בוקר טוב
- פותח הנושא עמליה3
- פורסם בתאריך
יהודיתעדנה
New member
בוקר טוב ושבת שלום לכולם
היום 4/11, שבת ......
היום 4/11, שבת ......
יום לפני ....בהסטוריה
1847 - נפטר המלחין פליקס מנדלסון-ברתולדי 1918 - מסתיימת מלחמת העולם הראשונה בכניסתה לתוקף של הפסקת האש עם אוסטריה 1921 - מוקם ארגון האס אה ככוח צבאי של המפלגה הנאצית 1979 - משבר בני הערובה באיראן מתחיל במצור של מאות סטודנטים על השגרירות האמריקנית בטהרן 1993 - ערוץ 2 מתחיל בשידוריו פליקס מנדלסון-ברתולדי מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית קפיצה אל: ניווט, חפש כבר בגיל 15 כתב מנדלסון את הסימפוניה הראשונה שלויעקב לודוויג פליקס מנדלסון-בארתולדי (3 בפברואר 1809 - 4 בנובמבר 1847), מלחין גרמני ממוצא יהודי. פליקס מנדלסון נולד בהמבורג, למשפחה יהודית מתבוללת. סבו היה הפילוסוף היהודי הנודע משה מנדלסון. אביו אברהם היה בנקאי ואמו לאה לבית סולומון הייתה מוזיקאית חובבת ברמה גבוהה, והיא זו שלימדה אותו לראשונה את שיעורי המוזיקה. בניגוד למוזיקאים רבים בני תקופתו, גדל מנדלסון במשפחה אמידה למדי. הוריו האמינו שכדי להשתלב בחברה הגרמנית יהא עליהם להמיר את דתם, ולפיכך בהיותו בן שש הוטבל פליקס ביחד עם שלושת אחיו והיה לנוצרי פרוטסטנטי. כעבור כמה שנים הוטבלו גם הוריו לנצרות. האב החליט לשנות גם את שם המשפחה ובחר להשתמש בשם ברתולדי, כפי שבחר לעצמו אחיה של אשתו, כמה שנים קודם לכן כשהוטבל לנצרות. למרות הלחץ שהפעיל עליו אביו ולמרות שהיה נוצרי אדוק, סירב פליקס עד סוף ימיו לוותר גם על השם מנדלסון. כבר בילדותו ניכרה בו גאונות מוזיקלית. בגיל 9 ניגן מנדלסון לראשונה בקונצרט פומבי ובגיל 11 התחיל לחבר מוזיקה. גם אחיו ואחיותיו גילו כשרון מוזיקאלי. פאני אחותו נהגה אף היא להלחין מוזיקה ושניהם הרבו לנגן את יצירותיהם על פסנתר, כאשר רבקה אחותו הייתה מזמרת ופאול אחיו ניגן בצ'לו. בהיותו בן 15 חיבר מנדלסון את הסימפוניה הראשונה שלו, ובגיל 17 חיבר את אחת היצירות הנודעות ביותר שלו: "הפתיחה לחלום ליל קיץ" על פי מחזהו של וויליאם שייקספיר. ו-17 שנה אחרי כן חיבר את הפרקים הנוספים ל"חלום ליל קיץ", לרבות "מארש החתונה" המפורסם
1847 - נפטר המלחין פליקס מנדלסון-ברתולדי 1918 - מסתיימת מלחמת העולם הראשונה בכניסתה לתוקף של הפסקת האש עם אוסטריה 1921 - מוקם ארגון האס אה ככוח צבאי של המפלגה הנאצית 1979 - משבר בני הערובה באיראן מתחיל במצור של מאות סטודנטים על השגרירות האמריקנית בטהרן 1993 - ערוץ 2 מתחיל בשידוריו פליקס מנדלסון-ברתולדי מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית קפיצה אל: ניווט, חפש כבר בגיל 15 כתב מנדלסון את הסימפוניה הראשונה שלויעקב לודוויג פליקס מנדלסון-בארתולדי (3 בפברואר 1809 - 4 בנובמבר 1847), מלחין גרמני ממוצא יהודי. פליקס מנדלסון נולד בהמבורג, למשפחה יהודית מתבוללת. סבו היה הפילוסוף היהודי הנודע משה מנדלסון. אביו אברהם היה