בו ג'ין קאן

GnomeBubble

New member
אני מניח שאתה מתכוון ל

武人館 לפי המילון שלי היפני-יפני: בוג'ין זה איש צבא או בושי (מונח יותר מוכר ללוחם). הקאנג'י השלישי, קאן, זה בניין או בית.
 

GnomeBubble

New member
מערכה מספר 166

זה למעלה בצד שמאל. למטה בצד שמאל כתוביים קאנג'י בצורה מאוד חופשית שאני לא מסוגל לקרוא. מימין לזה כתוב רורוני קנשין (ואת זה גם אפשר לנחש).
 

neko

New member
אני לא ממש חושב שיש להם כזה

דבר ביפנית... בד"כ פשוט מבינים מתוך ההקשר אם הכוונה לסתם X או ל-X ספציפי.
 

hazu1

New member
chiisai neko+ ביטוי מזהה

כמו ש-NEKO ציין, אין ממש צורת יידוע ביפנית (עד כמה שאני יודעת). אולם הרבה פעמים יתווסף ביטוי מזהה (אני לא יודעת את הכינוי הדקדוקי) שמרמז על ה'הכרות' עם שם-העצם: הזה, ההוא, של השכנים וכו'. גם は נותן דגש וייחוד בסיטואציות מסויימות. למשל: 1. החתול הקטן ילל- あの小さい猫が鳴いていた (החתול הקטן ההוא ילל) 2. החתול הקטן הוא שחור- 小さい猫は黒いだ (החתול הקטן, הוא שחור) ה-は במקרה זה מדגיש את החתול הקטן ומבדיל אותו משאר החתולים (תיהיה גם הפסקה קטנה בדיבור). משפט זה יבוא למשל כתשובה לשאלה: איזה צבע החתול הקטן?
 

hazu1

New member
שירואי יאקוזה, אבל...

לא יודעת למה אבל זה נשמע לי קצת מוזר לומר ככה. יכול להיות כי זה מנותק מההקשר- איך זה נשמע לכם?
 

noam the ninja

New member
לא אומרים שירו?

היאקוזה הלבן, זה סתם משהו שעלה לי בראש. כאילו איש מערבי שחי ביפן והוא חלק מהיאקוזה. הרי היפנים לא לבנים.
 

hazu1

New member
שירו זה ש"ע

לחלק מהצבעים נוסף ה-אי בסוף כאשר משתמשים בהם כתואר. זה לא תקף לכל הצבעים- אני לא יודעת מה החוק לגבי זה (נראה לי שחלק הם תוארי i וחלק תוארי na), אבל הנה כמה דוגמאות: כחול: ao -> aoi אדום: aka -> akai אבל להבדיל- ירוק: midori צהוב: kiiro
 

GnomeBubble

New member
אין ה' הידיעה ביפנית

כמו שאין בשפות אחרות (לטינית וגם גרמנית ואנגלית עתיקה עד כמה שאני זוכר). גם בסינית אין ידוע, ובכלל בהרבה שפות אין ידוע. אם זה נראה לך מוזר, אז אל תשכח שבשפות כמו אנגלית וצרפתית יש שני סוגים של articles (לא יודע איך לתרגם את זה): יידוע (the/la/le) וסתמי (a/an/une). בעברית יש לנו מיידע (ה' הידיעה) אבל אין מסתם. ככה שבעברית אני אומר "ראיתי כלב" ובאנגלית "I saw a dog". בתור דובר עברית מסתם נראה לי (ואני משער שגם לך) כמשהו די מיותר וסתם תסבוך עודף של התחביר האנגלי (כמו שהבדלים בין זכר/נקבה בשאר השפות ההודו-אירופאיות וגם בעברית נראה מוזר לדוברי אנגלית). אותו הדבר אפשר לומר גם לגבי המיידע. הדקות שהוא מעביר מאוד מינורית ואפשר להדגיש אותה באמצעים אחרים (לא בהכרח דקדוקיים) אם יש צורך, או לא להדגיש אותה בכלל אם היא ברורה מאליו. כנ"ל לגבי חוסר יותר גדול ביפנית: צורת רבים. בד"כ מנחשים אותה מההקשר, ואם היפנים רוצים להדגיש ריבוי של מילה מוסיימת יש להם סיומות ספציפיות כמו tachi- ועוד כלים (הכפלה של מילה) כדי לציין ריבוי. באותה המידה יש להם כלים לציין יחיד (ולסתם אותו באותה ההזדמנות).
 
למעלה