הגעתי לעבודה ב-7:15 כדי לסיים הכנת חומר לישיבה ב-9:00 בקיריה. יצאתי ואספתי בדרך את החיילת לאוטובוס, נסעתי עם כל עם ישראל בפקקים. בעודי חונה בעזריאלי מצלצל הטלפון: המזכירה של מנהל הפרויקט על הקו: "מי קבע את הפגישה הזו?" אני עונה לה "את...." והיא " יש פגישה בנושא אבל בעוד 10 ימים...". מסתבר שאחת המזכירות התבלבלה בין 2.7 ל-12.7
בקיצור, חזרה למשרד, שוב עם המוני עם ישראל בפקקים. סה"כ - שעתיים וחצי מבוזבזות + הזמן שלקח להכין חומר לישיבה לי ולשתי עובדות נוספות. התחלה מבטיחה של השבוע....
שוב בדרכים , המוני עמישראל משתרכים בפקקים, כעדר ביציאה מהמכלאה... מנסים לתפוס אחיזה של עוד מספר סנטימטרים על האספלט... איזה מזל שאני נוהגת תמיד בדרך ההפוכה לפקקים...
שנתברך בבשורות טובות מגעד שליט, שקט בגבולות, שלווה בכבישים ונחמה למשפחות השכול. התגעגעתי בטירוף, מאחלת לכולכם ולילדים שבוע מקסים. החייל שלי חזר הבקר לבסיס < עדיין בדרך> אין חדש לגבי הניתוח, המצב לא ברור לחלוטין, ממשיכים להטלטל בין ה"לא" ל"כן"... הייתי רוצה... להיות עם רגליים על הקרקע...
מבטיחה (שבועת צופה) להיות כאן יותר, בהתאם ללו"ז המקומב"ץ ולפק"ש המחוזל"ש... שמעתם שהשוטרים הצטוו לא להשתמש בר"ת במגעם עם האזרח? ואני, הקשישה, מכירה בעיקר את ה"עתיקים", אז תתרמו לי קצת, שאשכיל...
עם תקווה שלי.... שאולי ... בהצלחה לבן של ביגר שמסיים היום צ בלטרון. (חלק מהטירונים לשעבר מאבטחים שם אני חושבת הנהגים והטענים) כן בעצם כן כי רק התותחנים לא.. אז יוד נסע לדרום הרחוק... שבוע קל שיהא ושיצפון בתוכו בשורות לאמא של גלעד.. שהבנים שלכם שנמצאים שם... ישמור עליהם האל ויגן עליהם... ממני