בוקר טוב!

n o a b i

New member
בוקר טוב!

אולי זו סנונית שמבשרת את האביב שלי, ואולי זו סתם סנונית... ניצת הורד הזמינה אותי לחפלת הפתיחה של הסטודיו של פיפי, והנה לפתע נעורו בי אנרגיות של פעם, בעיקר, כנראה, הודות למפגש עם כמה נשים טובות ומאירות עיניים ששימחו את ליבי מאוד. עשיתי הפסקה ארוכה מאוד עם ריקודי הבטן, ונכון לעכשיו אין לי תוכניות גדילה בתחום. לא רוצה להיות מורה, ולא רקדנית. לא רוצה להופיע בפני המשפחה ולא רוצה להעיז ולא רוצה להראות. אני רוצה רק להתמסר - במידת האפשר וכאחת האישה - להנאה הפרטית של הריקוד הזה, בשעות הפנאי ומתי שמתחשק לי. בדיוק בגלל זה מתחשק לי לקרוא קריאת "הידד!" לנטלי דביר שהופיעה אתמול בחפלה אצל פיפי. נטלי אוהבת לרקוד. יש לה חן ותנועות עדינות שלא מנסות לחקות שום דבר, כי היופי של הריקוד יוצא לה, ככה, טבעי. וכשהיא מופיעה, היא לא מנסה להראות מה היא יודעת, אלא רק לשתף בשימחתה. הריקוד שלה ריתק אותי, לא בגלל שהיא היממה אותי בתנועות שלא ראיתי או בשילובים עותקי נשימה של שימי וסיבובי אגן, אלא בגלל שהיתה בו חדווה מתפרצת. בגלל שהיא רקדה כמו שאני מרגישה במסיבות ג'ינגה (ריקוד חופשי) ובבית לבד מול המראה או עם הגב אליה. בגלל שהיא הזכירה לי כמה זה כיף לחיות ולנשום כמה דקות דרך ריקוד. יחי הריקוד מהקישקעס! זה כל מה שרציתי להגיד, עם אהבה לכל חברי הפורום, לכל הרקדניות, ולכל אוהבי המחול המזרחי באשר הם.
 

ליילה 1

New member
בוקר אור../images/Emo42.gif לך נועה../images/Emo24.gif

אכן אין תענוג גדול יותר מהריקוד לשם ריקוד, הנאה צרופה נטו , להתמסר למוסיקה, לקצב, ולתנועה שזורמת ממך ואליך. נועה,כל כך שמחתי לפגוש אותך אתמול, חסרת לנו מאוד כאן בפורום. אוהבת מאוד את כתיבתך הכנה והחכמה. מקווה שהסנונית תחליט לקנן אצלנו בפורום, זה יהיה מאוד נחמד.
 
יו, איזה כיף!

מדי פעם יצא לי לתהות לאן נעלמת, שמחה לראות אותך פה! נטלי דביר ריתקה גם אותי - ראיתי אותה בפעם הראשונה בפסטיבל באילת. בשיעור שלה פשוט ישבתי בצד והסתכלתי, נפעמת. אני מאוד מזדהה גם עם הדברים האחרים שכתבת, אבל למה להיעלם ככה?
 

קונקי1

New member
סאבח איל חייר גם לך../images/Emo70.gif../images/Emo42.gif../images/Emo140.gif

יופי לראות אותך שוב כאן היית חסרה!!! ומקוה שתישארי!! לא יצא לי לראות אף פעם את נטלי דביר רוקדת (וכעת אני סקרנית) אבל מזדהה מאוד עם דברייך כשמישהו רוקד מהבטן ובשמחה - הכי מהנה להסתכל עליו
 
ברוכה השבה ../images/Emo24.gif

גם אני מאד מאד נהניתי מהריקוד של נטלי דביר ואני מסכימה עם כל מה שכתבת על הריקוד שלה. לגבי הריקוד כהנאה בלבד- אני איתך בעיניין. גם אני מייחדת את התחום הזה בחיי להנאה נטו ללא שום מטרות השגיות. ובכלל באמנות, אפשר ליצור מהנשמה וברמה גבוהה כאשר הכיוון "מקצועי" וגם כאשר הכיוון "לא מתחייב לכלום". יש אמנים שכאשר הם מתחייבים לתחום באופן מקצועי היצירה זורמת מהם באופן המיטבי ויש אמנים שדווקא כאשר הם בוחרים ממקום של אי מחויבות מקצועית, דווקא אז הנביעה קולחת ומתעלה. למרות שכתבתי כאן על התעלות באמנות כך או אחרת, אני ממש בעד לרקוד, ליצור ולשמוח גם "סתם" למען הנאה לשמה. שמחה לקרא אותך כאן שוב.
 

