בוקר

[לא רוצה להחשף]

בוקר ../images/Emo42.gif../images/Emo7.gif

אנחנו זוג בשנות ה-30, הורים לפעוטה, נשואים כשנתיים. אתמול בעלי עזב את הבית לאחר עליות ומורדות ביחסים. לפני שיצא, אמר שלא חשב על גירושים, אלא על פרידה "לנקות את הראש", לא יודע לכמה זמן... עוד הוא אמר, שאין ביננו כלום, לא קרבה ולא כלום ובמצב שכזה, הרי ממילא אין טעם להשאר ביחד. מבחינתו, אין טעם/אפשרות לתקן ומכוון שכך אין טעם/צורך/רצון ללכת לקבל ייעוץ. לא מעוניין לשנות דבר. אני מרגישה אבודה, לא מצליחה לסדר את המחשבות בראש...דואגת לקטנה לא בטוחה מה לעשות/לא לעשות... אני אשמח לשמוע עצות מנסיונכם/ן

 

[טל וצח]

מה עובר עליהם

היי, אני כ"כ מבינה אותך, אני יודעת שנורא קל לתת עצות אבל לישם אותם קצת קשה.. אני חושבת שאת צריכה לתת לו קצת זמן להיות עם עצמו ושהוא יחשוב מה הוא רוצה. לא יודעת למה אבל נראה לי שאתמול היה יום סוער על כל הגברים, גם כן בעלי אומר שהוא לא רוצה להתגרש אבל הוא רוצה או יותר נכון אמר שרצה הפסקה והחזיר אותי אתמול להורים שלי עמ"נ שהוא יוכל לחשוב מה לעשות וכשהוא חזר הבייתה וקיווה לקצת שקט אמא שלו התפרצה והחליטה להציב לו אולטימטום או שאנחנו מתגרשים או שהמשפחה מחרימה אותו, לא יודעת מה אני אמורה לעשות או לחשוב. אני מצטערת שבמקום לתת לך תשובה אני פולשת אלייך עם הבעיות שלי, אבל בשורה התחתונה אני חושבת שאולי צריך הפסקה של יום- יומיים ואח"כ לשבת ולדבר איך ממשיכים הלאה, הרי לא סתם הוא ביקש הפסקה אני מאמינה שהיתה הכנה לזה לא?

 

[לא רוצה להחשף]

../images/Emo24.gif

היי טל, צרת רבים... אם הייתי יכולה לתת לך עצה כלשהיא, הייתי נותנת אותה כבר לעצמי

אבל...בקשר לאמא שלו - מנסיון העבר, אני יכולה לספר לך שאני העדפתי תמיד שבני הזוג שלי יילחמו את המלחמות שלהם עם ההורים שלהם, בדיוק כמו שלא הייתי רוצה שבן זוגי יילחם בהוריי. זה בטח לא קל להיות מוחרמים על ידי המשפחה ואי אפשר לשפוט אותו, מה שלא יחליט - תהיי חזקה

בהמשך, את יכולה לשוחח איתו ולהגיד לו שלא היית רוצה שאמא שלו תהיה איום על היחסים שלכם. ואם בכל זאת הוא נשלט על ידי אמא שלו, נסי את לשים גבולות. בקשר אלי...בעלי לא הגדיר זמן, הוא אמר שהוא הולך...לא ברור לי מתי תהיה הפעם הבאה שבה נשב ונדבר, אם בכלל... לא הייתה הכנה בנוגע לעזיבה אתמול, אבל כבר תקופה שאנחנו לא מסתדרים. אגב, חשבתם לפנות לייעוץ?

 

[טל וצח]

יש לי שאלה

הוא יתקשר אלייך היום, אמר לך איפה הוא מה קורה איתו? בקשר לתקדים את בעצמך אומרת שהרבה זמן שאתם לא מסתדרים כנראה שהוא הגיע לאיזשהוא סף שבירה שהחליט לקום ולעשות מעשה כזה דרסטי. לא משנה מה יש לך צעצוע קטן בבית שצריך לשמור אליו ואני בטוחה שאת לא בודדה כי יש לך למי לחייך ועם מי לצחק וזה האוצר הכי הכי יקר בחיים ולא חשוב מה יהייה תהיי חזקה!!!!!!!!!!!!!!

 

[לא רוצה להחשף]

יש לי תשובה

התקשר בבוקר, בהתחלה היה מאוד קר ותוך כדי השיחה התרכך. אמר איפה הוא, אבל לא דיברנו יותר מזה... קצת בירר על הגוזלית ועל "איך הסתדרת היום" והיה נשמע הרבה יותר רך ונעים מאמש (הלוואי וככה היה מדבר כל הזמן) אין ספק ש"הצעצוע הקטן" בבית, האפרוחה שלי היא זו שגורמת לי לחייך המון עכשיו...היא אכן האוצר שלי

כואב לי שאצטרך לגדלה לבד, לא כך חונכתי ולא לזה ייחלתי. אני אשתדל להיות חזקה, כרגע קשה לי לחשוב יותר מדי, אני כואבת ופגועה

 

[1אפי1]

סליחה??????????????

מה זאת אומרת החזיר אותך להורייך לאיזה יום יומים מה את חבילה?, באם הקטע הזה לא מוצא חן בעיניו, שיארוז את חפציו ויסע הוא להוריו איזה יום יומיים, שנה שנתיים, אולי לתמיד? אני באמת לא מבינה אותך!!!

