בוקר טוב
שלום לכולכן אני קוראת סמויה של הפורום כבר הרבה זמן והחלטתי שהגיע הזמן "לצאת מהארון" ולהצטרף באופן רשמי. קוראים לי שרית, אני בת 26, גילו לי אנדו' (באופן מקרי לגמרי ואני רק יכולה להאשים בכך את רופא הנשים הקודם שלי שאם קצת יותר רצון היה מאתר את זה קודם אבל זה כבר סיפור אחר) לפני כשלוש שנים על השחלה השמאלית ובעקבות גדילה משמעותית (אמנם במ"מ) תוך חודשיים עברתי ניתוח לפרוסקופיה אצל פרופ' דיקר (שיש לי רק מילים חמות להגיד עליו) שלאחריו המשכתי עם הגלולות והמחלה לא חזרה. לפני כשנה בעקבות כתבה בעיתון הגעתי לד"ר סוריאנו (שאגב בהמתנה אליו פגשתי אחת מהמשתתפות של הפורום הזה שבעקבותיה התחלתי לקרוא כאן). ד"ר סוריאנו המליץ לי להיכנס להריון מיידית, רעיון שעל הסף שללתי אותו כי לא כ"כ התאים לי בזמנו אבל ככל שחשבתי עליו יותר הסכמתי ביחד עם בעלי שאולי הוא באמת צודק ובאמת לא כדאי לחכות עד שיתאים לנו, הלכתי לקבל ייעוץ אצל פרופ' דיקר שתמך בקביעה של ד"ר סוריאנו, הפסקתי את הגלולות והתחלנו לנסות. לפני כשבועיים, אחרי שנה של נסיונות לא מוצלחים (למרות ווסת סדירה, ביוץ וכו') התחלתי לסבול מכאבים נוראיים (!) בבטן התחתונה והחלטתי שזה הזמן לחזור לפרופ' דיקר ולגלות מה קורה. אתמול הסתבר שאחרי שנה ללא גלולות, האנדרו' הרימה את הראש שלה שוב, הפעם על השחלה הימנית בגודל של 5.5 ס"מ ועוד שבועיים לפרוסקופיה שמיד אחריה טיפולים בכדי להיכנס להריון. מיותר לציין שאני די בהלם אחרי אתמול, לא ציפיתי לתוצאה הזאת וקשה לי לחשוב שחזרתי לאותו המקום כמו לפני 3 שנים ולדמיין את העתיד ואת הדרך שאני יודעת שאני הולכת בה (למרות שאני חייבת לציין שבתוך תוכי ידעתי אבל הדחקה והכחשה הן מנגנונים חזקים
) אז זהו, זה הסיפור שלי לפתיחת היום. שיהיה לכולן יום טוב
שלום לכולכן אני קוראת סמויה של הפורום כבר הרבה זמן והחלטתי שהגיע הזמן "לצאת מהארון" ולהצטרף באופן רשמי. קוראים לי שרית, אני בת 26, גילו לי אנדו' (באופן מקרי לגמרי ואני רק יכולה להאשים בכך את רופא הנשים הקודם שלי שאם קצת יותר רצון היה מאתר את זה קודם אבל זה כבר סיפור אחר) לפני כשלוש שנים על השחלה השמאלית ובעקבות גדילה משמעותית (אמנם במ"מ) תוך חודשיים עברתי ניתוח לפרוסקופיה אצל פרופ' דיקר (שיש לי רק מילים חמות להגיד עליו) שלאחריו המשכתי עם הגלולות והמחלה לא חזרה. לפני כשנה בעקבות כתבה בעיתון הגעתי לד"ר סוריאנו (שאגב בהמתנה אליו פגשתי אחת מהמשתתפות של הפורום הזה שבעקבותיה התחלתי לקרוא כאן). ד"ר סוריאנו המליץ לי להיכנס להריון מיידית, רעיון שעל הסף שללתי אותו כי לא כ"כ התאים לי בזמנו אבל ככל שחשבתי עליו יותר הסכמתי ביחד עם בעלי שאולי הוא באמת צודק ובאמת לא כדאי לחכות עד שיתאים לנו, הלכתי לקבל ייעוץ אצל פרופ' דיקר שתמך בקביעה של ד"ר סוריאנו, הפסקתי את הגלולות והתחלנו לנסות. לפני כשבועיים, אחרי שנה של נסיונות לא מוצלחים (למרות ווסת סדירה, ביוץ וכו') התחלתי לסבול מכאבים נוראיים (!) בבטן התחתונה והחלטתי שזה הזמן לחזור לפרופ' דיקר ולגלות מה קורה. אתמול הסתבר שאחרי שנה ללא גלולות, האנדרו' הרימה את הראש שלה שוב, הפעם על השחלה הימנית בגודל של 5.5 ס"מ ועוד שבועיים לפרוסקופיה שמיד אחריה טיפולים בכדי להיכנס להריון. מיותר לציין שאני די בהלם אחרי אתמול, לא ציפיתי לתוצאה הזאת וקשה לי לחשוב שחזרתי לאותו המקום כמו לפני 3 שנים ולדמיין את העתיד ואת הדרך שאני יודעת שאני הולכת בה (למרות שאני חייבת לציין שבתוך תוכי ידעתי אבל הדחקה והכחשה הן מנגנונים חזקים
