בורשטיין או שארפ?

סלים וארזה

New member
מנהל
בורשטיין או שארפ? היה לי דיון בפייסבוק לגבי החשיבות של טל בורשטיין והיכולת שלו. העליתי את הדילמה לבחור בין טל בורשטיין לדרק שארפ.
מי תרם יותר למכבי ת"א?
את מי מהשניים בשיאם הייתם בוחרים לקבוצה שלכם?
מי שחקן כדורסל עדיף?

התשובה שקיבלתי (מיעוז סבר) היתה כזו:
האמת? התלבטות. שארפ הוא רול פלייר מושלם, היה. אבל אם להעביר אחד לירושלים, נניח ב-2003, נראה לי שבורשטיין ולנסות לראות אם אפשר לבנות סביבו.

מה דעתכם? האם באמת ההתלבטות כזו גדולה?
 

סלים וארזה

New member
מנהל
בורשטיין ושארפ שיחקו 2 רוב הזמן נכון שכל אחד עשה דברים אחרים, אבל בהחלט אפשר להשוות ולהעדיף מי מהם.
במקרה שלך אפשר להשוות את האפמן לבאסטון ואת ארואסטי לשפר ו/או לגודס.

בורשטיין היה שחקן שהתאים לחמישיה של מכבי בכך שלא היה פרימדונה סטייל ג'מצ'י/ברקוביץ' ונתן לאחרים להוביל את הקבוצה. היו לו משחקים בהם פרח, אבל מעטים כאלה. אתלטי, אבל לא מהיר, פיזי ויכול היה להיות מיס מאץ' בעמדה 2 להרבה שחקנים, אבל משהו באופי גרם לו לא להיות השחקן שמוביל את האחרים אחריו. גם בנבחרת.

שארפ היה רול פלייר בעיקר למשימות הגנה וקליעה מבחוץ. התפקיד שלו היה בעיקר לשנות מומנטום מהספסל. למרות החסרון בגובה, הוא השתדל לתת את מה שיש לו בכל משחק. אפשר לומר שאם בורשטיין היה ניחן במנטליות של שארפ, אז היה שחקן מושלם.

מבין השניים אני מעדיף את שארפ. בעיקר בגלל שהוא השתדל להגיע כל יום לעבודה. כושר גופני מעולה ולמרות שבמכבי ת"א הוא היה שחקן ספסל, אני גם זוכר אותו בחמישיה בחדרה ובמגדל העמק וכיצד חרך רשתות. וזה עוד לפני שאני מדבר על עונשין ועל יכולת קלאץ'
 
תגובה קשה לי להגיד שבורשטין שיחק 2 רוב הזמן , בשנים של פארקר נראה לי שאפילו פארקר והוא יתקשו לספר מי שיחק 2 ומי 3 ברגע נתון, בורשטין שיחק בעיקר 2-3 וגם קצת 1 , ההרכבים איתו היו הרכבים שבהם רוב הגארדים היו סוג של קומבו והתחלקו כמעט בכל התפקודים.
ככה או ככה , שארפ ובורשטין לא יכולים להיות שונים יותר ברמה התפקודית , לא דומים בכלל.
לא רואה בסיס להשוואה , כל אחד מהם נתן המון ושניהם הביאו הרבה לפאזל הקבוצתי כמשלימים
 
באמת לא יודע אחד מגוון בטירוף, עושה הכל כולל הכל , רק מה , שום דבר לא ברמה באמת בשמים , אבל יודע לקחת אחריות , אחראי ישיר על אליפות של מכבי לפני בערך 4 שנים החזיר אותה מהקבר נגד ירושלים לבד לבד בגמר , זו נקודה שלא הבליטו מספיק אצל בורשטין , קבלת החלטות טובה מאד תמיד היתה לו ,בגלל שהוא היה אפור יחסית ושחקן משלים לא זוכרים לו .
מצד שני דריק ווינר שוט שארפ , קאנון מטורף לשלוש ומהעונשין ,באנקר אדיר לסלים מכריעים ברוב הקריירה.
יחידת חיסול של איש אחד ברוב הקריירה , בולדוג אישי נאמן עד המוות וגם הרבה אחרי.

בגדול עם כל הצער והכאב, בורשטין בלי פציעות היה שחקן יותר איכותי , שארפ הוא יחיד במינו מהספסל ,תרשה לי להמשיך להתלבט.
 

tristan79

New member
העובדה שזו התלבטות כזו גדולה מראה את הבעייתיות של סקירת הקריירה של בורשטיין.
זו הייתה אמורה להיות החלטה הרבה יותר קלה - שארפ, כפי שכתבו מעלי, תמיד היה רול פלייר טוב (לפחות ברמת המשחק מעל מגדל העמק) אבל בורשטיין היה אמור להתפתח לשחקן הרבה יותר מוביל ובכיר. לפעמים ראינו ניצוצות של זה - בעיקר כפוטנציאל בטורניר ההוא במדי העתודה ובתחילת הקריירה בהרצליה ופה וש גם במדי הנבחרת. אבל זה כמעט ולא בא לידי ביטוי במהלך העונה הסדירה. אפשר להגיד שהוא נטל על עצמו את תפקיד השחקן המשלים בחמישייה, מה שאולי נראה מתאים בחמישייה שמכילה את שאראס ופארקר לצידו בקו האחורי. אבל תמיד הפריעה לי העונה קודם לכן עם בנו אודריך וקווינסי לואיס - זו העונה שבה הוא היה צריך לעשות את קפיצת המדרגה ולנצל את הנתונים שלו על מנת להפוך לאחד הגארדים הישראלים הגדולים באמת.
 
למעלה