בזמן שינה

[lightflake]

בזמן שינה

כשאנו מאמינים בחלום,
זו הופכת למציאות אותה אנו "חיים" באופן זמני

כך בדיוק גם בזמן עירות (ערות עם חלומות כלומר עם אמונה במחשבות)

האמונה שלנו במשהו כ"אמיתי" היא זו שנותנת לו את "כח הקיום" שלו (באופן זמני, בתוכנו)

על כן על מנת להתעורר גם מהמצב הזה (ערות עם חלומות)
עלינו להפסיק להאמין במחשבות
מחשבות הן תוצאה של התנסות,
כלומר, המחשבה אינה "טרייה" (Fresh) לעולם, היא תמיד קשורה ל"עבר"

בלי אמונה במחשבות
איך תוכל לשפוט את הרגע הנוכחי ?
על פי אילו אמות מידה? על פי איזו השוואה ?
לכן, בלי אמונה במחשבות
לא יכול להיות חסר דבר ברגע הזה
איך תדע מה חסר?
ומי יהיה זה שידווח על משהו שחסר?

לא, אני לא מדבר על אושר של בורות "אין שכל אין דאגות"
אני מדבר על מצב שנמצא עוד לפני שאנחנו מתחילים לנתח את העולם
לפני שהתחלנו לנתח ולהבין - שם הכל מושלם תמיד
אז מי שרוצה להווכח בכך עליו להפסיק לנסות להבין ולא להאמין לאף מחשבה
המושלם הזה מעולם לא עזב ואנחנו מעולם לא התרחקנו ממנו
זה הכל היה רק בדמיון...

 

[סגול כהה1]

על פי כללי הניסוי

 

[בן טל-שחר]

 

[neophile]

אני באמת לא מבין מה זאת האמונה הזאת במחשבות

שאתה כל הזמן מדבר עליה .

אני אישית לא מקבל את הניסוח הזה כי להגיד שיש מישהו שמאמין במחשבות זה לומר שבהכרח יש לך איזה "עצמיות" שמאמינה או יכולה שלא להאמין.וזאת מבחינתי האשליה .

מבחינתי האפקט של השאלות שאתה שואל (שהן שאלות שהשכל שואל ) זה "לפרק" או לפחות להעמיד במבחן את הקשרים האסוציטיבים שהם למעשה רוב חיינו , קשרים אסוציאטיבים של כל שכל בנפרד(חושב , מרגיש , נע ) בלי איזה שהוא משהו שנמצא מעל זה .

המשהו הזה שנמצא מעל הוא אפשרות שאנחנו יכולים לטפח אבל זה עוד רחוק מאוד מאיזה עצמיות אינסופית , אטמן וכו'

קודם כל עובדים על מודעות עצמית סובייקטיבית , בהמשך כך לפחות המורים אומרים - ניתן גם להגיע למודעות עצמית אובייקטיבית .

זה שתשמש במונחים ובצורות מחשבה שהועברו על ידי מורים שהגיעו למודעות אובייקטיבית לא יקדם אותך כהוא זה , כי זה נסיון לקפוץ או לדלג מעל השלב של מודעות סובייקטיבית לעצמך .

לדעתי אם אתה באמת חושק במודעות אובייקטיבית אתה צריך להכיר בכך שאתה רחוק מזה ולהסתפק בתנודות קטנות במצבי התודעה ולא לקוות לאיזה רגע של "הכל או כלום" דרמטי .

 

[lightflake]

הנה לדוגמה אתה מאמין למחשבה

"אני באמת לא מבין מה זאת האמונה הזאת"
אז זה הופך למציאות שאתה חי (שיש אני ויש אתה ויש חוסר הסכמה בינינו וכו' - עולם שלם שקם לתחיה רק בדמיונך)

 

[lightflake]

