בובה יקרה מידי
New member
בוקר-סיוט!!
התעוררתי לפני שעה וחצי בערך.... התעוררתי (חלמתי על תומר) שמחה ומאושרת מהידיעה כי כל המשפחה עובדת ורק אני נשארת לישון. ומהידיעה שעכשיו יצאתי לשבועיים חופש. (יהיה לי זמן לכתוב פה) פתאום תקף אותי כאב בטן.... הלכתי לנסות להקיא-ולא הצלחתי כי זה בוקר והיקיבה שלי היתה ריקה... פתאום נפלתי על הרצפה,ולא יכלתי לזוז.. כאן הכל התחיל. ישבתי,ופשוט לא הצלחתי להקים את עצמי... התחלתי להזיע-יותר מבשיעורי ג'אז וספורט ביחד...והכלבים שלי (3) החליטו שזה זמן מצויין ללקק אותי. ניסיתי לקום לשכב חזרה במיטבה-היה קשה אבל הצלחתי. שכבתי במיטה והתפתלתי מהכאבים הנוראיים....כי באמת באמת באמת שכאבה לי הבטן נורא חזק. רציתי ללכת שוב להקיא,אבל לא הצלחתי להקים את עצמי. בסוף נכנסתי למקלחת...ולא הצלחתי לעמוד. כל הגוף שלי רעד-ורעד ממש ממש חזק! אז נפלתי כזה והתישבתי על הרצפה במקלחת-והרגשתי ממש מטונפת. ניסיתי להרטיב את הראש אבל לא הצלחתי להחזיק את היד שלי למעלה-ולא ידעתי כבר מה לעשות! והייתי לבד בבית. בסוף קמתי-רועדת מקור וגם רועגדת כי רעדתי מרוב חולשה. נשכבתי במיטה. עד שהגעתי לפלאפון לקח לי כמה דקות,עד ששיחררתי את המקשים-עוד כמה דקות...פשוט רעדתי ולא הצלחתי להחזיק כלום ביד. התקשרתי לאבא-כי הוא עובד בקיבוץ. כמעט ולא הצלחתי לדבר...אמרתי לו שאני לא מרגישה טוב...שאני לא יכולה לזוז וסיפרתי לו הכל. עזבו את זה שכל הזמן התנתק....הוא גם היה מקוטע. אז...הוא פתאום אמר לי שהוא באשקלון-מה הוא עושה באשקלון פתאום?! הוא נכנס לאוטו-בריצה-ואבא שלי לא יכל לרוץ מהר כי יש לו בעיות גם ודם וכל מיני...אז....הוא נסע על 120 כל הדרך..ואני בנתיים שוכבת במיטה שלי ועוד שניה מאבדת את עצמי ומתעלפת. הוא הגיע אחרי 15 דקות בערך,ועודד אותי-אני כבר הרגשתי קצת יותר טוב.... בסוף הוא חזר לעבודה,ואני עכשיו שותה תה וניל עם חלב-נורא טעים. החלטתי שאני חייבת לכתוב פה את זה. זה כבר קרה לי פעם אחת בחופש הגדול-ואמא שלי היתה בטוחה ששתיתי אלכוהול כי חזרתי ממסיבה. צעקתי עליה....כי באמת שלא שתיתי-אתם מאמינים לי נכון? טוב - יש לי כמה מסקנות מהבוקר הזה-אחת-שהיא פחות חשובה-אבא שלי הוא אבא טוב...והמבין יבין. והשניה-אל-תחשבו-בשעות-הבוקר-על-תומר-בחיים-שלכם!-!-! בוקר מצויין שיהיה לכולם. אווווו עדיין כואבת לי הבטן.....והראש גם-מה יהיה הסוף?! טוב שאין היום בית ספר! אני צריכה עידוד-לא רוצה להיות חולה בחופש! זה תמיד קורה לי!
התעוררתי לפני שעה וחצי בערך.... התעוררתי (חלמתי על תומר) שמחה ומאושרת מהידיעה כי כל המשפחה עובדת ורק אני נשארת לישון. ומהידיעה שעכשיו יצאתי לשבועיים חופש. (יהיה לי זמן לכתוב פה) פתאום תקף אותי כאב בטן.... הלכתי לנסות להקיא-ולא הצלחתי כי זה בוקר והיקיבה שלי היתה ריקה... פתאום נפלתי על הרצפה,ולא יכלתי לזוז.. כאן הכל התחיל. ישבתי,ופשוט לא הצלחתי להקים את עצמי... התחלתי להזיע-יותר מבשיעורי ג'אז וספורט ביחד...והכלבים שלי (3) החליטו שזה זמן מצויין ללקק אותי. ניסיתי לקום לשכב חזרה במיטבה-היה קשה אבל הצלחתי. שכבתי במיטה והתפתלתי מהכאבים הנוראיים....כי באמת באמת באמת שכאבה לי הבטן נורא חזק. רציתי ללכת שוב להקיא,אבל לא הצלחתי להקים את עצמי. בסוף נכנסתי למקלחת...ולא הצלחתי לעמוד. כל הגוף שלי רעד-ורעד ממש ממש חזק! אז נפלתי כזה והתישבתי על הרצפה במקלחת-והרגשתי ממש מטונפת. ניסיתי להרטיב את הראש אבל לא הצלחתי להחזיק את היד שלי למעלה-ולא ידעתי כבר מה לעשות! והייתי לבד בבית. בסוף קמתי-רועדת מקור וגם רועגדת כי רעדתי מרוב חולשה. נשכבתי במיטה. עד שהגעתי לפלאפון לקח לי כמה דקות,עד ששיחררתי את המקשים-עוד כמה דקות...פשוט רעדתי ולא הצלחתי להחזיק כלום ביד. התקשרתי לאבא-כי הוא עובד בקיבוץ. כמעט ולא הצלחתי לדבר...אמרתי לו שאני לא מרגישה טוב...שאני לא יכולה לזוז וסיפרתי לו הכל. עזבו את זה שכל הזמן התנתק....הוא גם היה מקוטע. אז...הוא פתאום אמר לי שהוא באשקלון-מה הוא עושה באשקלון פתאום?! הוא נכנס לאוטו-בריצה-ואבא שלי לא יכל לרוץ מהר כי יש לו בעיות גם ודם וכל מיני...אז....הוא נסע על 120 כל הדרך..ואני בנתיים שוכבת במיטה שלי ועוד שניה מאבדת את עצמי ומתעלפת. הוא הגיע אחרי 15 דקות בערך,ועודד אותי-אני כבר הרגשתי קצת יותר טוב.... בסוף הוא חזר לעבודה,ואני עכשיו שותה תה וניל עם חלב-נורא טעים. החלטתי שאני חייבת לכתוב פה את זה. זה כבר קרה לי פעם אחת בחופש הגדול-ואמא שלי היתה בטוחה ששתיתי אלכוהול כי חזרתי ממסיבה. צעקתי עליה....כי באמת שלא שתיתי-אתם מאמינים לי נכון? טוב - יש לי כמה מסקנות מהבוקר הזה-אחת-שהיא פחות חשובה-אבא שלי הוא אבא טוב...והמבין יבין. והשניה-אל-תחשבו-בשעות-הבוקר-על-תומר-בחיים-שלכם!-!-! בוקר מצויין שיהיה לכולם. אווווו עדיין כואבת לי הבטן.....והראש גם-מה יהיה הסוף?! טוב שאין היום בית ספר! אני צריכה עידוד-לא רוצה להיות חולה בחופש! זה תמיד קורה לי!
