לא שוכחים לגמרי.
משהו מאוד חזק נשאר בפנים. צריך פשוט להזכר בדברים בצורה מודעת. אסור לנו לתת לשיעורים כל כל חשובים להמחק, ולחזור להתנהג כבעבר. אחרת מה שווה? נשארנו רק עם החוויה של הקושי והסבל, ולא הפקנו ממנה שום תועלת כדי לצמוח. זה לא קורה לבד, צריך לגרום לזה לקרות. מהתקופה ההיא יש כמה תמונות, כמה סיטואציות שנחקקו בזכרון ויהיו איתי תמיד. הרבה פעמים התמונות האלה מהוות מעין מצפן.
משהו מאוד חזק נשאר בפנים. צריך פשוט להזכר בדברים בצורה מודעת. אסור לנו לתת לשיעורים כל כל חשובים להמחק, ולחזור להתנהג כבעבר. אחרת מה שווה? נשארנו רק עם החוויה של הקושי והסבל, ולא הפקנו ממנה שום תועלת כדי לצמוח. זה לא קורה לבד, צריך לגרום לזה לקרות. מהתקופה ההיא יש כמה תמונות, כמה סיטואציות שנחקקו בזכרון ויהיו איתי תמיד. הרבה פעמים התמונות האלה מהוות מעין מצפן.
