בוקר טוב

[החתולה השחורה]

בוקר טוב

תודה לכל מי שענה ושלח לינקים. סליחה על הבלאגן שעשיתי, פשוט למדתי לגלוש רק לפני כמה שבועות ואני עדיין לא שולטת לחלוטין (חשבתי שהמכתב שלי נמחק משום מה.... שמחתי מאוד לגלות שההמלצה להפרדה היא לא כל-כך חד משמעית, ואני חושבת שאאמץ את הדעה שטוענת שכדאי להפריד בכיתה א´ ולהסביר לילדים את חשיבות הענין ועם הסכמה שלהם. מכיוון שראיתי שילדי הם מבין הבוגרים ממשתתפי הפורום הזה, תרשו לי להמליץ לכם על חינוך מאוד אינטנסיבי כנגד אלימות כי בין תאומים זו יכולה להיות בעיה גדולה יותר מאשר בין אחים. אפשר אפילו בגיל 10 חודשים להתחיל כאשר הם מכאיבים זה לזה בלי כוונה. בבנין שלי ישנה שלישיה (וראו זה פלא- מהריון טבעי):ישבו כל השכנות והתבוננו כאשר אחד מהם נאחז בשערות אחיו ומשך בהם על מנת לקום לעמידה. האח ה"משוך" עיווה את פניו בכאב אך לא בכה. כל השכנות התפעלו: איזה יופי, הם רגילים אחד לשני ואפילו עוברים בשתיקה על הכאב. ככה זה כשלא גדל ילד יחיד ומפונק. לדעתי זה בכלל לא "יופי".אני הייתי משחחרת את היד האוחזת בשיער ומסבירה (בלי כעס) שזה כואב לאח. השקעתי המון אנרגיה בענין ולדעתי זה משתלם מאוד. זה מאפשר לי לעשות הורות רגועה ושפויה.

 

[טל של 4]

מסכימה עם כל מילה../images/Emo45.gif

החינוך לאי אלימות מתחיל בגיל צעיר! דרך אגב לא עשית שום בלגן, ושמחים לעזור!!

 

[nonana]

אני קורא את זה ומתענגת ../images/Emo6.gif

גם אני אנטי אלימות ולשם כך אני פועלת הרבה בנדון- אך לצערי המצב שלי לא כמו שלך לי יש עוד ילדה גדולה בת חמש וחצי ואצלה הקנאה גדולה מאד ויש כיסוחים רבים.- אך כל פעם שהם פותרים בעיה אני מעודדת את זה שהם מסתדרים בעצמם. במריבות פשוטות אני מנסה כמה שפחות להתערב וגיליתי שהם פותרים בעצמם את הבעיה אך רק כאשר האלימות עולה אני מתערבת. ואז מתחילות האשמות ההדדיות. אני מראש אומרת לילדי שזה לא חשוב מי התחיל פשוט זה לא אמור להיות מההתחלה. או שלפחות שמישהו יפסיק את זה. אצלי הכל הולך קשה יותר אבל אני שמחה שיש עוד הורים שמעודדים לדו שיח ולא לאלימות. אבל לא מספיק שאנחנו מעודדים אותם- אלא גם אנחנו צריכים להתנהג בהתאם. מה שווה אם אנחנו לא מרשים להם לקלל ואנחנו מקללים בעצמינו? כך שהלימוד לא צריך לבא בחד צדדיות אלא במעגל שלם של כולם.

 

[טל של 4]

ושוב...מסכימה עם כל מילה../images/Emo45.gif

צריך - כן קשה - כןןןןןןןן לדעתי עם שלושה יותר קשה מאשר עם ארבעה (אז תעשי מהר עוד אחד

- סתאם) יש במספרים זוגיים יותר איזון. ושלא תחשבי שאצלינו אין כיסוחים, יש ויש וגם אני גיליתי שכל שאני מתערבת פחות זה נפתר יותר מהר - אבל רק בגיל ההבנה (מעל גיל 2.5 לדעתי) וכמובן על אלימות מגיביים מייד גם אצלינו!!

 

[nonana]

טל את יודעת מה ? אולי מי יודע

איזה ז´וק יהיה לי. אבל רק עוד כמה שנים עכשיו נו ואי.

 

[טל של 4]

אצלי זה סופי!!!!!!!!!!

אחרי שרציתי שלושה וקיבלתי מתנה, ולמרות הפיתוי הכלכלי במדינתינו המוטרפת, ולמרות שיש עוד מקום אחרון באוטו........ אני גמרתי!!!!!!!!!!!!!!!

 

[החתולה השחורה]

אני יודעת שאני במיעוט

אבל לדעתי צריך להתערב מיד לפתור את הבעיה כאשר היא קטנה. הכוונה לא לפתור אותה עבור הילדים, אלא ללמד אותם כיצד לפתור. אני לא מחכה שהריב יהיה רציני על מנת להתערב. להפך, אני טסה להתערב מיד כשנשמעים הקולות הצורמים הראשונים וזה עובד !! כאשר הריב גדול וכולם נמצאים בסערת רגשות כבר קשה מאוד לפתור את הבעיה. אני לא מאמינה שריבים באים לסחוט תשומת לב מההורים כי אני זוכרת את עצמי כילדה מרביצה נמרצות לאחותי הקטנה דווקא כשאמא לא בסביבה וידעתי שאין מי שיעצור בעדי (פעם הייתי מרשעת קטנה...)

 

[nonana]

יש בדבריך משהו אבל את צריכה

לזכור שלכל בית יש את הסיטואציה שלו ואת האנרגיה שלו. אני אומרת שריבים הם חלק בלתי נפרד מאיתנו מה את לא רבה עם בעלך? על דברים עקרוניים? אז כולנו בסה"כ בני אדם אך תמיד צריך לזכור שיש עוד אדם מולנו וצריך לכבד את דבריו- לא חייבים להסכים אך לכבד- ואת זה אני מנסה ללמד את ילדי אז כשהם מתווכחים ורק בלשון ויכוח של מי יקח את הצעצוע הקיים, אני מנסה לראות לאן זה יוביל וכשזה לא מוביל לשום מקום אני מרשה לעצמי להתערב. היום הילדים שלך קטנים ויש תקשורת בינהם. מה קורה שהם יגדלו ויצטרכו להתמודד מול ילדים אחרים? את לא תמיד תהיי שם, ופתאום הם יחזרו לך מהגן אסרטיביים יותר. ויראו תמונה קצת שונה ממך משום שבגן לא כל ההורים מחנכים את ילדיהם כמוך (לצערינו). אז כן תמשיכי כך- זו דרך נפלאה אבל תדעי שאם לא תשלחי את ילדיך לגן לפי הגישה החינוכית שלך תצפי להפתעות. בהצלחה.