בזמן האחרון...
אני נתקל במגמה, ולוא דווקא בפורום הזה(דווקא פה פחות), שפוסלת ומוקיעה באופן שיטתי את הרפואה המערבית, ומעלה את הרפואה האלטרנטיבית למדרגת נס. רציתי לציין פה את דעתי, ולהבהיר לאותם אנשים כמה חשובה הרפואה המערבית, וכמה היינו חסרי אונים בלעדיה. נכון שיש לה חסרונות, נכון שלעיתים זו רפואה "קרה"/לא אישית/חסרת חמלה ועוד אלף ואחד כינויים שכבר הדביקו לה. אבל בהחלט מגיע לה חלק חשוב בהיכל הכבוד של הרפואה. ברור שאין צורך לציין את יעילותה במצבים אקוטיים של חיים או מוות, אבל אני דווקא רציתי להתמקד בטיפול במחלות נפשיות. תוך כדי ריפרוף מהיר בקישור לפורום אומנויות לחימה, שצירף לנו דוד, נתקלתי באנשים שפוסלים לחלוטין טיפולים פסיכיאטריים, ומדגישים את עליונותה של הרפואה המשלימה והסינית בפרט. הטענה שלי מורכבת מכמה חלקים: א.תרופות פסיכיאטריות לא הופכות אותך ל"זומבי". קיימות היום תרופות חדשות שכמעט ואין להם תופעות לוואי, חוץ מלשפר את איכות חייו של האדם. ב.נכון שאחרי מספר רב מאוד של שנים ייתכן דיכוי של מערכות(אנרגתיות) חיוניות בגוף האדם, ולכן כדאי לשלב טיפול משלים במקביל ללקיחת התרופות. ג.בכלל הגישה של לא להכניס תרופות לגוף, נראית לי קיצונית ועם כל הכבוד מטומטמת. כל תרופה שניתנת במינון נכון לא תשפיע על הגוף בצורה בלתי הפיכה, ורק תשפר את איכות חייו של האדם. ד.ריפוי מן היסוד זה היעד הסופי, ולא נקודת הפתיחה. ישנה עדיפות קודמת לשיפור איכות חייו של האדם. ה.והכי חשוב...כל אלו שפוסלים את התרופות למיניהן, ואת הפסכיאטריות בפרט, הם אנשים שבחיים לא סבלו מחרדה/דיכאון/טראומה/כפייתיות/כל מחלה אחרת הדורשת טיפול תרופתי פסיכיטרי. אלו אנשים שקל להם לדבר מהצד, ולכן הם מקלים ראש בעניין שמעולם לא חוו על בשרם. זהו...זאת דעתי האישית. מקווה שדבריי יתקבלו בהבנה. אייל.
אני נתקל במגמה, ולוא דווקא בפורום הזה(דווקא פה פחות), שפוסלת ומוקיעה באופן שיטתי את הרפואה המערבית, ומעלה את הרפואה האלטרנטיבית למדרגת נס. רציתי לציין פה את דעתי, ולהבהיר לאותם אנשים כמה חשובה הרפואה המערבית, וכמה היינו חסרי אונים בלעדיה. נכון שיש לה חסרונות, נכון שלעיתים זו רפואה "קרה"/לא אישית/חסרת חמלה ועוד אלף ואחד כינויים שכבר הדביקו לה. אבל בהחלט מגיע לה חלק חשוב בהיכל הכבוד של הרפואה. ברור שאין צורך לציין את יעילותה במצבים אקוטיים של חיים או מוות, אבל אני דווקא רציתי להתמקד בטיפול במחלות נפשיות. תוך כדי ריפרוף מהיר בקישור לפורום אומנויות לחימה, שצירף לנו דוד, נתקלתי באנשים שפוסלים לחלוטין טיפולים פסיכיאטריים, ומדגישים את עליונותה של הרפואה המשלימה והסינית בפרט. הטענה שלי מורכבת מכמה חלקים: א.תרופות פסיכיאטריות לא הופכות אותך ל"זומבי". קיימות היום תרופות חדשות שכמעט ואין להם תופעות לוואי, חוץ מלשפר את איכות חייו של האדם. ב.נכון שאחרי מספר רב מאוד של שנים ייתכן דיכוי של מערכות(אנרגתיות) חיוניות בגוף האדם, ולכן כדאי לשלב טיפול משלים במקביל ללקיחת התרופות. ג.בכלל הגישה של לא להכניס תרופות לגוף, נראית לי קיצונית ועם כל הכבוד מטומטמת. כל תרופה שניתנת במינון נכון לא תשפיע על הגוף בצורה בלתי הפיכה, ורק תשפר את איכות חייו של האדם. ד.ריפוי מן היסוד זה היעד הסופי, ולא נקודת הפתיחה. ישנה עדיפות קודמת לשיפור איכות חייו של האדם. ה.והכי חשוב...כל אלו שפוסלים את התרופות למיניהן, ואת הפסכיאטריות בפרט, הם אנשים שבחיים לא סבלו מחרדה/דיכאון/טראומה/כפייתיות/כל מחלה אחרת הדורשת טיפול תרופתי פסיכיטרי. אלו אנשים שקל להם לדבר מהצד, ולכן הם מקלים ראש בעניין שמעולם לא חוו על בשרם. זהו...זאת דעתי האישית. מקווה שדבריי יתקבלו בהבנה. אייל.