי היא כבר הלכה וזה לא עזר?
מאיפה לך לדעת?
רק לך מותר לשפוט?
בכל מקרה, שאלת מה דעתנו. כתבתי את דעתי. זה הכל.
אגב, הוא בעצמו כתב שהוא לא מוכן להמשיך לחיות ככה. אני מקוה בשבילו שהוא ינסה לפתור את הענין ואם לא שיתגרש ולא כמו כל האפסים הפאתטיים האחרים יילך לבגוד.
והשורה התחתונה מבחינתי ואל תסכימי מצידי -
אדם שמכניס ביודעין ראש בריא למיטה חולה (תרתי משמע במקרה הזה) - שלא יתבכיין על זה.
או בואי נגיד - שלא יחפש אמפטיה אצלי כי הוא לא ימצא.
את מקבלת ומבינה אנשים אחרים? יופי, תעשי את זה גם במקרה שלי.
 

puma141

New member
פרנקי!

כתבתי משהו-ומחקתי חחחח התחרטתי.

בכל אופן- לא מאשימה אף אחד, וכל הכוונה שלי הייתה להבהיר לך שיש שתי גישות-שלי ושלך.
שתיהן בעיני-נכונות.ואולי לא קשור ל"נכונות" או לא, אלא לגישה של שני אנשים שונים, לאותה סיטואציה.
שום דבר מעבר לזה.
 

FrankBlack

New member
אבל

היה נראה שאת לא מבינה את זה.
כי אני תמיד מבין גישה אחרת של אנשים וגם את הגישה שלך הבנתי. כל מה שעשיתי זה להציג את העמדה שלי.
את זו שלא הבינה שזכותי לשפוט כראות עיני ואת זו שתמהה באיזה זכות אני עושה את זה.
הבעיה שברוב הפעמים כשאני חושב אחרת ממך (או במילים אחרות - לא מסכים איתך) את מיד מייחסת לי קבעון וחשיבה נוסחתית ואקסיומטית ושאר ירקות.
 

puma141

New member
היה נראה לך

ככה, בגלל החשדנות שלך...:)
הרי כמו שכתבת- זה אוקסימורון אם אני מנסה להבין דעה אחרת-אבל את בן שיחי לא.
ממש לא ככה בשום צורה.
כשכתבתי: "מי א נ י שאשפוט אותם " התכוונתי אלי באמת..רק.
זכותך לחשוב לשפוט איך שאתה רואה לנכון..
מעבר לעובדה שאני לוקחת *לפעמים!* בחשבון את העובדה שאתה גבר, וככזה- אתה יותר תכלס...

ניסיתי להבהיר לך את העמדה שלי, מבלי לבטל את שלך...הרי הסכמתי איתך על השורה התחתונה..
יאללה...מורידים קצת חשדנות....*אני אזכיר לך בשיח הבא* :) גם לעצמי.
 
פרנד איל אפשר לדעת מראש אם בת הזוג/אישה היא כזו?

אומנם אלו דברים די בסיסיים אבל בכל זאת אם יש אנשים שאוהבים
דברים מוזרים [ולא חסר כזה] איך אפשר לדעת אם האישה בראש הזה?
 

זיקן

New member
מנהל
נכון. הבעיה שרובנו במיוחד הצעירים חושבים דרך הבולבול.

 
למעלה