בנקאי ואמו לאה לבית סולומון הייתה מוזיקאית חובבת ברמה גבוהה, והיא זו שלימדה אותו לראשונה את שיעורי המוזיקה. בניגוד למוזיקאים רבים בני תקופתו, גדל מנדלסון במשפחה אמידה למדי. הוריו האמינו שכדי להשתלב בחברה הגרמנית יהא עליהם להמיר את דתם, ולפיכך בהיותו בן שש הוטבל פליקס ביחד עם שלושת אחיו והיה לנוצרי פרוטסטנטי. כעבור כמה שנים הוטבלו גם הוריו לנצרות. האב החליט לשנות גם את שם המשפחה ובחר להשתמש בשם ברתולדי, כפי שבחר לעצמו אחיה של אשתו, כמה שנים קודם לכן כשהוטבל לנצרות. למרות הלחץ שהפעיל עליו אביו ולמרות שהיה נוצרי אדוק, סירב פליקס עד סוף ימיו לוותר גם על השם מנדלסון. כבר בילדותו ניכרה בו גאונות מוזיקלית. בגיל 9 ניגן מנדלסון לראשונה בקונצרט פומבי ובגיל 11 התחיל לחבר מוזיקה. גם אחיו ואחיותיו גילו כשרון מוזיקאלי. פאני אחותו נהגה אף היא להלחין מוזיקה ושניהם הרבו לנגן את יצירותיהם על פסנתר, כאשר רבקה אחותו הייתה מזמרת ופאול אחיו ניגן בצ'לו. בהיותו בן 15 חיבר מנדלסון את הסימפוניה הראשונה שלו, ובגיל 17 חיבר את אחת היצירות הנודעות ביותר שלו: "הפתיחה לחלום ליל קיץ" על פי מחזהו של וויליאם שייקספיר. ו-17 שנה אחרי כן חיבר את הפרקים הנוספים ל"חלום ליל קיץ", לרבות "מארש החתונה" המפורסם
יהודיתעדנה
New member
המון תודות על הסקירה
מרתקת.
מרתקת.
לחברי הפורום כולם ../images/Emo24.gif../images/Emo25.gif
שבת שלום ובוקר טוב לכולנו
, יום שהגוף ישמור על כוחותיו ועל עצמו, שהרוח שבנו תשאף לחיוב והנפש תדע להתעלם מדיבורים קטנים שאינם מועילים ולא תיפגע מכלום. שלמה אהבתי מה שהבאת על התאומים ועל כיפה אדומה בגלל העוקץ, צחקתי בקול לעצמי. שוש הסיפור שלך כל כך פשוט ונוגע ללב הלוואי והיינו כולנו רגישים, היינו מקלים לעצמנו את החיים, כי "שלח לחמך על פני המים" ובבוא היום בדרך עקיפה גם אנו נקבל. עגיל תודה, אומנם אין סיכוי שבעולם שאני אאפה עוגת גזר, אך שמתי את זה בתיקית הבישולים וכשמישהו יזכיר את הנושא אשלוף את המתכון כמו גדולה ואכתיב אותו. תודה לך גם על דברי התורה, נהניתי מהם מאוד. מוסר השכל תמיד צריך לשמוע בקול האישה. בקשה ממני אליך ספר על מסיקת הזיתים, אני למדתי את הנושא ורציתי לראות אם זה מתאים במעשי למה שאני יודעת תאורטית. לנורית תודה על המשחק, אך זה כמו עוגת הגזר טוב שיש אך קשה למצוא זמן להגיע לזה. למלכה על הקישור לספרים החדשים ולניב. יהודיתעדנה תודה לך על המלצתך לספר. לאריקה, תודה על ההסטוריה בזעיר אנפין שאת מכניסה לפורום. היום 4 בנובמבר הוא יום רצח רבין והלב כואב אלא שאנו היהודים זוכרים תאריכי חגים לידה ופטירה לפי הלוח העברי, לפיכך קבעו את יום י"א במרחשוון כיום הזיכרון. כשם שאנו חוגגים את יום העצמאות שלנו בה' אייר ולא ב 14 במאי כך נקבע יום הזיכרון לפי הלוח העברי. לדעתי פרישת מאורע ליותר מתאריך אחד ממעיט מעוצמתו ולכן אני זוכרת תמיד אך בפרט ביום הזיכרון יא במרחשוון שהשנה חל ב 2 בנובמבר את האסון שנפל על עמי.