אתה כבר עכשיו חי אמונה במישהו שאתה מאמין שאתה

כתבת: "אני באמת" "אני אישית" "מבחינתי" "לדעתי"
מי זה ה"נאופיל" הזה ?
אתה צריך להבין שמה שכתבתי הוא כבר תיאור המצב הנוכחי, אתה עכשיו כבר מאמין שהתחושה "אני" היא באמת אתה, ואז מתוך האמונה הזו אתה מדבר איתי על אמונה במחשבות, אבל עכשיו אם תנסה להאמין או לא להאמין בצורה רצונית, אתה מדבר על אמונה של האמונה, אז ברור שזה לא חזק כמו האמונה הראשונית שאני מדבר עליה, מבין ?
במקום לבדוק אמונות חדשות תבדוק אמונות קיימות
אז תווכח עד כמה שזה חזק, עד כמה שזה יוצר חלום שלם שאתה חי בו.
תאמין לי שזה לא איזה עוד משהו קטן בחיים,
זה הדבר הכי גדול שמשפיע על כל פיפס שאתה חושב שאתה עושה בחיים שלך, מרוב שזה גדול ומרוב שאתה מכוסה בזה וחי בתוך זה אז אתה מתוך זה לא מצליח לראות את זה

 

[lightflake]

אבל לדעתי הבסיס של כל זה מאוד פשוט

בבסיס אנחנו לא שונים בהרבה מאמבה או אפילו צמח
זה אפילו בינארי כמו מחשב, כלומר זה בנוי על "כן" ו"לא"
"אני רוצה" ו "אני לא רוצה"
"זה טוב" ו"זה רע"
מה אלו ? תחושות ? מחשבות ?
אבל ברגע שאנו מאמינים להם / לוקחים אותם כ"אמת"
אז הרי לנו:
תשוקה ופחד
משיכה ודחייה

וכל עוד אני רוצה משהו מהעולם הזה, אני ממשיך להחזיק באמונה בקיומו של העולם הזה, וכל עוד אני לא רוצה או רוצה להמנע ממשהו בעולם הזה, אני ממשיך גם כן להחזיק באמונה בקיומו...

בשני המקומות האלו (תשוקה ופחד) ישנה הזדהות מאוד חזקה עם "אני" שרוצה משהו, או "אני" שמפחד ממשהו.

 

[lightflake]

על זה נבנו עוד מבנים

כך שאדם יכול בהתחלה רק להראות מאוד עדין ושקט
אם אתה חופר עוד קצת אתה מגלה שזה המון כעס מודחק
אם אתה חופר עוד אתה מגלה שהכעס הזה יושב על עצב מאוד גדול, ואז הוא מאשים מישהו בעצב הזה ולכן הכעס
אם אתה חופר עוד אתה מגלה שהעצב הזה הוא מאוד בסיסי, עצב קיומי שיושב על גבי פחד אדיר ש"משהו רע יקרה" כלומר איזשהו שינוי או הפחד הבסיסי ביותר - מהמוות
ואם אתה חופר עוד אז תגלה שהוא פוחד מהמוות כי הוא משתוקק לחיים
זה מפליא כמה שהמורכבות הזו גדולה ושונה אצל כל אחד, במובן הזה אנחנו הרבה יותר מורכבים מצמחים, לטובה אבל גם לרעה, וזה בעצם ה"תהליך הרוחני" של כל אחד, החזרה הזו לאחור לבדוק מה קורה לו, באיזה מצב הוא נמצא, ואיך תשוקה אדירה לחיים (שקיימת בבסיס אצל כל ילד) הפכה עם השנים להדחקה ולסבל מאוד גדול שהולך וגדל ומשפיע לרעה על כל החיים כולל הגוף
ואז אותו אדם מתחיל לאכול אוכל "בריא" כי הוא חושב שזה מה שיציל אותו
זה שטויות, הוא עושה לעצמו כל כך רע מבחינה פנימית שהמיץ גזר או החסה האורגנית שהוא אוכל לא יעשו שום שינוי רציני בבריאות שלו, זה רק עוד דרך לא להתמודד עם הדברים האלה לדעתי...
זה מה שקשה בעבודה אמיתית
זה חייב להיות קשה כי אלו דברים שהדחקנו כי לא יכולנו להתמודד עמם בעבר, עכשיו זה כמו לפתוח פצעים מוגלתיים כדי לטפל בהם ולתת להם להרפא, אז ברור שברגע הראשון זה כואב אבל עכשיו כשאנחנו יותר בוגרים ומוכנים להתמודד עם הדברים האלו (זו שאלה שכל אחד שמתחיל בדרך כזו צריך לשאול את עצמו) להתמודד עם הדברים שלא היינו מסוגלים להתמודד עמם בתור ילדים או מתי שהם נבנו

 

[בן טל-שחר]

 

[דניאל גליקר]

שוב הבלבול

בין התנסות לבין הבנה.

