בורגמן 650
היום התחדשתי בבורגמן 650 אקזקיוטיב
בצבע אפור עכבר מטאלי.
2009 עם 21700 ק"מ. (מאירופאי שפתאום גילה שהרשיון שלו לא תופס בארץ כי
לא שהה בחו"ל חצי שנה לאחר הוצאת הרשיון ולכן נאלץ להוציא תחילה רשיון A1)
להלן ההתרשמות שלי לאחר כמה נסיעות בודדות:
יתרונות:
צליל המנוע, הייתי אומר "מעניין", החל מהפתיחה ועד למהירויות גבוהות (בהן שומעים שריקה)
המראות ענקיות ומאפשרות ראיה של כל הנתיב מאחור.
הברקסים טובים.
מגן רוח גבוה.
הרגשה של הכל גדול.
מבטים לעברי ברמזור אדום
.
האופנוע\גדלנוע משנה את אופיו של הרוכב,
כבר לא נוסע כמו משוגע, לא חותך ומגיע ראשון לרמזור,
אלא נוסע יותר שקול וכל עוד אני לא מפספס רמזור, אני מתפשר גם על להיות שלישי-רביעי ברמזור.
צליל המנוע הגבוה והעבה עם הבס הבשרני מעניין את הרוכב, מעט מרתיע מלתת עוד גז, ומאפשר סיפוק גם מנסיעה במהירויות נמוכה יחסית, חשק להאזין ולהכיר את קולו של האופנוע לאורך כל הטווח שבין 0-100, ואפילו במהירות בתנועה מזדחלת 50-60 נהיניתי לנסוע לא מעט אחרי הפחיות לפני שעברתי לשוליים.
הרגשה של "אני לא ממהר לשום מקום" לעומת המג'סטי שההרגשה היא
"אין לי עצבים לכלום, חייב לחתוך, להיות ראשן ולהגיע כבר היתה".
חסרונות:
למרות המרווח הגדול, הצלחתי למשוך רגליים קדימה מבלי להוריד את המגיני ברכיים,
רק לאחר שהטיתי את שפיץ כף הרגל כלפי חוץ כשהרגליים מפוסקות.
לכן אני מתחיל להעדיף לוותר על מגיני הברכיים כדי שאוכל למשוך רגליים קדימה
ללא הטיה של הרגליים הצידה.
זאת משום שהמגירה מפריעה כשיש מגיני ברכיים! (מעצבן)
ההנדברקס ממוקם למטה-ימינה במקום שאינו נגיש.
(לעומת המג'סטי שהמיקום מאחורי ידית האחיזה השמאלית.)
כיבוי הבהוב שמאלי אינו נכבה ע"י לחיצה אלא ע"י הטיה ימינה של הכפתור
דבר קטן שצריך להתרגל אליו.
עד כאן, עכשיו נשאר למכור את המג'סטי...
היום התחדשתי בבורגמן 650 אקזקיוטיב
בצבע אפור עכבר מטאלי.
2009 עם 21700 ק"מ. (מאירופאי שפתאום גילה שהרשיון שלו לא תופס בארץ כי
לא שהה בחו"ל חצי שנה לאחר הוצאת הרשיון ולכן נאלץ להוציא תחילה רשיון A1)
להלן ההתרשמות שלי לאחר כמה נסיעות בודדות:
יתרונות:
צליל המנוע, הייתי אומר "מעניין", החל מהפתיחה ועד למהירויות גבוהות (בהן שומעים שריקה)
המראות ענקיות ומאפשרות ראיה של כל הנתיב מאחור.
הברקסים טובים.
מגן רוח גבוה.
הרגשה של הכל גדול.
מבטים לעברי ברמזור אדום
האופנוע\גדלנוע משנה את אופיו של הרוכב,
כבר לא נוסע כמו משוגע, לא חותך ומגיע ראשון לרמזור,
אלא נוסע יותר שקול וכל עוד אני לא מפספס רמזור, אני מתפשר גם על להיות שלישי-רביעי ברמזור.
צליל המנוע הגבוה והעבה עם הבס הבשרני מעניין את הרוכב, מעט מרתיע מלתת עוד גז, ומאפשר סיפוק גם מנסיעה במהירויות נמוכה יחסית, חשק להאזין ולהכיר את קולו של האופנוע לאורך כל הטווח שבין 0-100, ואפילו במהירות בתנועה מזדחלת 50-60 נהיניתי לנסוע לא מעט אחרי הפחיות לפני שעברתי לשוליים.
הרגשה של "אני לא ממהר לשום מקום" לעומת המג'סטי שההרגשה היא
"אין לי עצבים לכלום, חייב לחתוך, להיות ראשן ולהגיע כבר היתה".
חסרונות:
למרות המרווח הגדול, הצלחתי למשוך רגליים קדימה מבלי להוריד את המגיני ברכיים,
רק לאחר שהטיתי את שפיץ כף הרגל כלפי חוץ כשהרגליים מפוסקות.
לכן אני מתחיל להעדיף לוותר על מגיני הברכיים כדי שאוכל למשוך רגליים קדימה
ללא הטיה של הרגליים הצידה.
זאת משום שהמגירה מפריעה כשיש מגיני ברכיים! (מעצבן)
ההנדברקס ממוקם למטה-ימינה במקום שאינו נגיש.
(לעומת המג'סטי שהמיקום מאחורי ידית האחיזה השמאלית.)
כיבוי הבהוב שמאלי אינו נכבה ע"י לחיצה אלא ע"י הטיה ימינה של הכפתור
דבר קטן שצריך להתרגל אליו.
עד כאן, עכשיו נשאר למכור את המג'סטי...
