היי לך.
את עוד לא מכירה אותי פה, כנראה, אבל גמאני "חרדית חרדית עם ראש פתוח" ו"חכמה מידי" (אני ממש לא צוחקת עכשיו. ההודעה הזו הולכת להיות מאד רצינית). ועברתי דרך דומה לשלך (אם כי - תחום ההייטק לא מושך אותי בכלל ולא עזבתי סמינר באמצע, אלא התארסתי באמצע, אבל...) כבר בזמן הלימודים בסמינר התחלתי לעבוד, בניגוד להחלטת הסמינר. הפכתי עולמות והסברתי למה זה הסיכוי היחיד שלי להמשיך ולשרוד את התקופה המחרידה ההיא. אף אחד לא עמד בדרכי (או שעמד אבל אני הושבתי אותו). זה לא הזיק לי בשידוכים כי מראש ביקשתי בעל שלא לומד כל היום. בסוף קיבלתי משהו ש"לא לומד בכלל ועל הדרך עובר על אי אלו עברות", אבל זה כבר לא רלוונטי, ומה שצריך היה להיות - קרה. התגרשנו. אחרי הגרושין "חזרתי" להיות לא סטנדרטית, כולל עבודות במשרדים מעורבים (חילונים-חרדים, גברים-נשים) ובתפקידים שבת סמינר בגילי לא תקבל בחיים. אמרו לי שזה יזיק לי - ואמרתי שאני מאמינה אך ורק באלוקים. עובדה, הייתי בחורה טובה אבל פתוחה - ואכלתי אותה. אף אחד לא יכול לדעת מה יקרה וכל עוד אני נאמנה כלפי אלוקים ואדם - מקומי מובטח. בשלב מסוים רציתי תואר רשמי ומסודר, אבל בשביל זה צריך להשלים בגרויות, וכאן התחיל מאבק לא פשוט מול ההורים. פניתי לרב שלי, שמכיר אותי מגיל העשרה, והוא אישר לי בלי שום היסוס. את דעתו מקבלים ההורים ללא עוררין. למדתי באוניברסיטה. הייתי החרדית היחידה, ולא הסתרתי מאף אחד, ואני מרשה לעצמי לטפוח על השכם, ולומר שעשיתי קידוש ה' גדול. הן ביכולת הלימודית והן ביכולת לעמוד בויכוחים ובדיונים שהתפתחו בנושאי דת. סיימתי את מה שביקשתי ללמוד, לפחות את השלב הראשון, ואני לא חושבת שזה פגע או יפגע בסיכויי להינשא. אני חיה את חיי בידיעה שמה שנכון לי - מחכה לי. אני משתדלת לא להגזים, אבל מה שנחשב אצלך או אצל מישהו אחר הגזמה - הוא לא בהכרח אצלי. הכי פשוט, זה להמתין עוד קצת, או למצוא מכללה חרדית שעוסקת בתחום, ואם זה מה שתוקע אותך - אז אל תפחדי מאף אחד כל עוד את נאמנה לאלוקייך. בהצלחה.