ללחוץ על התמונה
שבת שלום ובוקר טוב לכולנו
../images/Emo201.gifשבת נהדרת לכולם, כשעדיין
נעים כל כך בחוץ. מנבאים לנו גשמים כבר הערב, אבל כמו שרגילים לאמר אנחנו לא מסוכר. יש לי כרטיסים להערב להצגה "קפה ערבה" בבית ליסין ששמעתי המלצות עליה. מקווה שהממליצים צדקו. ולחיניה, לנטלי ולכל המנוזלים והכואבים--החלמה מהירה וחזרה לאנרגיות החיוביות וליוזמות שלכם. ובאותו עניין, נטלי ביקשה ממני להסביר שבגלל כאבי גב קשה לה לשבת ליד המחשב, היא דורשת בשלום כולם, וברגע שתוכל היא תעשה זאת בעצמה. אז רפואה שלמה. נעמה53
נעים כל כך בחוץ. מנבאים לנו גשמים כבר הערב, אבל כמו שרגילים לאמר אנחנו לא מסוכר. יש לי כרטיסים להערב להצגה "קפה ערבה" בבית ליסין ששמעתי המלצות עליה. מקווה שהממליצים צדקו. ולחיניה, לנטלי ולכל המנוזלים והכואבים--החלמה מהירה וחזרה לאנרגיות החיוביות וליוזמות שלכם. ובאותו עניין, נטלי ביקשה ממני להסביר שבגלל כאבי גב קשה לה לשבת ליד המחשב, היא דורשת בשלום כולם, וברגע שתוכל היא תעשה זאת בעצמה. אז רפואה שלמה. נעמה53
שבת שלום. אני עושה עכשיו
נסיון לבשל קינואה. בזמן הבישול יש לזה ריח נ ורא אפילו שזה סגור ומתבשל במיקרו.טעמתי את זה מוכן וזה לא רע. זה סוג של גרעין (כמו אורז) ואני מנסה לבשל את זה בהתאם. אבל אם הריח ישאר ו/או הטעם יהיה כמו הריח זה ילך מהסיר ישר לפח.אז חכו לערב ואספר איך היה. מישהו כבר בישל את זה פעם? לי נודע על קיומו רק עכשיו ואומרים שיש לו פחות קלוריות מאשר לאורז. אז נראה
נסיון לבשל קינואה. בזמן הבישול יש לזה ריח נ ורא אפילו שזה סגור ומתבשל במיקרו.טעמתי את זה מוכן וזה לא רע. זה סוג של גרעין (כמו אורז) ואני מנסה לבשל את זה בהתאם. אבל אם הריח ישאר ו/או הטעם יהיה כמו הריח זה ילך מהסיר ישר לפח.אז חכו לערב ואספר איך היה. מישהו כבר בישל את זה פעם? לי נודע על קיומו רק עכשיו ואומרים שיש לו פחות קלוריות מאשר לאורז. אז נראה
קינואה
הקינואה הוא אחד משלושת הגרעינים שנתגלו מחדש ע"י התזונאים ונקראים "Super Grains". שני האחרים הם "Amaranth" שדומה לקינואה אבל עוד יותר קטן והשלישי נקרא "טף" (Teff) וזה הגרעין ממה שהאתיופים מכינים את הלחם המיוחד שלהם - "אינג'רה". המילה טף באמהרית פירושה "הולך לאיבוד" והודבק לגרעין היות והוא כל כך קטן שאם הוא נופל ארצה אי אפשר למצוא אותו יותר. הקינואה היה המזון העיקרי של האצטקים והוא גדל בעיקר במישורים הגבוהים של הרי האנדים. עם העלמותם והקושי בגידול וקציר הוא לא "תפס" בארצות אחרות. כמו כן יש בעיה שהגרעין עטוף בעין חומר דטרגנטי המגן עליו ממזיקים באופן מוחלט אולם הוא מאוד לא טעים (גם למזיקים). בשעת העיבוד הראשוני לפני השיווק מסירים (שוטפים) הרבה פעמים את הגרעינים אולם בכל זאת יכול להישאר מעט ולכן לפני השימוש מומלץ מאוד לשטוף אותו היטב היטב במסננת צפופה ותחת זרם מים, אחרת יש