טולה12

New member
למאירת העיניים היקרה!

כמה טוב לקרוא את דברייך,ולהיזכר במהות האמיתית של הריקוד. למצוא בו את החופש,לתת לגוף לבטא את עצמו מבלי לשפוט,לחשוב,להראות טוב. יפה כתבת,ולא נותר לי אלא לקוות לראות כמה שיותר ריקודים מסוג זה. (לצערי פספסתי את המפגש אצל פיפי). שבת קסומה!
 

slov

New member
נואבי מאוד שמחה שחזרת

היית חסרה. מאוד אוהבת את הכנות שלך, ואפילו כשהייתי אתמול במסיבת פתיחה אצל פיפי נזכרתי בך ושאלתי את עצמי אם תהייה בין המופיעות.
 
נועל'ה שלום מתוקה

חוץ מזה, שאת יודעת ששמחתי לראות אותך וחוץ מזה שעודדתי אותך לשוב אלינו לפורום כי חסרת לנו עד מאוד! רציתי להגיד לך שהחיים לא בשחור לבן, החיים הם לא פסנתר ולא מעבר חצייה ! החיים הם קשת של גוונים - חיי כל גוון באשר הוא, בלי להחליט החלטות קיצוניות! פשוט היי באותו הרגע כפי שאת מרגישה, בלי לתכנן מה תרגישי מחר ! כי ברגע שאנחנו מחליטים החלטות - זה סוגר לנו אופציות להרגיש אחרת מחר! לכן אל תחליטי שאת כן רקדנית, לא רקדנית, כן מורה לא מורה , כן לא כן לא כן לא..... פשוט חיי את הרגע ותתני לעצמך לזרום את נהר החיים. טוב? תבטיחי? והפעם... חזרי כל עוד בא לך, מתחשק לך, את יכולה לכתוב פעם בשבוע, פעם בשבועיים, פעם בחודש... עשי מה שמרגיש לך בלב, בלי להחליט שום דבר. נשיקות תמרה
 

n o a b i

New member
חמודה, תמרה !

העלית חיוך על פניי. יפה דיברת. כן לא כן לא כן לא - הכל בערבון מוגבל. אני תמיד יודעת שהמילים שלי לא שוות הרבה. את יודעת כמה פעמים החלטתי החלטות שלא עמדתי בהן? זה לא אומר שאסור לי להחליט שוב.
ולכולם - תודה על קבלת הפנים. סליחה שנעלמתי "ככה", משחק מילים, אבל בחיים יש לפעמים מורדות תלולים תלולים, ומעורות שחורות שחורות של דיכּי שאין לו סוף. ולוקח זמן עד שמתגבש לו סוף. אני בטוחה שאת מבינה למה אני מתכוונת. זאת לא התנצלות. רק הבהרה. טוב לראות אותך שוב, אף שרק וירטואלית. טוב לראות את כולם. ניפגש בשמחות.
 

פנטופל

New member
ריקוד אוטנטי

כאשר הרקדנית נמצאת כבבתןך עצמה ורוקדת את הריקוד שלה היא יוצרת ענין. אצל הקהל הצופה ניתן להרגיש דריכות ושקט ה"קסם החל" האומן הרוקד , היוצר, מביא את עצמו באופן שרק הוא יכול לבטא ממקום שרק הוא יכול להרגיש וככל שהוא יותר אוטנטי הקהל מרותק יותר ונמצא בדיאלוג בן התכנים המועלים על ידי האומן לבין התחושות שהריקוד יוצר אצלו. האומן יולד את התנועות מתוך הנפש שלו ולכן ריקוד החוקר את התנועה ונאמן ליכולות ולקוד הגופני נפשי האישי מגלה כיצד הנפש מפסלת את הגוף ויוצרת חוויה ראשונית מקורית ומרגשת לצופה שלא ניתן למחזר אותה גם בחיקוי מדויק של הכראוגרפיה.
 
בוקר אור! במרחק כמה ימים...