 

[טל וצח]

אפי

בעלי החזיר אותי להורים ולא רוצה להיחשף נשארה בבית עם האוצר שלה

 

[1אפי1]

לטל וצח

היי המשפט היה מכוון אלייך כי מה זה החזיר אותך להורים??? אל תסכימי לכך בשום אופן ותחזרי הביתה כמה שיותר מהר גם אם זה לא מתאים לבעלך. סליחה על הכעס בדבריי.

 

[חידון בחרוזים]

מה הקטע הזה של מחזיר להורים הרי

לא מדובר בחבילות למה שהוא יחזיר אותך להורייך, אם רע לו בזוגיות והוא רוצה זמן לעצמו שילך הוא להוריו... מספיק עם הגישה הזו ... אתן לא חבילה שמחזירים לשולח... היגיע הזמן לאמר חד וחלק... אני בן אדם לא חבילה... אני לא חוזרת להורים שלי רק כי לך פתאום בא ... להתחיל לחשוב... ולשם כך אתה זקוק למרחב.

 

[seeyou]

זה באמת לא נעים-../images/Emo140.gif

חסרים הרבה פרטים בקשר למצב הכללי שלכם. אני חושב שדבר ראשון זה ליצור קשר עם עורך דין על מנת להגדיר את מצבך ושל הבת שלך מבחינה תמיכה כלכלית. את כתבת מה הרגשתו כלפי היחסים שלכם אך לא ציינת מא הרגשתך כאישה למערכת היחסים שלכם. יוסי

 

[לא רוצה להחשף]

../images/Emo51.gif

אני כרגע מתקשה להגדיר את הרגשתי כלפי מערכת היחסים כי אני מבולבלת, כואבת, פגועה, כעוסה... הנטיה שלי, האינסטינקט במצבים כאלו היא להתקפל, לסובב את הגב ולהמשיך קדימה. בעבר למדתי להלחם באינסטינקט הזה ולא לוותר ולהלחם על מערכת היחסים, מה שמסתבר כטעות או כדרך לא יעילה לשמור ולבנות את מערכת היחסים.

 

[רונתי]

בת כמה הילדה?

דעי לך, שלגברים רבים יש משבר אחריות, שמתבטא בהמון דרכים, עם הגעת ילד למשפחה(בדר"כ בשנה הראשונה), הם מתחילים להבין את גודל האחריות, אבל לא מבינים באמת שזה לא משחק ואי אפשר להתחיל מהתחלה או לעזוב באמצע, אז הם מנסים "לצאת מזה". גם לבעלי זה קרה, והיה צריך המון סבלנות ואהבה ורצון כדי לפתור את זה, במיוחד שיש גם יצור בן כמה חודשים שדורש גם הוא המון סבלנות ואהבה ותשומת לב. תני לו יומיים ואז שבי ודברי איתו, תציעי לו טיפול שבו יוכל לשפוך את אשר על ליבו לאדם ניטראלי. שיהיה לך המון בהצלחה, ודעי לך שאת ממש לא לבד! יש עוד המון נשים שעוברות את מה שאת עוברת

 

[לא רוצה להחשף]

עדכון

אתמול בערב דיברנו ארוכות...אמנם ב-

אבל לא אכפת לי. החצי השני הגיע להבנה שללכת מהבית זו לא הדרך לפתור בעיות והוא מרגיש נורא שעזב אותי עם הקטנה לבד בבית. דיברנו על הרגשות שלנו לאור המצב והיחסים בכלל. סיכמנו ללכת לייעוץ ולנסות ניסיון אמיתי לבנות אחרת את היחסים ביננו. הוא הגיע בבוקר - חיבק ונישק והלכנו לעבודה עם תחושה אופטימית. כרגע לא דיברנו על החזרה שלו הביתה, אני לא לוחצת, שיקח את הזמן...

 

[לא רוצה להחשף]

../images/Emo27.gif עדכון ../images/Emo37.gif

אתמול החצי השני הגיע בערב, חשבתי שזה רק כדי להיות עם הקטנה זמן איכות ובסוף נשאר לישון. הרגשתי מוזר אבל לא דיברנו על זה, הרגשתי שמיותר להעמיד אותו במקום בזמן שאני מבולבלת ולשאול שאלות כמו "איך אתה מעיז לבוא וללכת מתי שבא לך..." אני מאמינה שהדברים עוד ייאמרו, זה רק עניין של טאקט (לא שמעשיו היו בעלי טאקט מיוחד) אני מאוד מבולבלת...מצד אחד רוצה אותו בבית איתנו, מצד שני נהנית מהשקט שלי...פתאום מרגישה כמה אני משקיעה בו ובקשר שלנו וקצת מתאים לי שרק יבוא לבקר...עצוב לי שכך אני מרגישה - עוד לא שיתפתי אותו בכל מקרה, בבוקר הוא שאל אם אפשר לקבל קצת מהרוגע שלי וזה אחרי שהאשים אותי לפני יומיים בכך שאיני רגועה כלל...הסברתי לו שרוגע זה משהו פנימי שאדם צריך לרכוש לעצמו וזה לא בהכרח קשור לזוגיות או לחצי השני שלו.