לזה את הטעם (וריח) האופיניים. אם שוטפים אותו היטב אין לו שום טעם או ריח לא נעימים. הקינואה וחבריו אינם מכילים עמילנים אלא כמויות אדירות של חלבונים ופחמימות זמינות לגוף. הקינואה מכיל 68% פחמימות ועוד 22% חלבונים (הרבה הרבה יותר מחלב) בנוסף לכך הם מכילים כמויות גדולות של מינרלים וויטמינים. הקינואה מותר ומומלץ לאכילה גם לחולי צליאק שאינם יכולים לעכל מיני עמילנים. הגרעין "טף" למרות היותו הקטן ביניהם הוא עוד יותר "חזק" מבחינה תזונתית. חקלאי אתיופי היוצא לשדה ליום שלם עבודה יכול להתקיים על 100-200 גרם "אינגירה" (טף מותסס) בלבד. תזונאיי הספורט גילו כי היתרון הגדול של הרצים האתיופים והקנייתים קשור לצריכת "טף". אני לא יודע איך להכין קינואה במיקרו אבל זה בכל מיקרה נשמע לי מאוד לא טוב, כי הוא זקוק לבישול איטי. אני מכין אותו כך = שני ספלים של קינואה שטופים היטב היטב במסננת הנתונה בסיר כך שהמים מתחלפים בסיר תחת הברז ללא בריחת הגרעינים. בינתיים: מטגנים בצל סגול בינוני קצוצ דק בארבע כפות שמן קנולה כאשר הבצל שקוף/כהה אבל לא שרוף מוסיפים את הקינואה. מערבבים היטב עם כף עץ ונותנים לקינוא "להזיע" כמה דקות בשמן עם הבצל. בשלב זה מוסיפים 2 כפיות של שום מרוסק או 2 שיני שום כתושים היטב, כפית מלח גס, כפית פפריקה אדומה משובחת (לא מהסופר אלא של "פרג" או הונגרית למי שיש ), אפשר גם שלושה עלי דפנה. מכסים ומכוונים שעון ל-20 דקות. מדי פעם אפשר להציץ ולערבב מעט שלא יחסרו מים (נדיר). הקינואה מוכנה כאשר רואים מעין זנבות לבנים בגרעינים וזה יכול לקרות לפני או אחרי ה-20 דקות. אם נותנים לזה לעמוד בכלי במקרר, למחרת זה עוד יותר טעים (לחמם אפשר במיקרו). התוצאה טעימה מאוד ויכולה לשמש כתוספת במקום אורז או תפו"א. יש רק לקחת בחשבון את הערך הקלורי הגבוה בגלל הפחמימות והחלבון כך שחצי מנה קינואה = מנת אורז. יש המון מרשמים טעימים כמעט בכול מקום, להקיש "קינואה" בעיברית בגוגל. אחד מהם למשל אני מצרף כאן
הקינואה הוא אחד משלושת הגרעינים שנתגלו מחדש ע"י התזונאים ונקראים "Super Grains". שני האחרים הם "Amaranth" שדומה לקינואה אבל עוד יותר קטן והשלישי נקרא "טף" (Teff) וזה הגרעין ממה שהאתיופים מכינים את הלחם המיוחד שלהם - "אינג'רה". המילה טף באמהרית פירושה "הולך לאיבוד" והודבק לגרעין היות והוא כל כך קטן שאם הוא נופל ארצה אי אפשר למצוא אותו יותר. הקינואה היה המזון העיקרי של האצטקים והוא גדל בעיקר במישורים הגבוהים של הרי האנדים. עם העלמותם והקושי בגידול וקציר הוא לא "תפס" בארצות אחרות. כמו כן יש בעיה שהגרעין עטוף בעין חומר דטרגנטי המגן עליו ממזיקים באופן מוחלט אולם הוא מאוד לא טעים (גם למזיקים). בשעת העיבוד הראשוני לפני השיווק מסירים (שוטפים) הרבה פעמים את הגרעינים אולם בכל זאת יכול להישאר מעט ולכן לפני השימוש מומלץ מאוד לשטוף אותו היטב