בזמן שינה

lightflake

New member


 
זה נכון.

המכשול העיקרי של מרבית הקוראים להבין את מה שכתבת, לדעתי, הוא בכך שכמעט מעולם לא שמו לב בתוכם לדבר שאתה כינית "מחשבות". לכן, הם לא באמת יודעים על מה אתה מדבר. עבורם המלה "מחשבות" היא מלה בעלת הגדרה כזאת או אחרת ולא משהו המצביע באופן קונקרטי על העננים הפנימיים המסויימים האלה שחולפים ברגע זה ממש בינם לבין הטקסט הזה, בעת הקריאה.
 

neophile

New member
אבל המחשבות הן לא הדבר היחידי שעובר ...

מי שם לב לדבר שאותו הוא כינה "מחשבות" ?

להיות מסוגל לשים לב לעננים הפנימיים זה מבחינתי לשים לב לזרם האסוציאציות במקרה הזה שלייטפליק מתאר זאת חוויה רגשית אבל גם לרגשות יש זרם אסוציאציות משלהם ,. שאפשר להזדהות איתו .

ואז מי מוציא אותך מההזדהות הרגשית הזאת ? המחשבות ...או אולי התנועה..
אין שום דבר אחר ... אלו הכלים שברשותינו .

העננים האלה תמיד נמצאים שם .
המוארים בעצמם אומרים שיש להתבונן בעננים ואז הם מתפוגגים מעצמם , זאת החוויה שהם מתארים ,הם לא שופטים את המצב הזה .

עם כל השפה ה"עשירה" שלנו בני האדם אנחנו עדיין צריכים להשתמש במונחים מיסטיים בשביל לתאר מצבי תודעה גבוהים יותר , בלי שפה משותפת אנחנו לא נצליח לתקשר את החוויות האלה זה לזה , לא נבין אחד את השני .

אני לא חושב שלייטפליק טועה בחוויה שהוא מתאר הוא רק טועה בזה שהוא מזדהה איתה בכך שנדמה לו שחוויה שכזאת היא נטולת הזדהות בהכרח .
אבל אין חוויה נטולת הזדהות , כשיש שינוי במצב התודעה גם ישנה התייצבות . מצב אחד מחליף מצב אחר .

לייטפליק מתאר את הרגעים האלה שחל שינוי במצב התודעה אבל עוד לא חלה ההתייצבות שלו אבל גם את ההתייצבות הזאת צריך לקבל , גם בזה יש להתבונן ...

זה נכון שהאישיות\אגו היא הרבה פעמים ובייחוד בהתחלה מכשול ושהיא פועלת על תדר נמוך הרבה יותר מאשר הרגשות ושבהתחלה אנחנו מסוגלים להתבונן רק במחשבות ( ומי מתבונן בהם ?) וכשאנחנו מסוגלים כבר להתבונן ברגשות(במהות) אז אנחנו צריכים להשתמש באישיות , אבל היא דורשת פיתוח ושינוי כדי למלא את התפקיד שלה .

זה אולי נראה מעט מסורבל ועם יותר מדי שלבים ולא פשוט .. והרי פשטות היא הגביע הקדוש לא ?
 
רגע, דָּבָר דָּבָר, האם אתה מנסה לברר את...

דעתי לגבי משהו?

(אני עכשיו מנסה לברר מה רצונך, כדי שאדע כיצד להתייחס כראוי למה שכתבת
)
 

neophile

New member
לא , פשוט ההסכמה שלך עם לייטפליק

הניעה בי איזה זרם התבוננות עד שראיתי איפה אני גם מסכים איתו .(וגם איפה לדעתי הוא לא מבין )

יש לי גם אג'נדה מסויימת של להלחם בכל מי שמשתמש ברטוריקה הזאת של "תוותר על האגו" ואז- ,תגיע להארה, תראה את הדברים כפי שהם וכו'
כי זה משיג את התוצאה ההפוכה לחלוטין תמיד .

מה גם שזה נכון שיש זמן שבו צריך לעשות את זה כתרגול אבל יש זמנים שדווקא האגו ימנע מאיתנו להתפזר רגשית למשל .

