בושה למשפחה (טריגר)

בושה למשפחה (טריגר)

אני זוכרת שזה קרה לפני זמן לא רב. שנה אחת, אולי. הפרעות האכילה תקפו אותי הכי חזק שיש.
ההורים גילו שירדתי במשקל, הרופאה הסתכלה עליי במבט עקום. "זאת המקרה השלישי," לחשה לאחות. היא התכוונה לשתי החברות הקודמות שלי שהיו במצב הזה לפני.
בבית החולים, שיקרתי. אמרתי שאני אוהבת את איך שאני נראית. שאני מרגישה טוב עם עצמי.
האחים לא תמכו בי. גיליתי כי אחותי זלזלה בי כל הזמן הזה. אמרה שהיא תמיד ידעה שאני כזאת.
הרופאים התנהגו אליי באופן מזלזל. בקושי דיברו איתי, בקושי דיברו אליי.
לאחר יום אחד באשפוז, גילו שיש לי חיידק שגורם להקאות.
ניצלתי.
או שלא..?
 

levshavur

New member
בליב

שלום לך,
היחס שקיבלת הוא מאוד משפיל ומזעזע. לצערי הסטיגמה היא מאוד חזקה. מסתכלים על מישהי כעל עוד 'מקרה' ולא על מי שהיא כאדם, כאישה ייחודית עם רגשות ייחודיים.
לצערי מערכת הבריאות מתייגת אנשים בצורה נוראית...ולכן גם החברה מתייגת אנשים באותה מידה...התיוג נובע קודם כול מתוך בורות...

השאלה המרכזית עכשיו היא לא האם הקאת בגלל חיידק (שזה מה שגרם כנראה למצוקה המידית) השאלה היא מה קורה בחשיבה שלך? בדימוי העצמי? באיך שאת מרגישה כלפי הגוף שלך.
לדעתי גם אם ברמה הגופנית תהיי יחסית בסדר, יש צורך לטפל בצורת החשיבה. את בעצמך כותבת ששיקרת בבית החולים. למה בעצם?
אני מבינה מתוך מה שאת כותבת שאין לך תמיכה מצד המשפחה. האם יש מישהי/ו בחיים שלך שאת יכולה לסמוך עליה/יו ? שלא יזלזל ולא יסתכל בצורה עקומה?
אני לא יודעת בת כמה את, אבל האם יש לך אפשרות לקבל טיפול פסיכולוגי? יש מקומות חינמיים, כמו התחנות לבריאות הנפש, אבל ממה שאני ראיתי הרמה הייתה לא טובה. אני גם חושבת שאת צריכה טיפול ממומחים להפרעות אכילה. שווה לך לבדוק אם ישנו משהו שקופת החולים מממנת.
אני לא חושבת שהחיידק 'הציל' אותך, הוא אולי נתן לך הפוגה בשביל להתארגן ולקבל טיפול. אבל הוא לא פתר את הבעיה 'מהשורשים'...הפרעת אכילה היא סימפטום למשהו אחר, עמוק יותר. יותר קל לעסוק באוכל, במשקל ובדימוי עצמי, מאשר להתמודד עם רגשות כואבים - כמו למשל הקשר הלא מפרגן מצד המשפחה, שאני שומעת מתוך מה שאת כותבת, עד כמה זה כואב. זה כואב כי אלו הם האנשים שאמורים להיות הכי קרובים, הכי תומכים שיש...אני בהחלט חווה את זה עם המשפחה שלי, כך שאני בהחלט מבינה את הכאב שלך.
אני רוצה לחזק את ידייך, אל תתני להם להפיל אותך. זכותך לקבל טיפול, וטיפול טוב. הפרעת אכילה היא כמו כול מחלה אחרת, וזו החברה ש'חולה' בסטיגמה וזלזול. עצוב שזה ככה.
את מוזמנת להמשיך ולשתף,
לבשה.
 
למעלה