בוקר טוב

[מבט אל האופק]

מקווה

שלא תגבו ממני עמלת התייקרות על השימוש בחשמל

תודה שירקאן.

 

[שירקאן12]

אל דאגה מבט

על תגובות חיוביות העמלה מוחזרת תשאלי את בן.

 

[מבט אל האופק]

נרגעתי

 

[ben 911]

מבט אל האופק, מישהו העיר לי בצדק

שהברכה שלי אליך בבואך, מוסתרת ומוצנעת, איתך הסליחה,

לא היתה לי כוונה להצניעה. היתה דינמיקה כזאת בפורום שהייתי בטוח שזה בסדר. אז הנה שוב

 

[ben 911]

מבט אל האופק, ברוכה הבאה.../images/Emo65.gif

מי יתן ותהי מוקפת באור ואהבה

 

[מבט אל האופק]

תודה על קבלת הפנים../images/Emo13.gif

ושוב,יבורכו הנמצאים.

 

[שירקאן12]

מה כול הקישקושים

הוא צריך ללכת הביתה אשם או לא מדובר בנשיא של מדינה זו בושה לא מבין הוא לא יכל ללכת לתל ברוך .....

 

[שירקאן12]

מציאות מהחיים.

מי שלא מרגיש לא מבין אחרים. פעם אחת, היה עני דך מך והנה הולך ומתקרב פסח והוא כל היום בבית יושב ולומד תורה ואשתו כועסת מה יהיה? אנחנו מאיפוא ניקח כסף לעשות את החג? צריך כסף למצות, לדגים, ליין, לנעלים לילדים והיהודי אומר - ירחם השם. החג מתקרב ועוד כמה ימים ליל הסדר. האישה אינה מחזיקה יותר את עצמה ומתפרצת על בעלה לצאת לעשות משהו. הבן אדם הזה מה עושה? ממשיך לשבת אבל לוקח דף נייר וכותב מכתב לא פחות ולא יותר לריבונו של עולם - אלוהים אני מבקש ממך שתשלח לי אלף לירות לעבור את החג, אין לי גרוש על הנשמה, אתה מכיר אותי זה אני טויטו משכונת הארגזים 7 כמו שאתה יודע אני לא עובד. רק יושב ולומד תורה ואשתי צריכה לקנות מצות, יין, דגים, בקיצור אנחנו עניים מרודים ואם לא תשלח אלף לירות לא יהיה מאיפוא לעשות את החג. לוקח היהודי העני שלנו את המכתב מכניס למעטפה ועל המעטפה כותב את הכתובת הבאה "אל הקדוש ברוך הוא אבינו שבשמים" ומשלשל את המכתב לתיבת הדואר. המכתב עושה את דרכו לבית הדואר הסמוך כדרכם של מכתבים למיון. והפקיד הממיין מבחין שאין בול, הוא מסתכל על הכתובת מחייך ולוקח את המכתב למפקח לשאול מה לעשות. המפקח פותח את המעטפה, קורא את המכתב ומיד מבין שיש לו עסק עם יהודי תמים ומאמין קורא לכל הפקידים ומספר להם שהנה יש להם הזדמנות לעשות מצווה ולהשתתף כל אחד לפי יכולתו לעזור ליהודי מאמין שנקלע לקשיים ואינו יכול לעשות את החג. אלה היו עשרה פקידים, מיד כל אחד נתן מאה לירות. הכניסו למעטפה ושלחו את הכסף אליו. אשתו של העני נדהמה כשקיבלה את המעטפה עם הכסף. רק בעלה חייך בביטחון ויצא להכין בשמחה את החג כמו כולם. עוברת שנה ושוב הקשיים מרובים וגם הפעם האישה כבר לא יכולה יותר ומתנפלת על בעלה שיעשה משהו. גם השנה מתיישב היהודי שלנו וכותב לריבונו של עולם - אלוהים שבשמים, זה אני טויטו, עזרת לי בשנה שעברה, שלחת לי אלף לירות באמת תודה. גם השנה הקשיים מרובים ואפילו שהכל עלה, אסתפק גם השנה באלף לירות. שוב כתב על המעטפה לכבוד אבינו שבשמים ושוב שם אותה בתיבת הדואר. המכתב מגיע שוב לידי המפקח. והוא קורא לכל הפקידים ומבקש להשלים את המצווה. אלא שהפעם הוא מצליח לגייס במאמץ רב תשע מאות לירות. הכסף מוכנס למעטפה ונשלח אל היהודי העני. פותחת האישה את המעטפה סופרת את הכסף והנה רק תשע מאות לירות בפנים, רצה לבעלה ואומרת לו - אתה הרי בקשת אלף לירות ומה קרה שלח לך רק תשע מאות. לא! ענה לה היהודי, ריבונו של עולם שלח לי אלף לירות, רק מה אלה הפקידים של הדואר בטח גנבו לי מאה לירות.

 

[שירקאן12]

גאיה --מגדה נעלמתן ../images/Emo10.gif

 

[magda]

אני כאן רק נמצאת בעבודה עד שעה 4

 

[גאיה ק]

תודה שירקאן על הדאגה וההתעניינות.

פתחתי את אשכול הבוקר עם מר קצב.. רק טוב!!

 

[Meri היחידה]

כנראה.... קשה

להיפרד מהכיסא.

 

[Meri היחידה]

מבטי....זה ההבדל בין

הרצוי/צריך והמצוי

.חבל ועצוב שזה כך.