של'א תגידי ש'לא 'תגעגעת לאייקונים ממני
ברוכה השבה נועבי היקרה! מאוד מאוד מאוד חסרת כאן לרבים מאיתנו
ושוב מתנצלת שלא זיהיתי אותך... גילי הקשיש עושה את שלו, כפי שאת רואה, אבל מקווה שהפיצוי היה הולם, הגם שהיה חלקי... יקירה - היי כפי וכמה ומתי ואיך שתוכלי להיות - תמיד. החיים נושאים אותנו לכאן ולשם, ולפעמים אנו נעים בשבילים שהם מתווים לנו, ולפעמים אנחנו לוקחים אותם לשבילים שאנו סוללים לעצמנו. דיאלוג מתמיד, שמתקיים כמעט מעצמו... ברוכה תהיי בשבילים האלה, וגם באלה
כמה טוב שאת איתנו שוב.
שוש
 
על המפגש במסיבה של פיפי ועל עצבויות

כמה משמח היה לפגוש את שפעת הנשים הנהדרות האלה במסיבה אצל פיפי : יעל גלבוע, השושנה, תמרה, שושוצ, לילה, יעליק ,לידיה, רובידה , וכמובן נועה ועוד אחרות. למרות שכמעט לא הספקנו להחליף מילה "LOVE WAS IN THE AIR" ובתוך כל השמחה והאהבה הזו, ולשם האיזון , אי אפשר בלי קצת דכאון של חורף. מתוך "ספר האי נחת" של פרננדו פסואה שהוא אומנם ספר כבד אבל מרתק בדכאון האופטימי שלו: יש עצבונות אינטימיים שאיננו יודעים להבחין בהם, בגלל הדקויות שבהם ובגלל יסודות אשר מסתננים לתוכם: אם הם מן הנפש או מן הגוף , אם הם התחושה הרעה מכך שאתה חש את חוסר התועלת של החיים, או אם זו ההרגשה הרעה העולה מתהום גופנית כלשהיא – מן הקיבה , מן הכבד או מן המוח. כמה פעמים מתערפלת עלי ההכרה ההמונית של עצמי במשקע נורא של קפיאה לא שקטה על מקומי ! כמה פעמים כואב לי להיות קיים, בבחילה שהיא כה בלתי ברורה שלא ניתן להבחין אם זו מועקה, או שמא תחושה המבשרת על הקאה קרובה! כמה פעמים... היום נפשי עצובה עד לגוף כולי כואב לי, זיכרון, עיניים וזרועות. יש מין שגרון בכל הוויתי. לא משפיעה עלי הבהירות הצלולה של היום, השמיים בכחול אדיר וטהור, גאות עומדת של אור אפור. הרוח הקלה אינה מרככת בי דבר, הרוח הסתווית כאילו הקיץ אינו שוכח, המעניקה לאוויר אישיות. שום דבר אינו דבר מבחינתי. עני אך אין זה עצב מוגדר, ואף לא עצב בלתי מוגדר. אני עצוב שם בחוץ.עצוב,
 

שושוצ

New member
ניצצצצצתתתת ../images/Emo24.gif

הטקסט שלך כל כך הצחיק ושימח אותי...
אולי כי אני מכירה בדיוק את התחושה... ששמחתנו תהיה שמחה, ושדכאוננו יהיה אופטימי, אמן-אינשא-אללה!!
 
ניצת! ../images/Emo88.gif../images/Emo88.gif

איזה טקסט! תודה שהעלית ממנו, שנוכל להתבשם מהדיכאון... מאוד נגע בי. ולא משום שמצאתי שם את עצמי - אני מוכרחה לומר ולהודות שמזה מספר שנים טובות, איני מבקרת במחוזות שכאלה. יחד עם זאת - החורף, שהינו עונה אהובה עליי ביותר, מזמין לי מין ימים שכאלה, בצבע שלהם, במראה השמים (מראות הטבע כאן בצפון דרמטיים כמו בסרט 10 הדברות של ססיל בי דמיל), בריחו של האוויר... ימים כאלה שמעוררים כמיהה תהומית כמעט למשהו לא נודע וחסר פשר. ואז... אני אוהבת "לבקר" באותו מחוז של "דכאון אופטימי" (יו! איזו הגדרה!) אבל ממקום של תיירת לזמן קצוב בלבד (תמיד אני ממהרת למחוזות אחרים - עוד ועוד...). תודה יקירה, ו"שפעת נשים" היה הייתה שם, אצל פיפי, ועוד איך - וגם אני מאוד נהניתי להיות עם "שפעה" ניצתית שכמוך.
שוש
 

tzurtzur

New member
רק שתדעי

שעשית לי גרדת מרב צמרמורת . אני עוד שנייה בוכה. המילים שלך פגעו לי בול בקרביים. גמני מרגישה כמוך. בדיוק חמש דקות קודם ישבתי לי על המיטה מתענגת על קרמבו וחושבת כמה ערגה יש בי כלפי הריקוד. געגועים לחיבוקים חמים . וטוב לראותותך פה שוב
 
למעלה