חולה על חורף אבל עם תינוקת זה
קשה, קשה (במבטא רוסי). לצאת החוצה ממש אסטרטגיה. שמיכות, פוכים ומעילים ומה לא? אתמול הגעתי הביתה אחרי הברית מעולפת לגמרי. אמא שלי שמרה על הודיה בבוקר ורצתי בטיל לסופר ולסופארם ולטבע נאות ולבנק ומעבדת צילום וכל זה בשעה!!!!!!!!!! תתארו לכן איזו מהירות. ולמה? הודיה עדיין לא רגילה לאנשים אחרים (וזה כולל את אמא שלי) ונלחצתי מעצם המחשבה שהיא תתעורר ולא תראה אותי. לפני כחודש שמתי אותה אצל אמא שלי ויצאתי לסידורים. כשלקחתי את הודיה הביתה היא לא שחררה לי מהידיים ובכתה בכל פעם שניסיתי להניח אותה, הרגשתי שהיא חרדה שאנטוש אותה שוב. תגידו מה שתגידו אבל ילדים מרגישים אבל בגיל כזה. טוב., לקחתי לה בגדים בכדי להלביש אותה לברית אבל אמא שלי נזפה בי שקר בחוץ מאוד ובאולם יהיה ריח חזק של סיגריות. מה אגיד? השארתי אותה והיה חבל לי אבל אמא צדקה היה קפוא בחוץ ובאמת היה מלא סיגריות, אין מה לעשות (גם אני תרמתי לעשן)