בורמה - שקלנו

[yafa kfir]

בורמה - שקלנו

לקחת כדרך בני גילנו נהג + מכונית לשבועיים. לי אישית זה לא נראה- הייתי רוצה לעשות את זה בתחבורה רגילה. יש מי שחווה? אשמח לשמוע איך היה. בני גילי מזהירים אותי שזה מסריח ומגעיל ומיגע - אבל לי זה דווקא נראה נחמד, אותנטי, והזדמנות לצלם ולחוות יותר מקרוב את בורמה האמיתי. מה דעתם? כנ"- רלוונטי לויאטנם

 

[sela v]

לא הייתי בבורמה

אבל אני זוכר מאפריקה שטיילתי, ועד למלאוי היו רק את האוטובוסים הרגילים. במלאוי שראיתי את האוטובוס המצ'ופר נדלקתי, ונסעתי בו. למה להחליט מראש, אני בדעה של להגיע משם. תראו שהחוויה של לסע באוטובוס המקומי גדולה עליכם אז תמיד אפשר לעבור לאוטו עם נהג.

 

[annandi]

בורמה.

הנסיעות בתחבורה הציבורית (אוטובוס בעיקר), הן ארוכות מאוד בכבישים לא כל כך טובים. הנסיעות בין האתרים המעניינים הן בעיקר נסיעות במהלך הלילה, כי הן בממוצע 15-17 שעות ובלילה הכבישים יותר פנויים. אני בהחלט הייתי שוקלת רכב עם נהג, בגלל מספר סיבות: חוץ מלישון באוטובוס, אין בזה אטרקציה מיוחדת. לא רואים הרבה, ולצלם את יכולה את אנשי האוטובוס ולא ממש את הדרך. לעומת זאת, אם יש לך רכב משלך, יש לך את האפשרות לעצור איפה שבא לך, לצלם ולפגוש אנשים בדרך. את בורמה ה"אמיתית" את תחווי בכל צורה שתחליטי לטייל בה. הרי יש תרמילאים שנוסעים באוטובוסים, אבל מבלים את זמנם עם תרמילאים אחרים, לא ממש מתעניינים בתרבות ובהיסטוריה של המדינה. כך שאוטו עם נהג זה לא אומדן לחוויה לא אותנטית. זה פשוט יותר נוח, יש בזה יותר עצמאות, וזה פשוט יקר מידי לתרמילאי הממוצע. שיהיה לכם טיול נפלא.

 

[sitvaniyot]