היטב במסננת צפופה ותחת זרם מים, אחרת יש לזה את הטעם (וריח) האופיניים. אם שוטפים אותו היטב אין לו שום טעם או ריח לא נעימים. הקינואה וחבריו אינם מכילים עמילנים אלא כמויות אדירות של חלבונים ופחמימות זמינות לגוף. הקינואה מכיל 68% פחמימות ועוד 22% חלבונים (הרבה הרבה יותר מחלב) בנוסף לכך הם מכילים כמויות גדולות של מינרלים וויטמינים. הקינואה מותר ומומלץ לאכילה גם לחולי צליאק שאינם יכולים לעכל מיני עמילנים. הגרעין "טף" למרות היותו הקטן ביניהם הוא עוד יותר "חזק" מבחינה תזונתית. חקלאי אתיופי היוצא לשדה ליום שלם עבודה יכול להתקיים על 100-200 גרם "אינגירה" (טף מותסס) בלבד. תזונאיי הספורט גילו כי היתרון הגדול של הרצים האתיופים והקנייתים קשור לצריכת "טף". אני לא יודע איך להכין קינואה במיקרו אבל זה בכל מיקרה נשמע לי מאוד לא טוב, כי הוא זקוק לבישול איטי. אני מכין אותו כך = שני ספלים של קינואה שטופים היטב היטב במסננת הנתונה בסיר כך שהמים מתחלפים בסיר תחת הברז ללא בריחת הגרעינים. בינתיים: מטגנים בצל סגול בינוני קצוצ דק בארבע כפות שמן קנולה כאשר הבצל שקוף/כהה אבל לא שרוף מוסיפים את הקינואה. מערבבים היטב עם כף עץ ונותנים לקינוא "להזיע" כמה דקות בשמן עם הבצל. בשלב זה מוסיפים 2 כפיות של שום מרוסק או 2 שיני שום כתושים היטב, כפית מלח גס, כפית פפריקה אדומה משובחת (לא מהסופר אלא של "פרג" או הונגרית למי שיש ), אפשר גם שלושה עלי דפנה. מכסים ומכוונים שעון ל-20 דקות. מדי פעם אפשר להציץ ולערבב מעט שלא יחסרו מים (נדיר). הקינואה מוכנה כאשר רואים מעין זנבות לבנים בגרעינים וזה יכול לקרות לפני או אחרי ה-20 דקות. אם נותנים לזה לעמוד בכלי במקרר, למחרת זה עוד יותר טעים (לחמם אפשר במיקרו). התוצאה טעימה מאוד ויכולה לשמש כתוספת במקום אורז או תפו"א. יש רק לקחת בחשבון את הערך הקלורי הגבוה בגלל הפחמימות והחלבון כך שחצי מנה קינואה = מנת אורז. יש המון מרשמים טעימים כמעט בכול מקום, להקיש "קינואה" בעיברית בגוגל. אחד מהם למשל אני מצרף כאן
עגיל מופלג
New member
לחברות ולחברים שבת שלום
אני מביא לכם היום את מילות השיר של שיר הרעות שיצחק רבין ז"ל כל כך אהב ואת הקובץ בביצוע המופלא והנדיר של אסתר עופרים. תהנו. הרעות מילים: חיים גורי לחן: סשה ארגוב על הנגב יורד ליל הסתיו ומצית כוכבים חרש חרש עת הרוח עובר על הסף עננים מהלכים על הדרך. כבר שנה לא הרגשנו כמעט איך עברו הזמנים בשדותינו כבר שנה ונותרנו מעט מה רבים שאינם כבר בינינו. אך נזכור את כולם את יפי הבלורית והתואר כי רעות שכזאת לעולם לא תיתן את ליבנו לשכוח אהבה מקודשת בדם את תשובי בינינו לפרוח. הרעות נשאנוך בלי מילים אפורה עקשנית ושותקת מלילות האימה הגדולים את נותרת בהירה ודולקת. הרעות כנערייך כולם שוב בשמך נחייך ונלכה כי רעים שנפלו על חרבם את חייך הותירו לזכר. ונזכור את כולם...
