בושה..

morib17

New member
בושה..

אחת מקרובות המשפחה כל הזמן כועסת עליי ומתעצבנת על זה שאני לא מכבדת את אבא שלי ז"ל..בגלל כל מיני דברים שאני עושה. בשבעה היא כל הזמן העירה לי למה אני לא מכבדת וכו...התחשק לי לצעוק עליה:תרדי ממני,זה אבא שלי ולא שלך,אין לך שום זכות לומר לי איך להתנהג. זה ממש פוגע..וכשחושבים על זה אולי יש משהו בדבריה?
 

MeWithoutU

New member
אממממ...

שמעי אין לי מושג מה עשית שגרם לה לחשוב ככה... א ב ל.......... זכותך להגיב למצב איך שאת רוצה! זאת הדרך שלך היתמודד...תתמודדי אם זה איך שנראה לך נכון...מה שעוזר לך להיתמודד עם זה! ואל תתני לאף אחד חשבון.......... זה שהיא מתמודדת אם זה בדרך אחרת משלך - לא אומר שהיא צריכה לשפוט אותך. אולי תתפסי איתה שיחה?תסבירי לה שזה מה שעוזר לך להיתמודד עם המצב הנורא הזה?
 

funky n

New member
../images/Emo24.gif

אפשר לשאול מה הקשר שלה,דודה? בת דודה? יש לה הורים? אל תחשבי שאת לא בסדר,את בסדר גמור.. כל אחד מתמודד עם האובדן אחרת.. את בת שלו וכואב לך.. זה לא שאת עושה מסיבה בשבעה או מדברת אל אבא שלך בזלזול.. כל אחד מתמודד עם האובדן אחרת..וזה שאת עושה דברים מסויימים לא אומר שכיף לך או שלא אכפת לך! את צעירה ואת צריכה לחיות עם האובדן הזה,מותר לך גם לחיות.. מה היא מצפה שתחיי באבל כל החיים שלך? שתלבשי שחור ולא תשמעי מוזיקה ותהיי עצובה?
אל תתיחסי אל השטויות שהיא מדברת..אין לה זכות לשפוט אותך בכלל.. יש אנשים שחושבים שהם יודעים הכל הכי טוב..
 

morib17

New member
../images/Emo4.gif

היא אחות של אבא שלי ז"ל היא בודדה וגרה לבד וגם אח של אבא שלי חולה...ואמא שלי אומרת לי לא להתייחס וצריך להתחשב בה..וככה עשיתי עד עכשיו אבל זה הגיע לאיזשהו שלב שכבר די...כמה אפשר לשמוע ... והרגשת הלבד לא מוסיפה על זה... אני מקווה שאת מרגישה יותר טוב..
 
לדעתי,

לאף אדם אין שום זכות להתערב ברגשותיו של אדם אחר. תראי, אני יכולה לספר לך שכשאני איבדתי את אבא שלי ,בחיי שאיבדתי עולם שלם. ככל שהזמן עובר אני רק מבינה את מה שאני כותבת לך עכשיו. ואת יודעת מה? לפי ה"מנהגי אבלות היהודיים" זה לא נקרא שהתאבלתי. חודש וקצת אחרי שנפטר בכלל טסתי לטיול ענק במזרח-להיות עם עצמי ועם אלוהים. כמובן שפגשתי אנשים מהממים ונופים, ומסיבות (קצת פחות האמת) אבל טיול שלם שעשיתי איתי ועם עצמי. זה אולי התפרש אצל אחרים כדבר משוגע ולא הגיוני לעשות,יש לי חברה פסיכולוגית שעד היום לא מבינה למה "ברחתי" במקום ללכת לטיפול. לכי תסבירי שאת לא מסוגלת בכלל לדבר על זה!!! ועוד כל מיני כאלו. בקיצור, דווקא בעיניי מאוד התאבלתי שם-הכי שרק יכולתי. ישבתי שעות על גבי שעות -וברוב המקרים ב"שעות לא שעות" באמת שרק עם עצמי ועם אלוהים, וישבתי והרצתי דברים בראש וצעקתי ובכיתי ודיברתי איתו וכתבתי המון....,אז תגידי לי שזה נורמטיבי? בטח שלא. אולי מי שדבק בדת אף יגיד שעברתי על המון חוקים. האמת שלא אכפת לי.אני דווקא הרגשתי מאוד איך הכאב הזה החד הזה איתי בכל מיני מצבים. הרגשתי את השינוי שחל בי. הרגשתי את החסר הזה הנורא. עדיין מרגישה מה המשמעות של חיים בלעדיו. אז אני לא לובשת שחור,וכן שומעת מוזיקה ואפילו חזרתי לסטודיו-פחות או יותר. אז מה? זה אומר שטוב לי? זה אומר שאני לא באבל??? עזבי אנשים. תהיי את עצמך. תהיי איתו. חיבוק ענקי ממני מותק!
 

morib17

New member
תודה../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif

אני דתיה,לכן אני באמת משתדלת עד השלושים (שבוע הבא..
) לא לשמוע מוזיקה וכו... ככה זה צריך להיות גם בשנה,אני לא יודעת כמה אני אחזיק מעמד,ותמיד אני חושבת לעצמי שאבא שלי ז"ל היה אומר עזבו אתכם מהשטויות האלה,הוא תמיד רצה שאהיה שמחה ואצא עם חברות אז אם הוא היה איתי עכשיו הוא היה אומר שאני אבלה... מקווה שההמשך יהיה יותר טוב..
 

funky n

New member
נכון..הוא היה רוצה שתהיי שמחה..

זה בסדר גמור איך שאת מתמודדת עם זה.. אל תעצרי את הרצונות שלך,אם יתחשק לך לשמוע מוזיקה תשמעי..אם יתחשק לך לבכות תבכי.. זה לא הופך אותך למישהי שפחות מכבדת את אבא שלה.
ותודה ,אני מרגיש קצת יותר טוב
 

A GIFT OF LOVE

New member
אולי...

לא, אל תכעסי על הכותרת. אבל יכול להיות שיש משהו בדבריה.
בכל אופן, זאת לא סיבה שיש לה זכות לפגוע בך. זה אבא שלך, ואת בוחרת איך להתנהג לזכרו.
אבא שלי הרבה פעמים מייסר לי את המצפון בטענות כמו: ''אמא שלך לא הייתה אוהבת את זה''... ''את מייסרת את אמא שלך ואת זכרה''.... אני תמיד אומרת לו: ''אבא, תפסיק להשיג את המטרות שלך בעמידה על המצפון, אני בוחרת איך להתנהג עם אמא שלי''... האמת, שלפעמים, כשהוא מעיר, זה חודר... בדיוק כמו שאמרת: "כשחושבים על זה אולי יש משהו בדבריה?".... לפעמים זה חודר, אבל כמו שאמרתי לך, את בוחרת איך להתנהג. אם מרגיש לך שאת לא מחללת את הכבוד של אבא שלך, זכותך להתנהג כך!
 

morib17

New member
את צודקת!!

אבל זה בכלל לא בא מהכיוון הזה.. אני אתן לך דוגמא: בשבעה ישבתי כל הזמן עם חברות וזה עוד הזמן שלא מעכלים מה קורה אז יש צחוקים ועניינים... ואז היא כל הזמן קראה לי ואמרה זה לא יפה תשבי ליד אמא,את לא מכבדת...וכל ההמשך.. זה קשה מאוד אבל אני מנסה להתעלות על עצמי,כי גם היא אישה שלא חסרות לה בעיות בחיים... בינתיים אני משתדלת "להיות בסדר" תודה רבה!
 
למעלה