כן ממש, ../images/Emo4.gif
אפילו עם אבא שלה היא לא נשארת כשאני רוצה להתקלח. אני שמה אותה לישון בכדי שהיא לא תבכה בזמן שאני מתקלחת או שמה לה חולצה שלי על העגלה בכדי שתחשוב שאני עדיין איתה. אין מה לעשות? היא איתי 24 שעות ביממה ורק אליי היא רגילה. אני יודעת שזה נורא, אבל היא מאוד מאבדת עניין מאנשים שמרימים אותה בידיים ומיד מתחילה לבכות. אתמול למשל באה לאסוף אותנו חברה ונתתי לה את הודיה בשביל להכנסי את העגלה לאוטו. הודיה חייכה אליה חיוך קצר ומיד התחילה לבכות. אני יודעת שאלו צרות של ילד ראשון אבל זאת בעיה גדולה מאוד. הנה אני צריכה לחזור לעבוד ב 1/3 ואני אובדת עיצות. אומנם אחותי הבכורה תטפל בה אבל גם אותה היא לא מכירה, רק יצא שהשבוע הזה אני חייבת ללכת אליה יום יום בכדי שהילדה תכיר אותה.