בוקר לא טוב במיוחד

בוקר לא טוב במיוחד

כל הלילה לא ישנתי רציתי לפתוח הבוקר שרשור שמח שאני נוסעת היום לאיסטנבול אבל הכל התחרבן לי. - באיסטנבול יורד שלג אחרי 6 שנים שזה לא קרה (ואני סובלת מקור). - ב-2 בלילה הלכתי לשירותים, הפתעה, קיבלתי מחזור. - ב-3 הבן הקטן שלי קם עם כאבי בטן ושלשולים. - ב-3:30 הבן הגדול שלי קם עם 40 מעלות חום. אמא שלי צריכה לשמור עליהם עד יום שני, וכשמישהו חולה היא היסטרית, ואני לא יודעת מה לעשות. הבטן מתפוצצת לי, ואחרי 7 שנים שלא היינו לבד בסופ"ש אני נוסעת במחזור. אני עצבנית, עצובה, מבואסת וכל מה שאתן רוצות. איך אני אמורה להינות מהטיול הזה? אני לא יודעת מה לעשות, אני עייפה ולא יכולה לישון, נוס, לכל אני סובלת מפחד טיסה וכבר לקחתי כדור הרגעה, בעלי לא מבין למה אני בלחץ, הוא כבר אמר שאם אני רוצה לבטל אז לא ניסע, ואני לא רוצה לבטל. אבל מה עושים במצבים כאלה? אני ממש מותשת ושבורה. סליחה על בוקר כזה באדי
 

Tully Is Here

New member
אוי באדי

נשמע כמו חתיכת תסבוכת
אני מקווה שלמרות הכל תחליטי לנסוע ותצליחי להנות. מגיע לך חופש אחרי כל הדברים המטורפים שעברת בזמן האחרון. ושלג זה לא נורא. גם אני סובלת נורא מקור, שמים גאטקס ומעיל חם ואז זה נהייה אפילו כיף.
 
באדי מה יהיה איתך ../images/Emo24.gif

בוקר טוב , תיכף תראי איך אני מסדר לך את הראש לגמרי הפוך ממה שחשבת.. קודם כל נתחיל מהסוף.. ב-3 הבן הקטן שלי קם עם כאבי בטן ושלשולים. - ב-3:30 הבן הגדול שלי קם עם 40 מעלות חום. אמא שלי צריכה לשמור עליהם עד יום שני, וכשמישהו חולה היא היסטרית, אז הבן הקטן שלך קיבל כאב בטן אז מה זה עובר..וחשבת שאולי הוא מתפנק לפני שאמא שלו בורחת לו לכמה ימים.. ולגבי הבן הגדול נכון חום גבוה זה לא נעים אבל שוב זה לא שהוא לא יטופל נכון הבוקר על ידך עד הנסיעה ואת משאירה אותו בידים טובות.. בעלי לא מבין למה אני בלחץ, הוא כבר אמר שאם אני רוצה לבטל אז לא ניסע, ואני לא רוצה לבטל. הדבר הטוב בכל הסיפור הזה מבחינתך זה בעלך יקירתי..הוא מקבל אותך בכל תנאי ובכל מצב..חשכבת על זה שאם לא תסעו הוא בטח חיכה לנופש הזה לא מעט זמן..ורוצה להיות איתך נטו..אבל תומך בכל החלטה שלך..וזה ממש לא מעט.. ועכשיו אלייך באדי באיסטנבול יורד שלג אחרי 6 שנים שזה לא קרה (ואני סובלת מקור). אז את מבואת גם מהמחזור וגם מהקור.. מה אגיד לך..אספר לך משהו קטן ..לפני כ5 שנים יצאתי עם מישהי ואחרי מספר חודשים נסעו לפראג ושם תפסה אותנו סופה עזה מאד שהתחוללה בכל אירופה..את יודעת מה עשינו...חוץ מהמון סקס שזה לא רלווטנטי אלייך כעת ותיכך אענה לך גם לגבי החלק הזה ולא מתחמק ממתן מענה גם בהיבט זה.. אז פשוט התמקדנו...יצאנו עם חוברת מסודרת סימנו כל יום 2-3 יעדים אסטרטגגים שצריך לכבוש אותם..וכל פעם יצאנו ליעד אחר ..למשך שעתיים שלוש לא יותר וחזרנו למלון ..הפשרנו התחממנו..נחנו ועוד XXX ואחר כלך שוב יצאנו ליעד האחר..וזה כלל מוזאינים חנויות שדרות קונצרטים ומה לא.. דבר שני לגבי זה שאת במחזור...נכון שציפית לזמן הזה.אבל את לא יכולה לשלוט השעון הביולוגי שבגוף שלך ובמקום להסתכל בפסימיות בואי אגיד לך מה את הולכת לעשות עם אישך.. תהפכי את הימים והלילות האלו לא לזמן סקס אלא לזמן של קירבה חושנית לאוו דווקא אירוטית אלא אנושית אינטימית ..המון מגע ..ליטופים חיבוקים יש לך תירוץ הכי טוב קר בחוץ..והרבה.... מבטיח לך שאחרי כמה ימים כאלו של מגע..שאינו בר מימוש ..תחכו למועד.. וזה יהיה הרבה הרבה יותר משאת רגילה..וכבר דיברתי על זה איתך בעבר.. אל תהיי לי פסימית ולא עצבנית.. את הבנת את זה באדי, חסר לך ולא תסעי... מחזיר.. גבר שבעד לנסוע..לטייל ולכייף בכל מצב (כמעט)
 

