בוקר יום המבחן
הבוקר התחיל דוקא נהדר, קמתי בזמן לצליל השעון המעורר של הפלאפון. חיכיתי עד לסיום השיר והצלחתי לכבות את השעון בדיוק בסופו, כך שלא נשאר צליל תועה בחלל החדר. די מיד נזכרתי שהיום יש לי את המבחן הראוי לשמצה שכבר הוזכר פה בעבר וקיוויתי לטוב שהסתבר כלא טוב כ"כ. רציתי לגרוב גרביים, בשביל זה צריך לפתוח את המגירה ובשביל זה צריך לפתוח את הדלת של הארון אבל יש שם דלת הזזה שהחליטה להתקע בדיוק הבוקר. ידוע שהיא עושה בעיות, והיא כבר תוקנה בעבר אך היום היא החליטה לשוב לסורה. נאלצתי ללכת להביא סולם, לטפס עליו ולשחרר איזושהי קופסא שהיתה במדף העליון בארון וניתקעה בציר של הגלגל של הדלת הזזה. הטיפוס על הסולם נעשה עוד בנעלי בית-כפכפים, אבל הטיפוס משם לשולחן כדי לראות מה הולך שם מאחורי הדלת כבר נעשה בלעדיהן - אי אפשר לסמוך על יציבותן בשלבים אלו של הטיפוס. מילא, טיפסתי על הארון, גיליתי את הבעיה ושחררתי את הדלת. עכשיו הדרך למגירת הגרביים שלי היתה פנויה אבל אני הייתי על השולחן, והסולם נראה רחוק מתמיד... שקלתי אם להשאר שם למשך היום, אבל יש לי מבחן, ולא בשביל לעמוד שם על השולחן קמתי הבוקר!! איכשהו עברתי מהשולחן אל הכסא שלצידו, (זה כיסא מסתובב, לכן מלכתחילה לא תוכנן טיפוס עליו. חוץ מזה שהוא מלא בבגדים שלי שלא הספקתי לסדר כבר איזה שבוע בגלל המבחן שהיה היום) שלמזלי הסתובב רק קצת, כך שלא נפלתי ממנו. עברתי מהכיסא בחזרה אל הסולם ומשם לכפכפים שלי ולרצפה. רק בשלב זה התפנתי לבחון את אוצר הגרביים שבמגירה. כמובן שום גרב מהגרביים הקרובות לא נראתה מתאימה לחולצה שלי, אבל כורח הנסיבות חייב אותי לבחור מהר. אז נבחרו לשמירת רגלי הבוקר גרביים לבנות,קצרות עם פסים שנראו לי די מתאימות, איכשהו. נכון התחלה נהדרת לבוקר יום המבחן שהתכוננתי אליו כבר איזה חודש?? לצערי, זו היתה רק ההתחלה.
הבוקר התחיל דוקא נהדר, קמתי בזמן לצליל השעון המעורר של הפלאפון. חיכיתי עד לסיום השיר והצלחתי לכבות את השעון בדיוק בסופו, כך שלא נשאר צליל תועה בחלל החדר. די מיד נזכרתי שהיום יש לי את המבחן הראוי לשמצה שכבר הוזכר פה בעבר וקיוויתי לטוב שהסתבר כלא טוב כ"כ. רציתי לגרוב גרביים, בשביל זה צריך לפתוח את המגירה ובשביל זה צריך לפתוח את הדלת של הארון אבל יש שם דלת הזזה שהחליטה להתקע בדיוק הבוקר. ידוע שהיא עושה בעיות, והיא כבר תוקנה בעבר אך היום היא החליטה לשוב לסורה. נאלצתי ללכת להביא סולם, לטפס עליו ולשחרר איזושהי קופסא שהיתה במדף העליון בארון וניתקעה בציר של הגלגל של הדלת הזזה. הטיפוס על הסולם נעשה עוד בנעלי בית-כפכפים, אבל הטיפוס משם לשולחן כדי לראות מה הולך שם מאחורי הדלת כבר נעשה בלעדיהן - אי אפשר לסמוך על יציבותן בשלבים אלו של הטיפוס. מילא, טיפסתי על הארון, גיליתי את הבעיה ושחררתי את הדלת. עכשיו הדרך למגירת הגרביים שלי היתה פנויה אבל אני הייתי על השולחן, והסולם נראה רחוק מתמיד... שקלתי אם להשאר שם למשך היום, אבל יש לי מבחן, ולא בשביל לעמוד שם על השולחן קמתי הבוקר!! איכשהו עברתי מהשולחן אל הכסא שלצידו, (זה כיסא מסתובב, לכן מלכתחילה לא תוכנן טיפוס עליו. חוץ מזה שהוא מלא בבגדים שלי שלא הספקתי לסדר כבר איזה שבוע בגלל המבחן שהיה היום) שלמזלי הסתובב רק קצת, כך שלא נפלתי ממנו. עברתי מהכיסא בחזרה אל הסולם ומשם לכפכפים שלי ולרצפה. רק בשלב זה התפנתי לבחון את אוצר הגרביים שבמגירה. כמובן שום גרב מהגרביים הקרובות לא נראתה מתאימה לחולצה שלי, אבל כורח הנסיבות חייב אותי לבחור מהר. אז נבחרו לשמירת רגלי הבוקר גרביים לבנות,קצרות עם פסים שנראו לי די מתאימות, איכשהו. נכון התחלה נהדרת לבוקר יום המבחן שהתכוננתי אליו כבר איזה חודש?? לצערי, זו היתה רק ההתחלה.
