בו.
הייתי היום אצל הפסיכולוג. סיפרתי לו שבזמן האחרון גם אירועים שלא היו גורמים לחרדה פתאום גורמים לחרדה. הוא אמר לי שזה בגלל שאני מתעסקת בזה כל היום, חוקרת את זה וכל הזמן שמה לב לתסמינית הפיזיולוגיים שלי אז מן הסתם שאני ארעד כל היום. ובתכלס הוא צודק אבל איך אפשר להפסיק לחשוב על כל הדברים האלה? אני כל הזמן מרגישה שאני רועדת הוא אמר לי להגיד לעצמי "גם כשאני רועדת אני יפה!" וזהו. להכניס לעצמי לראש שאין שום סיבה שארעד, וגם אם ארעד אף אחד לא ישים לב- וגם אם ישמו לב- SO WHAT?? הוא ביקש שאנסה לא לקחת את הכדורים האלה כל יום ניסיתי. באמת שניסיתי. הייתי כל היום על קוצים. נכנסתי לשירותים כמה פעמים בשביל לתרגל נשימות הוא אמר לי שאם אני אמשיך עם כדורי הדרלין ועם כדורים בכלל, אני לא אראה שום שיפור. שאני צריכה לדעת לקבל את החרדה ולהבין שאין כל כך ממה לפחד סה"כ. גם אם יהיה התקף- הוא יגיע לשיאו תוך כמה דקות אבל באמת שזה קשה. אני כל כך מתגעגעת לתקופות אחרות, שבהן הייתי יותר חופשיה ומאושרת. ולמי בכלל היה אכפת מה האחר חושב. היום סתם דוגמא מישהו ביקש ממני לכתוב משהו, והוא עמד לפני, והרגשתי שאני קצת רועדת. (המישהו הזה הוא איזה שותף במשרד שאני עובדת בו) אני אובדת עצות. אני לא רוצה שהמצב ילך ויחמיר. אבל קשה לי להתמודד איתו בינתיים. אני מרגישה חשופה. בו!
הייתי היום אצל הפסיכולוג. סיפרתי לו שבזמן האחרון גם אירועים שלא היו גורמים לחרדה פתאום גורמים לחרדה. הוא אמר לי שזה בגלל שאני מתעסקת בזה כל היום, חוקרת את זה וכל הזמן שמה לב לתסמינית הפיזיולוגיים שלי אז מן הסתם שאני ארעד כל היום. ובתכלס הוא צודק אבל איך אפשר להפסיק לחשוב על כל הדברים האלה? אני כל הזמן מרגישה שאני רועדת הוא אמר לי להגיד לעצמי "גם כשאני רועדת אני יפה!" וזהו. להכניס לעצמי לראש שאין שום סיבה שארעד, וגם אם ארעד אף אחד לא ישים לב- וגם אם ישמו לב- SO WHAT?? הוא ביקש שאנסה לא לקחת את הכדורים האלה כל יום ניסיתי. באמת שניסיתי. הייתי כל היום על קוצים. נכנסתי לשירותים כמה פעמים בשביל לתרגל נשימות הוא אמר לי שאם אני אמשיך עם כדורי הדרלין ועם כדורים בכלל, אני לא אראה שום שיפור. שאני צריכה לדעת לקבל את החרדה ולהבין שאין כל כך ממה לפחד סה"כ. גם אם יהיה התקף- הוא יגיע לשיאו תוך כמה דקות אבל באמת שזה קשה. אני כל כך מתגעגעת לתקופות אחרות, שבהן הייתי יותר חופשיה ומאושרת. ולמי בכלל היה אכפת מה האחר חושב. היום סתם דוגמא מישהו ביקש ממני לכתוב משהו, והוא עמד לפני, והרגשתי שאני קצת רועדת. (המישהו הזה הוא איזה שותף במשרד שאני עובדת בו) אני אובדת עצות. אני לא רוצה שהמצב ילך ויחמיר. אבל קשה לי להתמודד איתו בינתיים. אני מרגישה חשופה. בו!