בוקר טוב 
שקועה בשינה, הגוף חם מתחת לשמיכת הפוך הענקית. ישנה עירומה,פרושה על המיטה, חובקת כרית רכה. נשימותי עמוקות, קצובות. עפעפיים סגורים בעדינות, נחים. צמרמורת מעצם הזנב נשלחת לעורפי, לשון רטובה, חמה מלטפת את דגדגני. מישהו הספיק כבר לשתות את קפה הבוקר שלו. פוקחת עיניים, מופתעת אך רגועה. המגע שלו רך, מלטף. לא זזה, נותנת לו לעשות בי כרצונו. לשונו חוקרת את השפתיים הנפוחות, את תוכי. ידיו קרות מהמזגן שדלק כל הלילה, מרגישה אותן מלטפות את לחיי ישבני, מחליקות לפנים הירכיים הדביקות ממיציי. הוא מרים את הראש אלי, אני מנצלת את ההפוגה ומתהפכת בתנועות עצלניות, מפונקות של בוקר. מקפלת את הברכיים, פוערת את עצמי בפניו. הוא מטמין את ראשו בין ירכיי, יונק את הדגדגן בשפתיו האדומות.הבל פיו החם מתנגש עם איוושת המזגן, גורם לכיווצים פנימיים, עמוקים. אני מניעה את אגני כנגד פניו, הוא שולח את הלשון ישירות למרכז העצבים, ירכיי נסגרות עליו, נועלות את פניו בתוכי. כבר לא מרגישה את הקור של המזגן, כל כולי מתנקז לפיו, אדווה קטנה, תוקפנית מתחילה להיווצר בתוכי, הוא לא מתעייף לרגע. ידיי נשלחות לראשו, אוחזות בכח בקבוצת שיער הראשונה שאני תופסת. הוא מקשיח את לשונו, טורף את הדגדגן,גבי מתקער, פטמות קשיחות, אנחות שקטות, עמומות ממעמקי הרחם. הנשימה מתקצרת, אני נעה בפראות תחת הלשון החמה, תחת אצבעותיו הננעצות בירכי. האדווה הופכת לגל סוער, בלתי נשלט שמציף אותי, אני גונחת בקול נותנת לאורגזמה לשטוף אותי, מצמידה את פניו עמוק יותר, חזק יותר לתוכי. מסדירה נשימה, ירכיי מתרככות, נופלות בכבדות לצדדים. הוא מתרומם לאט, פניו אדומות, חיוך קטן של שביעות רצון על פניו. נשכב לצידי מלטף את שיערי אני עוטפת אותו, מחייכת אליו בפנים שבעות, מסופקות. לוחש לי "בוקר טוב".
שקועה בשינה, הגוף חם מתחת לשמיכת הפוך הענקית. ישנה עירומה,פרושה על המיטה, חובקת כרית רכה. נשימותי עמוקות, קצובות. עפעפיים סגורים בעדינות, נחים. צמרמורת מעצם הזנב נשלחת לעורפי, לשון רטובה, חמה מלטפת את דגדגני. מישהו הספיק כבר לשתות את קפה הבוקר שלו. פוקחת עיניים, מופתעת אך רגועה. המגע שלו רך, מלטף. לא זזה, נותנת לו לעשות בי כרצונו. לשונו חוקרת את השפתיים הנפוחות, את תוכי. ידיו קרות מהמזגן שדלק כל הלילה, מרגישה אותן מלטפות את לחיי ישבני, מחליקות לפנים הירכיים הדביקות ממיציי. הוא מרים את הראש אלי, אני מנצלת את ההפוגה ומתהפכת בתנועות עצלניות, מפונקות של בוקר. מקפלת את הברכיים, פוערת את עצמי בפניו. הוא מטמין את ראשו בין ירכיי, יונק את הדגדגן בשפתיו האדומות.הבל פיו החם מתנגש עם איוושת המזגן, גורם לכיווצים פנימיים, עמוקים. אני מניעה את אגני כנגד פניו, הוא שולח את הלשון ישירות למרכז העצבים, ירכיי נסגרות עליו, נועלות את פניו בתוכי. כבר לא מרגישה את הקור של המזגן, כל כולי מתנקז לפיו, אדווה קטנה, תוקפנית מתחילה להיווצר בתוכי, הוא לא מתעייף לרגע. ידיי נשלחות לראשו, אוחזות בכח בקבוצת שיער הראשונה שאני תופסת. הוא מקשיח את לשונו, טורף את הדגדגן,גבי מתקער, פטמות קשיחות, אנחות שקטות, עמומות ממעמקי הרחם. הנשימה מתקצרת, אני נעה בפראות תחת הלשון החמה, תחת אצבעותיו הננעצות בירכי. האדווה הופכת לגל סוער, בלתי נשלט שמציף אותי, אני גונחת בקול נותנת לאורגזמה לשטוף אותי, מצמידה את פניו עמוק יותר, חזק יותר לתוכי. מסדירה נשימה, ירכיי מתרככות, נופלות בכבדות לצדדים. הוא מתרומם לאט, פניו אדומות, חיוך קטן של שביעות רצון על פניו. נשכב לצידי מלטף את שיערי אני עוטפת אותו, מחייכת אליו בפנים שבעות, מסופקות. לוחש לי "בוקר טוב".