בוקר!!!
מישהו צריך להחזיר אתכם למסלול, לא? קראתי עם חיוך על שפתי את השירשורים ההזויים והמזוגזגים של פוסט-מפגש וחשבתי לעצמי שבאמת קרה בפורום הזה משהו יוצא דופן: יכול להיות שמכיוון שזהו פורום "מייעץ" אבל לא מתיימר להיות מקצועי, מרגישים פה נוח ובבית? כמו שמתייעצים עם חברים, קולגות ושכנים? הרי יש כאן משהו חוצה גילים, חוצה גיאוגרפיה, חוצה בכלל שזה לבד יפה בעיני. יש לי חברה (פסיכולוגית, טפו!) שנוהגת כתחביב להסתכל על קבוצה ולדמות את היחסים שנוצרו בה למשפחה: מי האבא מי האמא הילדים הדודים וכו´ - ואתמול מצאתי את עצמי עושה את אותו הדבר... (חשבונות איתה כבר אסגור אחר כך בפרטיות!). יכולתי לראות את אפי אבא - גם שם שיכול להיות של אבא אבל גם הדמות הסמכותית בעלת הוטו, קובעת ושומרת על החוקים וכד´. בשלב מסויים אבא ראה שאי אפשר לבד - והביא אמא. יותר רכה, פחות מתעסקת עם החוקים והגבולות אבל יותר תומכת. ויש כמה דודים ודודות - אחים של ההורים. שלי למשל - זו דודה-רכש חדשה. איך החליקה למקום והשתלבה בנונ-שלנטיות? צימעס זו הדודה שגרה רחוק מגיעה לעתים פחות תכופות אבל יש רספקט. כמובן יש את דוד דור´קה שמאוד מבין את הנוער כי רק לפני יומיים היה שם בעצמו... ודוד freedom שמאז שגילינו שהוא יודע מתמטיקה קצת יותר מפחדים ממנו... ודוד מישה? הדוד הכי מצחיק שיש שלוקחים אותו ברצינות מרוב צחוקים? הוא הדוד שמגיע תמיד בסוף החגיגה עם הסוכריות בכיסים ומזכיר לכולנו שצריך גם לחייך! יש עוד דודים כמובן ותסלחו לי שאין לי כוח למקם את כולכם, אבל אתמול במחשבה עשיתי זאת ועלה לי החיוך הדבילי הזה - אתמ מכירים? זה שעולה לך מול מסך ואותיות כשאתה לבד בחדר? ויש כמובן את הילדים. בקצוות יש לנו את: - את הזוג הצעיר ששמם כשם סרט מצוייר והמשפחה מאוד שומרת על שניהם שיצליחו בזוגיותם כי כולנו מרגישים חלק מהשידעך... - ואת גור הפנתר שעדיין לא נגמל מ-temper tantrums אבל סולחים לו ומקסימום מתעלמים מהצעקות עד שירגע... לגור פנתר יש עוד "תפקיד" חשוב - הוא סופג את כל ההתגרויות של הילדים האחרים ולפעמים עומד בהן בגבורה ולפעמים לא... ואז אנחנו עדים לעוד tantrum. בין הזוג הצעיר לגור יש את כל מי שרואה עצמו כילד למשפחה ההזויה הזו. ומי אני? כמו תמיד הכי קשה למקם את עצמך. דודה? סבתא? תגידו אתם. אה, ושבת נהדרת שתהיה לכולנו כבר אמרתי?
מישהו צריך להחזיר אתכם למסלול, לא? קראתי עם חיוך על שפתי את השירשורים ההזויים והמזוגזגים של פוסט-מפגש וחשבתי לעצמי שבאמת קרה בפורום הזה משהו יוצא דופן: יכול להיות שמכיוון שזהו פורום "מייעץ" אבל לא מתיימר להיות מקצועי, מרגישים פה נוח ובבית? כמו שמתייעצים עם חברים, קולגות ושכנים? הרי יש כאן משהו חוצה גילים, חוצה גיאוגרפיה, חוצה בכלל שזה לבד יפה בעיני. יש לי חברה (פסיכולוגית, טפו!) שנוהגת כתחביב להסתכל על קבוצה ולדמות את היחסים שנוצרו בה למשפחה: מי האבא מי האמא הילדים הדודים וכו´ - ואתמול מצאתי את עצמי עושה את אותו הדבר... (חשבונות איתה כבר אסגור אחר כך בפרטיות!). יכולתי לראות את אפי אבא - גם שם שיכול להיות של אבא אבל גם הדמות הסמכותית בעלת הוטו, קובעת ושומרת על החוקים וכד´. בשלב מסויים אבא ראה שאי אפשר לבד - והביא אמא. יותר רכה, פחות מתעסקת עם החוקים והגבולות אבל יותר תומכת. ויש כמה דודים ודודות - אחים של ההורים. שלי למשל - זו דודה-רכש חדשה. איך החליקה למקום והשתלבה בנונ-שלנטיות? צימעס זו הדודה שגרה רחוק מגיעה לעתים פחות תכופות אבל יש רספקט. כמובן יש את דוד דור´קה שמאוד מבין את הנוער כי רק לפני יומיים היה שם בעצמו... ודוד freedom שמאז שגילינו שהוא יודע מתמטיקה קצת יותר מפחדים ממנו... ודוד מישה? הדוד הכי מצחיק שיש שלוקחים אותו ברצינות מרוב צחוקים? הוא הדוד שמגיע תמיד בסוף החגיגה עם הסוכריות בכיסים ומזכיר לכולנו שצריך גם לחייך! יש עוד דודים כמובן ותסלחו לי שאין לי כוח למקם את כולכם, אבל אתמול במחשבה עשיתי זאת ועלה לי החיוך הדבילי הזה - אתמ מכירים? זה שעולה לך מול מסך ואותיות כשאתה לבד בחדר? ויש כמובן את הילדים. בקצוות יש לנו את: - את הזוג הצעיר ששמם כשם סרט מצוייר והמשפחה מאוד שומרת על שניהם שיצליחו בזוגיותם כי כולנו מרגישים חלק מהשידעך... - ואת גור הפנתר שעדיין לא נגמל מ-temper tantrums אבל סולחים לו ומקסימום מתעלמים מהצעקות עד שירגע... לגור פנתר יש עוד "תפקיד" חשוב - הוא סופג את כל ההתגרויות של הילדים האחרים ולפעמים עומד בהן בגבורה ולפעמים לא... ואז אנחנו עדים לעוד tantrum. בין הזוג הצעיר לגור יש את כל מי שרואה עצמו כילד למשפחה ההזויה הזו. ומי אני? כמו תמיד הכי קשה למקם את עצמך. דודה? סבתא? תגידו אתם. אה, ושבת נהדרת שתהיה לכולנו כבר אמרתי?