Miss Shmelo

New member
../images/Emo26.gifגם לי היה בוקר זוועתי../images/Emo7.gif

קודם כל באדי, מקוה שתסתדרי
אני לעומת זאת, משהו אחר לגמרי: הראש שלי כל הבוקר עשה לי בום בום, היה לי ויכוח מעצבן עם החבר בנוגע לאקסית שלו, הראש שלי דופק ותכף הוא יתפוצץ. יש לי בחינה יום ראשון- שזה אומר שסופ"ש אני בלי החבר, כתבתי משמרת בעבודה לאחרי הבחינה והיום הודיעו לנו שיש שיעורי השלמה, ככה שאני הולכת להפסיד הכל! בקיצור, קקי של יום
מקווה שמחר יהיה יותר טוב. גברת שמלו
 
כתבתי בשבילך..

כתבתי את זה בשבילך.
רוצה אותך ורוצה שתהיה לצידי שתחבק אותי ותגיד שאני רק שלך שתספר לי מה כואב לך וכול מה שמסתתר בתוכך.. אני רוצה שתעריך את מה שאני שיהיה אכפת לך ותבין שאתה רק שלי שתזרוק אותה לזבל (את האקסית) ותבין שאני היחידה ובכך נהיה ביחד לעד.. אוהבת
טיפה שקופה.
 
החלמה מהירה לילדון ../images/Emo140.gif

קרה לי דבר דומה בדיוק בנסיעה לשבוע חלומי בפריז. נסענו. ונהננו. ואני מקווה שגם את תסעי.
 

ענתי 10

New member
../images/Emo101.gifגם אנחנו חולים ../images/Emo10.gif

אתמול הכל היה נפלא, ופתאום ממש לפני השינה יואב התחיל להקיא ולשלשל והיה לנו לילה "שמח". היום הייתי אמורה ללכת לכתוב את הסמינריון שלי (ביום ג' יש לי פרזנטציה ואני ממש ממש לא מוכנה), ובמקום זה נשארתי עם הילד בבית, הלכתי איתו לרופא וכו'. ובסוף יצא שהשארנו אותו אצל הורים שלי, כי הוא נרדם שם ולא רצינו להעיר אותו ולטרטר אותו שוב בקור הזה. אז גם יש לי יסורי מצפון על זה שהשארתי אותו שם. בסוף גם בעלי לא מרגיש טוב, נראה לי גם חטף את הוירוס. אני בנתיים מחזיקה מעמד, למרות שהצינון שליווה אותי כל השבוע לא עבר לגמרי. ביום א' אני צריכה להשאר עם יואב בבית, אז גם לא יצא לי ללמוד. אני מרגישה שהכל נשמט לי מהידיים - בעבודה אני מפסידה המון ימים בגלל לימודים/ילדים. בלימודים אני לא מספיקה כלום. לילדים אני לא נותנת את כל מה שאני רוצה לתת, שלא לדבר על זוגיות ומטלות בית שונות, שנדחקו (שלא מרצון) לסוף סדר עדיפויות.
אין לי כוח יותר. אז אני פשוט לא עושה כלום, ויושבת כל הזמן באינטרנט
 
../images/Emo24.gif כמה שאני מבינה אותך

לא מזמן שני הילדים ואני חלינו בוירוס נוראי. בימים ההם הרגשתי שאני כבר לא יכולה לסחוב. אבל זה עובר. תחזיקי מעמד והחלמה מהירה ליואב
 
למעלה