חלום מהווה שסתום ביטחון מאוד יעיל לשלמות הנפשית שלנו.
בלעדיו השלמות הנפשית שלנו תיהרס.
ערנות, היא מהות חיים.
בלעדיה, אין לנו חיים.
שינה מאפשרת לגוף להתחדש ולסלק עיפות ולאות יומיומית.
בלעדיה, הגוף יהרס מהר מאוד.

אלה שלושת מצבי התודעה בהם מתנסה כל אחד.

בלי ההתנסות בטרנסנדנטלי, אדם פשוט סובל.

 

[lightflake]

הבלבול שלך

ארבעת המצבים ע"פ ההינדואיזם:
1. שינה בלי חלומות (שינה עמוקה)
2. שינה עם חלום
3. ערות עם חלומות (על המצב הזה דיברתי)
4. ערות ללא חלום ("טוריה")

 

[דניאל גליקר]

לא מכיר הינדואיזם

הוודות מדברות על 7 מצבי תודעה:
ה-2 הראשונים, כמו שכתבת.
השלישי הוא ערות - מצב התודעה היחסי, בו אינך ישן ואינך חולם.
הרביעי הוא תודעה טרנסנדנטלית - התנסות זמנית במוחלט.
ושלושת האחרים הם מצבי ההארה השונים.
בשלושתם המוחלט נמצא כל הזמן.

 

[lightflake]

זה בדיוק מה שכתבתי!

והוודות הן חלק עיקרי ובסיסי בההינדואיזם!
חבל שאתה לא מעמיק במה שאתה יודע כי אז היית רואה שאתה אומר את אותם דברים בלי לדעת זאת.
מעבר לשלב הרביעי זה לא רלוונטי לנו אז אני לא מציין את זה!

המצב השלישי שאתה קורא לו "ערות" ראוי שתבדיל בין מה שאנחנו מכנים כאן לפעמים "ערות" כמצב מקביל ל"הארה", אבל אתה כותב בעצמך "מצב תודעה יחסי" - נו מה זה? זה מצב הערות הרגיל של בני האדם שבו הם שאובים אל תוך חלום המחשבות וזה נקרא בהודו גם ערות עם חלומות. ועל זה דיברתי

 

[neophile]

נכון יותר לומר

שבמצב התודעה היחסי אתה גם ישן (פעילות אסוציאטיבית) וגם ער במידת מה בעיקר במובן שאתה מחוייב לפעול בעולם ולהשיג דברים תוך כדי התגברות על קונפליקטים פנימיים וחיצוניים שלא כמו בשינה שבה אתה יכול לחלום על מה שאתה רוצה ... אפשר לקרוא לזה תודעת אגו .

חשוב לציין שהאוטומטיות האסוציאטיבית של השינה ממשיכה גם במצב שאנשים קוראים לו "ערות" .

בגלל זה אנשים חולמים רוב הזמן גם בזמן ערות . אין להם מודעות עצמית מעבר להתפרצויות אגואיסטיות מזדמנות שלרוב תמיד מלוות ברגשי העלבות ועוד כל מני רגשות שליליים .

 

[lightflake]

נכון

 

[neophile]

יש טווח רגשי גדול כלכך

שניתן לחוות אם רק לא נעלב וזה כלכך מרתק להתבונן בזה איך הדברים הכי מגוכחים יוצרים בנו שרשרת אסוציאציות מקרית שמביאה להעלבות ולעוינות .

 

[בן טל-שחר]

נכון

 

[lightflake]

 

[דניאל גליקר]

לא כל כך

אכפת לי מאלה שנקראים "הינדואים".
מה שאלה שמכנים את עצמם "הינדואים" מבינים מהוודות, זה משהו מאוד מוגבל.
ההבנה של רובם (כמעט ככולם) שגוייה לחלוטין.

אני מעמיק עד כמה שאני רואה שנחוץ/מעניין/נדרש/רצוי לי.

כשאני מדבר על ערות, אני מתכוון למצב אותו חווים 8 מיליארד איש בעולם, בזמן בו הם לא ישנים ולא חולמים.

מצבים 4 ואילך משוייכים להארה.

 

[lightflake]

אהה, וזה מה שכתבתי

אנחנו לא מסכימים על המון דברים, אין צורך להמציא שאנחנו לא מסכימים גם על הדברים שאנחנו כן... אני מבין שאצלך אי ההסכמה על כל מה שהוא לא מ"ט זה חלק מהאוטומט אבל תנסה לא להיות רק רובוט