בזורועותיי

[צייד נודד הוא הלב]

בזורועותיי

בזרועותיי הכחולות אפשוק לובן עורך
במורד שחור גרביון אשבץ רצועת עורי
צהוב למותנך
ובשפתיי אתיר אודם גופך וזזרום כפלג
אל אשד אהבתך המשתפך

בצל ריסייך חותר לעבר פחם לבך
להפיח בו צבע אפרסק לבי המלא.