יש ילדות זיגזג
New member
אני לא מבינה,
את יודעת, לא מכל זיון נכנסים להיריון. אחרי יותר מעשרים שנות נישואין נולדו לי רק.. ארבעה ילדים. בלי סטוצים, עם בן זוג קבוע. נשבעת. נשבעת לך שלא עשיתי את זה רק ארבע פעמים.... ועכשיו.. כשאנחנו נפרדים, אמשיך לגדל אותם, את יודעת? יש לי את החוצפה שלא להרוג אותם..
* ועכשיו לא בציניות: את יודעת שהפריווילגיה היחידה לביצוע הרג היא של נשים - את הילד שגדל בבטנן לפני שהן יולדות אותו? כלומר, כל עוד הילדים הם חלק מהם. אחרי הלידה זה כבר משנה הגדרה לרצח. (ואני לא כל כך רואה את ההבדל המהותי בהגדרה, למעט העובדה שכשהוא חלק ממנה זו זכותה) אולי זה יפתיע אותך אבל החל מגיל הריון של 11 שבועות זה ילד מושלם לכל דבר. לא עוד איזשהו "איבר" "עודף". הפלה זה סוג של הרג שהוא לגיטימי בחברה שבה אנחנו חיים. אני לא רואה את ההבדל בין להשליך תינוק פגום מעבר לצוק כמו שעשו בספרטה הקדומה לבין לעשות הפלה לתינוק פגום. אנשים חושבים שלהרוג אותו אחרי שהוא נולד זה נורא ואיום ולפני זה לא בעיה. אני חושבת שזה אותו דבר אבל מרגיש לנו אחרת כי הוא כביכול חלק מגופה של אישה אז זה קל להתמודד עם זה רגשית, כי לא רואים שזה בן אדם. אבל הפריווילגיה הזו, להחליט את ההחלטה הקשה הזאת, בין אם התינוק פגום או לא רצוי מסיבה אחרת היא וזו זכותה הבלעדית של האישה, מהטעם הפשוט שהפרוצדורה הזו מסכנת אותה ורק אותה. האשמה בחוצפה במקרה הזה היא לא יותר מאשר פריקת תסכול. מה לעשות זה חלק מהתוצאות של קשרים בין גברים ונשים. איכשהו חשבתי שבגילך את אמורה כבר לדעת את זה. אז... אל תבלבלי את המוח.
את יודעת, לא מכל זיון נכנסים להיריון. אחרי יותר מעשרים שנות נישואין נולדו לי רק.. ארבעה ילדים. בלי סטוצים, עם בן זוג קבוע. נשבעת. נשבעת לך שלא עשיתי את זה רק ארבע פעמים.... ועכשיו.. כשאנחנו נפרדים, אמשיך לגדל אותם, את יודעת? יש לי את החוצפה שלא להרוג אותם..