בוקר......
שיט, שוב פעם ללכת לבית ספר. ושוב פעם עצבנית ומתוחה, אתם מכירים את ההדחקה הזאת? אתמול היה יום כייפי, יום חופש, ופתאום שוב פעם לקום מוקדם, להתלבש, להקיא את הנשמה ואז שוב להתלבש ואז להתווכח עם אבא על ארוחת בוקר ואז לסוע לבית ספרץ אני לא יודעת עד מתי אני אהיה מתוחה מהמקום הזה. כמעט כל יום של למודים מרוב מתח אני מקיאה את הנשמה שלי. נכון, זה אולי יעזור לגוף שלי אבל אני ממש שונאת את ההרגשה הזאת ואני כל הזמן מרוב עצבים מקיאה. מה יהיה? יש למישהו משהו לייעץ? מישהו מכם עבר כזה דבר? שיהיה לכם יום כתום
שיט, שוב פעם ללכת לבית ספר. ושוב פעם עצבנית ומתוחה, אתם מכירים את ההדחקה הזאת? אתמול היה יום כייפי, יום חופש, ופתאום שוב פעם לקום מוקדם, להתלבש, להקיא את הנשמה ואז שוב להתלבש ואז להתווכח עם אבא על ארוחת בוקר ואז לסוע לבית ספרץ אני לא יודעת עד מתי אני אהיה מתוחה מהמקום הזה. כמעט כל יום של למודים מרוב מתח אני מקיאה את הנשמה שלי. נכון, זה אולי יעזור לגוף שלי אבל אני ממש שונאת את ההרגשה הזאת ואני כל הזמן מרוב עצבים מקיאה. מה יהיה? יש למישהו משהו לייעץ? מישהו מכם עבר כזה דבר? שיהיה לכם יום כתום