בוקר טוף לכולם...

[אנשל המקורית]

בוקר טוף לכולם...

מה שלומכם?איך עבר הסופ"ש? מקווה שנהניתם ושלא עשיתם שטויות. אצלי היה טוף פלוס...ביום חמישי ארזתי פקלאותי ונסעתי לקיבוץ של עומר,ככה אנחנו עושים בסופי שבוע,אני "בורחת" מהבית כבר בחמישי,ואם הוא יוצא חמשוש מה טוב,ואם לא אז בשישי בבוקר הוא עושה לי השכמה.... אז נסעתי אליו בחמישי אחה"צ,הוא היה אמור לצאת בשישי בבוקר,ישבתי אצלו על המיטה,אחרי מקלחת,התכוננתי להכין לי "קטנה" ואז נשמעו דפיקות בדלת חדרו...קצת נבהלתי,כי הייתי שם לבד,ולא ידעתי אם מישהו אמור להגיע..שאלתי מי זה? אמר לי -אלדד...העפתי ישר את כל העניינים המפלילים עאלק,וניגשתי לפתוח את הדלת...היה חשוך...פתחתי את הדלת ומי עמד מולי? עומרררררר.....הייתם צריכים לראות איך קיפצתי לי שם כמו איזה ילדה דלוקה באמצע מסיבת טבע..חחח...כל כך שמחתי...הוא הפתיע אותי וחזר חמשוש.... והיה לנו אחלה סופ"ש עד שאתמול דיברנו קצת ואמרתי לו שנורא קשה לי עם זה שהוא הולך כל שבוע לצבא,והוא קרבי,ומפחחחחיד אותי רצח שיקרה לו משו... והוא שאל- את ניפרדת ממני? ואמרתי כן...אבל בציניות,והוא לא הבין והמשיך לשאול..והמשכתי לענות...וישבנו והסתכלנו אחד לשני בעיניים עד שפתאום ראיתי דמעות...הוא בכה....ולא עמדתי בזה והתחננתי שיפסיק ואמרתי לו שלא,אני לא נפרדת ממנו ושאני אוהבת אותו..אוהבת אותו כל כך... והוא לא האמין לי,ואמר שרק בגלל הדמעות אני נשארת...אמרתי לו שלא,שאני אוהבת אותו,מכל הלב,וכשהוא רחוק אני מרגישה כל כך ריקה... ונראה לי שהוא פוחד קצת,שאני אקום ואלך,וזה באמת קשה לי ככה,הפחד מהלא נודע הזה שכבר הייתי שם מזמן וכבר פחדתי מספיק, ושמחתי שכל החברים שלי השתחררו מהצבא,ואין פחד יותר...ועכשיו עומר שלי בצבא, ויש לו עוד כמה חודשים טובים להיות שם...ואני באמת לא יודעת אם אני יעמוד בזה עוד הרבה...המרחק ממנו הורג אותי,הפחד שיקרה לו משהו הורג אותי,אוףףףף עד שהגיע לי הדבר הכי נפלא שקרה לי בשנים האחרונות,ואני מקבלת אותו טיפין טיפין....זה נראה לכם פייר? לי לא.... בכל מקרה שיהיה שבוע טוב ויום כתום