אני מביא לכם היום את מילות השיר של שיר הרעות שיצחק רבין ז"ל כל כך אהב ואת הקובץ בביצוע המופלא והנדיר של אסתר עופרים. תהנו. הרעות מילים: חיים גורי לחן: סשה ארגוב על הנגב יורד ליל הסתיו ומצית כוכבים חרש חרש עת הרוח עובר על הסף עננים מהלכים על הדרך. כבר שנה לא הרגשנו כמעט איך עברו הזמנים בשדותינו כבר שנה ונותרנו מעט מה רבים שאינם כבר בינינו. אך נזכור את כולם את יפי הבלורית והתואר כי רעות שכזאת לעולם לא תיתן את ליבנו לשכוח אהבה מקודשת בדם את תשובי בינינו לפרוח. הרעות נשאנוך בלי מילים אפורה עקשנית ושותקת מלילות האימה הגדולים את נותרת בהירה ודולקת. הרעות כנערייך כולם שוב בשמך נחייך ונלכה כי רעים שנפלו על חרבם את חייך הותירו לזכר. ונזכור את כולם...
סיפורו של שואב המים הזקן../images/Emo63.gif
סיפור שהתקבל במייל... היו היה שואב מים זקן בכפר יום יום היה מעמיס על גבו שני כדי חרס גדולים הלך אל המעין לשאוב מים כשהכדים נתמלאו היה הולך ועולה אל הגבעה הגבוה בכפר ישב ומכר מים לכל בני הכפר. ושני הכדים היו שונים כד רחד חדש ממורק ויפה ואילו הכד השני ישן. מצולק מכוער בשל השנים הרבות שהשתמשו בו וסדק ארוך לרוחבו. מידי יום היה הכד החדש צוחק ולועד לכד הישן כמה שאתה מכוער וישן הגיע הזמן ששואב המים יחליף אותך באחד כמוני חדש ויפה. כמה שאתה מצולק וסדוק חבל על הזמן לשאוב איתך מים כי ממילא עד שאנו מגיעים למעלה הגבעה לא נותרים בך כמעט מים. ככה היה הכד החדש ממרר את חיו של הכד הישן ומטיח בו עלבונות לאט לאט חילחלו הדברים לליבו של הכד הישן מי יודע? חשב בליבו אולי הגיע הזמן ששואב המים באמת יזרוק אותי ויקח לו כד חדש. יום אחד אזר הכד הישן אומץ ניגש לשואב המים הזקן ואמר לו למה לך אותי? קח לך כד חדש במקומי כך תוכל חהעלות שני כדים מלאים תמיד לראש הגבעה הגיע הזמן לזרוק אותי איני בעל ערך יותר אני ישן מצולק וסדוק הביט שואב המים הזקן בכד הישן ואמר לו- בוא בוא רגע הבט אל הגבעה למטה רואה אתה את השביל המפותלבמעלה הדרך מין המעין עד כאן ורואה אתה לצד הדרך את שורת הפרחים אתה יודע כל יום שאני מעמיס על כתפיי את שני כדי המים יש רגעים שאני עומד להתמוטט אבל כשאני רואה את הפרחים המקסימים והיפים אני מקבל שוב כוח ומי אתה חושב משקה את הפרחים האלה??? המשך שבת ניפלאה לכולם נורית
סיפור שהתקבל במייל... היו היה שואב מים זקן בכפר יום יום היה מעמיס על גבו שני כדי חרס גדולים הלך אל המעין לשאוב מים כשהכדים נתמלאו היה הולך ועולה אל הגבעה הגבוה בכפר ישב ומכר מים לכל בני הכפר. ושני הכדים היו שונים כד רחד חדש ממורק ויפה ואילו הכד השני ישן. מצולק מכוער בשל השנים הרבות שהשתמשו בו וסדק ארוך לרוחבו. מידי יום היה הכד החדש צוחק ולועד לכד הישן כמה שאתה מכוער וישן הגיע הזמן ששואב המים יחליף אותך באחד כמוני חדש ויפה. כמה שאתה מצולק וסדוק חבל על הזמן לשאוב איתך מים כי ממילא עד שאנו מגיעים למעלה