בוקר...

מיכל 1

New member
בוקר...



שקט בחוץ-אין ציפרים.. זה מפחיד לעיתים.. השקט הזה.. יותר מידיי..כואב מידיי..פגיע מידיי- לא נכנעת לו שמה פס קול על המחשב שלי..וויטני.. נותנת לו להשמע בקול חזק- שלא אשמע את השקט.. לא אכפת לי מה השעה לא אכפת לי מה יגידו- חייבת לשמוע -להרגיש.. לרקוד לצליליו.. הגוף מתנועע אט אט..משתחרר התנועות קצביות..עדינות..מדגישות תווים נשיים התינוק התעורר-המוזיקה היא היא האשמה וגם הבדידות.. לוקחת אותו בזרועות פתוחות מחבקת... מריחה אותו..מתענגת.. יחד איתו-מדמיינת..רוקדת.. והוא מאושר- מחייך אליי..כל כך אוהב אותי-כל כך.. אהבה אמיתית -כל כך.. כבר יש ציפורים מצייצות שם בחוץ הפחד חלף השקט עבר- ריחות של בוקר-ושחר אני ושחר.
 
פחד

פחד

ממה ה נובע ? מדוע הציפורים לא מיתעוררות עם השחר ? זה תלוי בהרבה גורמים . בהתחלה היינו רק גרעין . אחרי כמה חודשים הגחנו מהרחם . אנו יצורים פיסיים . אבל גם רוחניים . כל שניה שעברה מאז הלידה , גרמה לנו ליקלוט אותות מהעולם החיצון לנו . קליטה מ5 החושים . כל שניה , כל המח שלנו קולט ומעבד מידע . כל הזמן . כמו במחשב . שהיינו גדולים כבר , המח שלנו הכיל 9 מיליארד ניורונים . וכל ניורון מכיל בתוכו המון . 400 זרועות , שמחוברות ל400 ניורונים . מבנה מסובך המח . -- טוב , ניסחפתי שוב , הפעם לבינה מלאכותית . לא מוחק . להתראות בינתיים . עוד 20 שעות ...
 
למעלה