בזמן האחרון

[אביב פרסקי 1]

בזמן האחרון

בזמן האחרון, יוצא לחברים שלי בטעות להריץ בדיחה שקשורה לאבא בלי קשר לאובדן או לאישיות של אבא פשוט בצחוק,אחרי שהם קולטים הם מבקשים סליחה ואני נאלץ להסביר שלא נורא עד שנראה שאני מתנצל. זה מעצבן,ואני לא יודע איך לפעול...

 

[yaeli20]

האם הבדיחות מציקות לך?

האם הבדיחות מפריעות לך? מציקו לך? האם אתה אומר שזה בסדר כי אתה יודע שהם לא התכוונו אבל במציאות זה כן מפריע לך? או שבאמת לא מפריע לך לצחוק על הנושא? לדוגמא כמו שרבים מבני/ות הפורום יודעים עלי דרך ההתמודדות שלי עם הנושא זה ה-מ-ו-ן הומור שחור על הנושא...

 

[אביב פרסקי 1]

לפעמים

לפעמים זה מציק לי בפנים אבל אני לא מוציא החוצה

 

[sivosh]

אני כל כך מזדהה איתך עם מה שעובר עליך...

גם אצלי לפעמים במכללה, חלקם יודעים שאבא שלי נפטר.. וגם אלו לא תמיד שמים לב למה אומרים.. בהתחלה היה לי מאוד קשה... היום אם באים לספר איזה בדיחה אני משתפת פעולה, או עוקצת חזרה ואומרת חבל שהוא לא כאן או מת ואז נשארים בהלם ושפוט לא ממשיכים בבדיחה. אני יכולה לספר לך שגם בבית לפעמים קורה לי ולאחיות שלי כשמסתירים את הטלוויזיה להגיד את המשפט אבא שלך זגג? או אבא שלך בחברת חשמל.. בהתחלה לא היינו אומרים את זה אבל עכשיו זה התחיל קצת לחזור..ושוב אני בטוחה שאבא היה מרשה את זה... תמיד נסה לראות נקודת מבט קצת שונה.. ונכון זה הרבה פעמים קשה... ונתמודד עם זה כל החיים אבל אנו צריכים להגיע למקום שגם לפעמים אנחנו צריכים לצחוק...

 

[חסרת שם היחידה]

שאלה של השקפה...

תראה, אני גיליתי שאני פשוט בלי לשים לב הרבה מאוד פעמים מדברת על אבא שלי בלשון הווה-בחיי! העניין הוא שלא כל המכרים שלי בכלל יודעים שהוא נפטר,אז אם זה חורה לי אני מעירה באלגנטיות-אחרי הכל אני לא חושבת שהכוונה של מישהו זה לפגוע,ואם לא אז מתעלמת. מאוד מתחברת למה שסווש אמרה על זה ש"בטח היה מרשה",אבא שלי היה אדם עם חוש הומור אדיר-באמת משהו קיצוני,אז לא נראה לי שהיה מפריע לו,אני בכלל מרגישה רע עם ההיפך לפעמים,ז"א מה אם הוא נפטר אז אי אפשר לדבר עליו? מבחינתי, כל עוד אני בחיים הוא חי איתי,בדיחות זה חלק מחיינו,אבל באמת שאלה של השקפה.

 

[yaeli20]

מסכימה עם מה שנאמר

אבל אם בכל זאת זה מציק לך אם אלו חברים קרובים פשוט תגיד להם אני בטוחה שהם יבינו ואם זה אנשים שפחות קרובים נסה להתעלם...

 

[אביב פרסקי 1]

תודה לכולם

כייף לשמוע מאנשים שחיים את מה שאתה מרגיש...

 

[eshkolit32]

בגלל שכתבת בהמשך

שלפעמים זה כן מציק לך, אני מציעה שכן תגיד לחברים שלך שאתה עדיין לא בשלב שאתה יכול לצחוק על דברים שקשורים לאבא שלך. אם יש מקרים שזה לא מפריע לך אתה יכול לצחוק ובכך להבהיר שזה בסדר לצחוק ואין שום סיבה להתנצל או להרגיש לא נוח.

 

[A GIFT OF LOVE]

ממש מבינה אותך.

"ואני נאלץ להסביר שלא נורא עד שנראה שאני מתנצל"... לפעמים, כל הסיפור שעושים מזה נראה לי מוגזם. אנשים חשים בחוסר נעימות לאחר שהם קולטים מה הם אמרו ומחילים להתנצל שוב ושוב. זאת הנקודה שהכי מכעיסה אותי בקטע הזה. אבל אני יכולה איכשהו להבין אותם... אני לא ממש בעד הומור שחור למרות שאני משתמשת בו לו פעם והוא עוזר לי בכל מני תגובות. אני מציעה,כמו שכבר אמרו כאן,לדבר עם החברים ואפילו לבקש בעדינות שגם עם קורה דבר כזה, אפשר להעביר את זה ואתה סולח.