בורח לי....

[שוברת לבלבות קטנה]

בורח לי....

עכשו אנחנו בתקופת גמילה,הילדים כבר שולטים יפה בפיפי אבל עם הקקי יש להם עוד בעיה(בורח להם די הרבה)האם כדאי לשים להם חיתול רק ליציאה של הבוקר ואחכ להוריד או שזה עלול לפגוע בתהליך הגמילה? שלכם חנה גונן

 

[חנה גונן]

זאת חנה-נראה לכם שאני אקרא לעצמי ככ

 

[לאה_מ]

אתם עושים גמילה קבוצתית?

אולי חלק מהילדים עדיין לא בשלים לחלוטין לגמילה? לדעתי, ילד שבשל לגמילה מחיתולים לא צריך לפספס לא בקקי ולא בפיפי. אם יש פספוסים עקביים עם הקקי, נראה לי שזה סימן לחוסר מוכנות לגמילה. ואם גומלים בקבוצה כי "הגעת לגיל שאפשר לגמול" נראה לי סיבה טובה לא לשים לב לבשלות האינדיבידואלית של כל אחד מהילדים.

 

[חנה גונן]

תאמת שיצא לנו לגמול קבוצתי אבל לא..

תיכננו את זה מראש,פשוט הצטברה גמילה של כמה ילדים ביחד כי ההורים החליטו להתחיל,ספרתי חמישה נגמלים מתוכם שלושה שיש להם בריחה בתחתונים באופן קבוע ביחוד בבוקר.אישית אין לי בעיה להחליף להם ואני לא כועסת עליהם שבורח להם,פשוט אני רוצה להקל עליהם זה הכל.הילדים הם בני שנתים. שלך חנה גונן

 

[לאה_מ]

בלי להכיר את הילדים, ובלי לראות את

התהליך, נשמע לי שחלק מהילדים בקבוצה עדיין לא בשלים לגמילה. אגב, "ההורים החליטו" זה לא תמיד נימוק טוב להתחיל בגמילה. גמילה טובה מתחילה מהילד, לא מההורים. לפעמים יש איזה לחץ חברתי על ההורים בגן לגמול את הילדים (זה לא חייב להיות לחץ מפורש, מספיק שההורים מרגישים שהם "מפגרים" לעומת הורים אחרים שהילדים שלהם כבר נגמלו, והתחרותיות הארורה מכתיבה גמילה מוקדמת...). לא כל ילד מוכן לגמילה בגיל שנתיים.

 

[אפרתש]

קקי לא בורח לשום מקום

אנחנו בסיומו (?) של תהליך הגמילה. ממה שראיתי אצלנו ואצל ילדים אחרים, קקי לא בורח. הילדים יודעים טוב מאד מתי הם עומדים לעשות קקי. הבעיה עם הקקי, שמשום מה יותר קשה להם לעשות אותו. מה שאנחנו עושים בבית וגם עושים במשפחתון, זה שכאשר ילד מצהיר שיש לו קקי, מציעים לו סיר. אם הוא מסרב - מציעים חיתול. יש ילדה אחת שמקבלת את הצעת החיתול ועושה בו. אצל הילדה שלי, בסוף זה מגיע לסיר (מסרבת לחיתול), אבל לוקח כחצי שעה. מציעים סיר, יושבת, הולכת, חוזרת, מציעים חיתול, מציעים ישבנון... לשים חיתול בבוקר בציפיה ליציאה של הבוקר, עשוי לפגום בתהליך. ללמד אותם שאפשר לקבל חיתול כשרוצים קקי - לא נראה לי בעייתי. כי כך נשאר הענין של מודעות לצרכים, יש שליטה של הילד (הוא צריך להצהיר על כונותיו, או לפחות לאשר כששואלים אותו), יש צורך להתאפק קצת עד שתגיעי עם החיתול.

 

[חנה גונן]

הבעיה היא שהם לא אומרים כלום..

וזה טיבעי מפני שהם מרוכזים במישחק וכמו שאמרת אני בטוחה שהם יודעים מתי הם הולכים לעשות,האם כדארי פשוט להזכיר להם יותר?אצלנו הם יושבים ישר על האסלה ועושים בעקבות זה גם התחלתי ללמד אותם לנגב את הישבן וללבוש לבד מיכנסים. שלך חנה גונן