בזמן שדאגתי...

גלירון1

New member
בזמן שדאגתי...

כבר מעל לחודשיים, מאז שהבנתי שבני גל, נמצא על הספקטרום (מבלי שאובחן באופן רשמי עדיין). במהלך החודשיים הללו, עבדתי איתו באופן אינטנסיבי ביותר ולאחרונה קיים שיפור ניכר. כל אותו זמן 'זנחתי' מעט את תאומתו. כוונתי ששמתי את הדגש על גל. וכך בזמן שדאגתי לו, מבלי לשים לב, התחלתי לאבד...אותה!!! לאחרונה היא הפסיקה לענות כשקוראים לה. פתאום שמתי לב, שהיא לא משחקת יותר במשחקים על פי יעודם, כי אם, מעדיפה לסובב (במיוחד את העגלגלים שביניהם).לפתע הבנתי, שהשפה העשירה שלה מורכבת מרפרטואר עשיר של שירים וסיפורים, ספירה עד עשר (בת שנה ושבע אשר נולדה חודשיים לפני הזמן) והיא נטולת שפה ספונטנית. וכי היא מעדיפה להתבודד במצב של מפגש חברתי. מיותר לציין, או לפרט את הרגשתי הקשה. ראשית, בשל ההבנה שגם היא סובלת מהלקות ושנית בשל התחושה כי בחודשיים הללו, קדמתי את בני על חשבון בתי. ברור שהלקות היתה נחשפת בשלב זה או אחר, אבל הרגרסיה הנוכחית התיישבה לי טוב על המצפון.
 

vered73

New member
גלי, יש לי שאלה פשוטה למחשבה

האם יתכן, שמשום שאת מקדישה יותר זמן לתאום, אז התאומה רוצה להידמות לו ולכן היא מחקה אותו? אני שואלת משום שכך היה אצלנו בבית, אבל כמובן לא מדובר בתאומים, אלא הפרש של שנתיים וחצי. ממליצה לנסות ולהפריד במשחק בין שני הילדים, על מנת לאמוד את רמת המשחק והאינטראקציה של התאומה ואם החשש באמת חזק אזי לפנות להתפתחות הילד לבדיקה. אגב, אצלנו יש קדימות למשפחה שמטופלת בה מתעורר חשד לילד נוסף בספקטרום. ועוד נ.ב., ראיתי כבר ילדים מסובבים גלגלים, כשהם קטנים, משחקים לבד שעות, והם בסופו של דבר רגילים לגמרי. לכן אני ממליצה לשחק איתה לבד ולהחליט עד כמה הדאגה ממשית.
 

גלירון1

New member
היי ורד

חשבנו על זה. למרות שקשה לי להאמין, שקטנטונת בת שנה וחצי, מסוגלת ליות כ"כ מתוחכמת?... וגם אם כן, לא ברור מה לגבי השפה. יש לה יכולת מילולית מדהימה של טקסטים, ללא שפה ספונטנית. כל השפה היא של שמות עצם. היא לא מבקשת דבר. ולא מצביעה. כמו שציינתי, אופי המשחק בחודשיים הללו, השתנה. מיכולת גבוהה למלא אחר כל משימות המשחק ויעודיו, הפך המשחק לזריקות וגלגולים. וחוסר המענה לאחרונה לשמה. כל אלה, בהחלט מדאיגים. ניסיתי לשחק איתה לבד, גם אז בד"כ אופי המשחק היה חסר תכלית. היא גם די אינדיווידואליסטית ועקשנית, כך שזה לא פשוט לשחק איתה בכלל. מעכשיו, שימת הדגש מתחלקת, (הם נמצאים איתי כל היום ) בין שניהם כמה שאפשר.
 
למעלה