הגבעה לא נותרים בך כמעט מים. ככה היה הכד החדש ממרר את חיו של הכד הישן ומטיח בו עלבונות לאט לאט חילחלו הדברים לליבו של הכד הישן מי יודע? חשב בליבו אולי הגיע הזמן ששואב המים באמת יזרוק אותי ויקח לו כד חדש. יום אחד אזר הכד הישן אומץ ניגש לשואב המים הזקן ואמר לו למה לך אותי? קח לך כד חדש במקומי כך תוכל חהעלות שני כדים מלאים תמיד לראש הגבעה הגיע הזמן לזרוק אותי איני בעל ערך יותר אני ישן מצולק וסדוק הביט שואב המים הזקן בכד הישן ואמר לו- בוא בוא רגע הבט אל הגבעה למטה רואה אתה את השביל המפותלבמעלה הדרך מין המעין עד כאן ורואה אתה לצד הדרך את שורת הפרחים אתה יודע כל יום שאני מעמיס על כתפיי את שני כדי המים יש רגעים שאני עומד להתמוטט אבל כשאני רואה את הפרחים המקסימים והיפים אני מקבל שוב כוח ומי אתה חושב משקה את הפרחים האלה??? המשך שבת ניפלאה לכולם נורית
עגיל מופלג
New member
אני מצטער על הקובץ הפגום../images/Emo10.gif
הנה הקובץ התקין. ניתן גם לשמור במחשב.
הנה הקובץ התקין. ניתן גם לשמור במחשב.
יצחק וולסטר
New member
שבוע טוב הרהורים בעקבות הפרשה
הרהורים בעקבות הפרשה אברהם אבינו היה בן 75 כאשר יצא מחרן. למעשה רק אז התחיל את הקריארה שלו. הוא הוליד ילדים, ניצח מלכים להציל את לוט, ניהל משא ומתן עם ה' נגד ענישה קולקטיבית, אפילו שכנע את אבימלך לשבת בשקט בעזה. אנחנו היום כאן, שישים פלוס ויותר, פנסיונרים, גמלאים, אזרחים ותיקים כמו שתרצו לקרוא לזה.. חושבים שהנה, כבר עשינו את שלנו, עכשיו רק צריך לבלות את הימים במנוחה ובנחת. אני למרות הכל משתדל להיות פעיל בכל השטחים. מתערב בכל דבר, מתריע על כל עוול, כותב מכתבים עם הצעות לשרים וחברי כנסת, מורה נבוכים שנקלעו בבירוקרציה ועוד.. אף שאני יודע, שאף אחד לא רוצה לקבל עצות, שמה שלא עשיתי כל חיי כדי לתקן את העולם, כבר לא אצליח, וכה... אף על פי כן, יש איזה דחף סמוי, אולי בזכות הגנים של אברהם אבינו שלוחץ ואומר: " לך לך! אל תעצור!"
הרהורים בעקבות הפרשה אברהם אבינו היה בן 75 כאשר יצא מחרן. למעשה רק אז התחיל את הקריארה שלו. הוא הוליד ילדים, ניצח מלכים להציל את לוט, ניהל משא ומתן עם ה' נגד ענישה קולקטיבית, אפילו שכנע את אבימלך לשבת בשקט בעזה. אנחנו היום כאן, שישים פלוס ויותר, פנסיונרים, גמלאים, אזרחים ותיקים כמו שתרצו לקרוא לזה.. חושבים שהנה, כבר עשינו את שלנו, עכשיו רק צריך לבלות את הימים במנוחה ובנחת. אני למרות הכל משתדל להיות פעיל בכל השטחים. מתערב בכל דבר, מתריע על כל עוול, כותב מכתבים עם הצעות לשרים וחברי כנסת, מורה נבוכים שנקלעו בבירוקרציה ועוד.. אף שאני יודע, שאף אחד לא רוצה לקבל עצות, שמה שלא עשיתי כל חיי כדי לתקן את העולם, כבר לא אצליח, וכה... אף על פי כן, יש איזה דחף סמוי, אולי בזכות הגנים של אברהם אבינו שלוחץ ואומר: " לך לך! אל תעצור!"
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.