לציוני השפוי
שלום, תודה על התייחסותך. במקרה שלנו, לא יכולתי לעזור לבני , מכיוון שהוא לא שיתף פעולה וטען שהוא בסדר. והוא לא היה במצב של אישפוז בכפיה לצורך איבחון למרות ששקלתי בזמנו לעשות זאת בהמלצת ובהנחיית פסיכיאר. אך לא עשיתי זאת. ואכלתי את לבי לראות חמד של בחור, יוצא יחידת פלס"ר, יפה תואר והולך ונגמר ואני כאמא נותנת לזה לקרות. בכל אופן ברגע שהוא פנה אלי וביקש עזרה מיד נפגשנו עם אחד הפסיכיאטרים הידועים ויש תרופות, הרופא רצה מאוד דוקא לתת זריקה אך בני סרב. האם יש צורך בתרופות לעולם ועד? בני לוקח זיפרקסיה כבר כשלושה שבועות ויש שיפור. אך הדרך עדיין ארוכה.
שלום, תודה על התייחסותך. במקרה שלנו, לא יכולתי לעזור לבני , מכיוון שהוא לא שיתף פעולה וטען שהוא בסדר. והוא לא היה במצב של אישפוז בכפיה לצורך איבחון למרות ששקלתי בזמנו לעשות זאת בהמלצת ובהנחיית פסיכיאר. אך לא עשיתי זאת. ואכלתי את לבי לראות חמד של בחור, יוצא יחידת פלס"ר, יפה תואר והולך ונגמר ואני כאמא נותנת לזה לקרות. בכל אופן ברגע שהוא פנה אלי וביקש עזרה מיד נפגשנו עם אחד הפסיכיאטרים הידועים ויש תרופות, הרופא רצה מאוד דוקא לתת זריקה אך בני סרב. האם יש צורך בתרופות לעולם ועד? בני לוקח זיפרקסיה כבר כשלושה שבועות ויש שיפור. אך הדרך עדיין ארוכה.