כן הייתי בבורמה בספט. לפני שנה

הדרך הכי זולה להגיע לשם היא בטיסה מצ'אנג מאי שבצפון תיאילנד. אין כניסה יבשתית!!!!! ויזה מסדרים בארץ בשגרירות שברח' קאופמן בת"א. אם תמצאו חן בעיני המזכירה, היא תתן לכם טיפים מועילים. הויזה ניתנת ל-28 יום בדיוק. יש לונלי באנגלית עם כל האתרים. כשתהיו במקום ואם תצליחו לקשור קשרים מתאימים תוכלו לקבל גם אישורי כניסה לאיזורים לא מתויירים. הכל בבורמה הוא שאלה של כסף. בורמה שייכת ל3 הארצות העניות בעולם, אבל רמת השירותים לתיירים היא די טובה. ניתן למצוא לינות בכל מחיר. בשדה התעופה וינגון הבירה יש גם לשכת תיירות ממשלתית. לעומת זאת רמת התברואה היא מתחת לכל ביקורת ואין להשיג שם שום תרופות!!!! התרופות שכן ניתן להשיג הן ברמת פג תוקף ולא מאוכסנות כיאות.הביאו עימכם עזרה ראשונה ודאגו גם לביטוח שיוציא אותכם מהמדינה במקרה הצורך. לאכול רק אוכל מבושל כי יש הרבה הפסקות חשמל ואין לסמוך על המקררים שם. כמובן ששותים רק מים רתוחים, עדיף כאלו שהרתחתם לבד. עכשיו, בנושא שכירת רכב - כפי שהוזכר, הנסיעות ארוכות ומתקיימות בלילה, הרבה כבישים הם דרכי עפר, או סתם דרכים רעועות. זה אומר שתגיעו ליעד עייפים ואז יום מתבזבז על מנוחה במקום על סיורים. בינגון ניתן לשכור רכב עם נהג לשבועיים במחירים של 500-700$ עם נהג מקומי. יש לבדוק את הרכב היטב לפני היציאה לדרך כדי שלא יתפרק תוך כדי נסיעה. במיוחד הזולים שבהם שהם חאפרים. את היקר יותר שוכרים דרך סוכנות נסיעות. בשני המקרים צפו למיקוח קשה. ברכב יכולים ליסוע עד 4 נוסעים. כך שאם מחלקים את ההוצאה, לשבועיים המחיר סביר בהחלט. הנהג צמוד אליכם ויסע לפי התוכנית שתגישו לו וגם יציע אתרים נוספים. הוא גם ידאג ללינה במחיר שתגידו לו מראש. הנהג הוא גם הקשר שלכם לאוכלוסית המקום, ברכב הוא ידבר על דברים שלא נהוג לדבר שם כי אתם נמצאים בדיקטטורה צבאית, ופה סגור זה א'ב' של העניין. יהיו דברים שגם הוא יסתיר מכם. עם הנהג, תוכלו לעצור בדרך במקומות מענינים שהאוטובוס לא עוצר בהם. מה שלוקח לתרמילאי כמעט חודש יקח לכם שבועיים וחצי ותראו הרבה יותר. כך שאני בעד. המעונינים בפרטים נוספים יפנו אלי במסר.

 

[SPnage]

תלוי

אין ספק שלרכב פרטי יש יתרונות שנכתבו פה כבר, אבל אם אתם מוגבלים בזמן זה יכול להפוך לחיסרון. הנסיעות בבורמה הם ארוכות ומייגעות, והיתרון של נסיעות באוטובוסים הוא שהנסיעות מתבצעות בלילה, ויותר קל לישון באוטובוס מאשר ביום. אני פגשתי זוג תיירים מבוגרים שהסתובבו עם רכב ונהג, ולקח להם יומיים להגיע מינגון לאגם אינלה. מדובר בנסיעה של כ-16 שעות שאוטובוס עושה בנסיעה ישירה ויש שני נהגים שמתחלפים, ונהג פרטי צריך בעצמו גם לישון... לדעתי אם אין בעיית תקציב עדיף לקחת טיסות פנימיות כדי לעבור את המרחקים הגדולים. יש כיום שתי חברות פרטיות עם מוניטין בטיחות טוב, Air Mandalay ו-Yangon Air. לדעתי תהנו יותר אם תקחו בכל מקום מדריך או נהג מקומי שמכיר את האזור והאנשים במקום. לגבי האוטובוסים עצמם, אני הופתעתי לטובה מרמת האוטובוסים הבין-עירוניים. מדובר באוטובוסים קוראנים או יפנים משומשים אבל הם נראים טוב והמזגן שלהם עובד שעות נוספות שזה יתרון חשוב בבורמה. במקומות מסויימים (כמו מצפון למנדליי) אכן היו כמה נסיעות "חוויתיות", אבל במקומות כאלה תמיד אפשר לשכור רכב או אפילו בשיתוף עם תיירים נוספים. לגבי ויאטנם, רוב התיירים וגם התרמילאים לוקחים אוטובוסים מיוחדים תיירים שעוצרים בכל אתרי התיירות במדינה והנסיעה נוחה וזולה מאוד. לנסיעות ארוכות כמו Hue להאנוי כדאי לקחת רכבת לילה או אם התקציב מאפשר טיסה פנימית. אבל ככלל אין היגון לקחת תחבורה ציבורית "רגילה" בויאטנם כי זה פחות נוח, לוקח יותר זמן ובסופו של דבר יוצא גם יותר יקר.