כמו במשל של המרכבה - הסוס הוא זה שעושה את כל הסחיבה והנהג נוהג ...
אצל הרבה אנשים זה קונספט מאוד מוזר והם צריכים לתרגל הרבה וויתור על מחשבות כדי לגלות שיש סוס עצמאי שהוא זה שסוחב את המרכבה אבל מרגע שזה התגלה אפשר להתחיל בניסויים מסדר גבוה יותר שדורשים את הנהיגה של הנהג ואת הדהירה של הסוס בתיאום .
 

neophile

New member
אני אחד מהאנשים האלה אגב

שהיה צריך הרבה תרגול בשביל להגיע למצב הזה ואין לי ספק שהוא חשוב אבל כשהופכים את התרגול הזה למתכון להארה זאת טעות ואני מוצא לנכון להביע את דעתי בעניין כי זה יוצר ציפיות מיותרות וחוסר הבנה עצמית .
 

lightflake

New member
כל מה שאני כותב בכלל

מיועד רק לכוון לכך שמדיטציה זה לא יצירה של דבר חדש
כאן אני מתאר באופן פשוט ככל האפשר את המצב הנוכחי
המצב הנוכחי הוא כבר שאנו כל הזמן יוצרים עולם דמיוני (ע"י אמונה באמיתות התכנים של המחשבות הרגשות והתחושות)
אם אדם מבין את זה, מבין שהוא יוצר פעיל של הסבל שלו, כל רגע ורגע
אז קל לו להבין מדוע מדיטציה היא לא עשייה בפני עצמה אלא עצירה של העשייה והנסיונות.
יכול להיות שאנשים צריכים הרבה עשייה לפני שהם מסוגלים לעצור אבל בסופו של דבר רק עצירה מובילה לראייה נכונה, ראייה ללא רואה!

אם ברגע זה אתה לא מאושר זה רק בגלל שאתה נותן כח לחלומות, למה אתה נותן כח? כי אתה רוצה לשנות משהו, כי אתה רוצה להגיע לאנשהו, או שאתה רוצה להמנע ולברוח ממשהו... אם תפסיק את העשייה הזאת אז העולם הדמיוני פשוט מתאדה מעצמו
 

neophile

New member
האמא של ההנחות השגויות

זה לא נכון !! כי לומר "שאנו כל הזמן יוצרים עולם דמיוני (ע"י אמונה באמיתות התכנים של המחשבות הרגשות והתחושות)" זה לדמיין שיש עצמיות שיוצרת איזה עולם דמיוני .
כלומר אתה יוצא מנקודת הנחה שיש עצמיות ולמה ?

אין אף אחד שמאמין , יש רק זרמי אסוציאציות של מחשבות , רגשות ,תחושות ודחפים .

לומר שישנה הזדהות - זה לומר שיש מישהו שמתבונן עליה שזה כבר משהו . ...
רוב הזמן אין הזדהות במובן שאין אף אחד שמתבונן אלה ישנם רק זרמי אסוציאציות - כלומר שינה .

האדם הוא לא יוצר פעיל של הסבל שלו - הוא משתתף , נוסע פסיבי .
אי אפשר להגיד על פעילות אוטומטית שהיא הפעילות של ה-אדם ,
במצב הזה אין אדם בכלל .

בקיצור אתה מדבר על לא לצאת מהנחות שגויות ואתה יוצא מהאמא של ההנחות השגויות שיש איזה עצמיות בהכרח שמאמינה או לא מאמינה , נמצאת בהזדהות או לא נמצאת בהזדהות .
 

lightflake

New member
צודק, אין אף אחד באמת

אין מי שסובל

בתיאוריה כולנו גאונים

עכשיו השאלה של התכלס היא האם אתה סובל ???

אם כן, אתה יכול מאוד להיעזר במה שכתבתי
אם לא, זה פשוט לא מיועד לך
 

ינוקא1

New member
וגם זה חלום.

זה ממש לא משנה האם אתה ב"חלום" או אינך בחלום , כל עוד זה החלום היחיד שלך והוא המציאות היחידה שזמינה לך.

הדרך היחידה לצאת מהחלום היא להרחיב את גבולותיו.

זה לא מתבצע דרך הכחשה של המציאות , אלא דרך הרחבה של המציאות.
 
למעלה