חלוש, כנסי...
תקשיבי חמודה, כמו שכולם אמרו לך פה זה תלוי איזה סגנון את ואם את מחפשת בחור שילמד או יעבוד... משום מה התרשמתי שאין לך בעיה עם עצם היציאה לעבודה אלא יותר עם הלימודים באוניברסיטה הגויית... ואז זה שוב תלוי בקו חשיבה שלך... אם את בחורה שהולכת רק לפי מוסכמות מרובעות ולפי מה שמקובל, בלי שום חריגה. אני למשל פעם לא הייתי מוכנה לשמוע על בחור מהסוג שאמרת כי לא לכך חונכתי (/אולפתי?!) וזה לא מקובל וחוץ מזה , שאלת המיליון דולר ``מה יגידו???`` אבל לאחרונה משום מה הדעות שלי יצאו מהריבוע ונפתחו... ופתאום אני מרגישה שלמה עם עצמי כמו שלא הייתי מעולם... ואני יודעת הרבה יותר טוב מה אני מחפשת ומה גבול ההתפשרות שלי... אז מהפרספקטיבה שלי אני הייתי אומרת לך: לכי על זה בגדול... מצאת בחור עם ראש על הכתפיים שמוכן להשקיע ושואף לקריירה מכובדת ולא מבזה (מי שלא לומד מקצוע היום, כמעט שאין לו סיכויים למצוא עבודה נורמלית! זו עובדה) במיוחד אם הלימודים באוניברסיטה לא על חשבון לימוד התורה... ברור לך שבחור כזה גם אחרי החתונה יקבע עיתים לתורה... אבל שוב... זה לעניות דעתי המאד לא קובעת... זה כמובן תלוי בסגנון וברמת הפתיחות שלך, חלושקית. שיהיה בהצלחה (אגב, כאחת שדיי מרבה לנסוע לחו``ל ומתמצאת מצוינ בחוצניקים, שמה זה דיי מקובל ולא חריג כמו פה) Anyway, take your time, think about it and decidethe best for you... be yourself, don`t matter what they say.... -