בוקר טוב

[גלי של מאור ואופק]

בוקר טוב

הבן שלי בן 5.8 שנים נמצא אחרי שעות הגן בצהרון. יחד איתו יש ילד שהוא מאוד שתלטן ולאט לאט אני מגלה עוד ועוד דברים שלא מוצאים חן בעיניי . דוגמאות... לפני שבועיים בערך מאור שלי אמר לי " הפסקתי לאכול את ארוחת הצהריים באמצע כי $#%@ אמר לי לא להמשיך... כמובן שמיד התקשרתי לאחראית על הצהרון וביקשתי ממנה לשים לב בבקשה ולנסות להפריד בינהם כי הוא משפיע אליו. היום בבוקר מאור אומר לי " את יודעת אמא $#%@ אמר לי שאם אני לא יביא קלטת לגן הוא לא יהיה חבר שלי יותר והוא גם אמר לי אתמול לחבר את כל המידניות ביחד " בקיצור הילד הזה אומר לו לעשות דברים ממש לא טובים ומאור שלי מבצע. כמובן שנתתי לו הרצאה קצרה על כך שיש ילדים/אנשים שאומרים לילדים/אנשים אחרים לעשות דברים לא טובים ומי שאוכל אותה זה בדר"כ מי שמבצע. איך אני ממשיכה מכאן ? כל עזרה תתקבל בברכה.

 

[אורן של איה]

איזה באסה גלי...לא נעים להתקל...

אולי תנסי לשאול את מאור מה הוא רוצה? נתקלתי בסיפורים שילדים, למשל, שמחו למריבות כי זה שם אותם במרכז הענינים, או אולי במקרה הזה הוא רוצה את החברות שלו בכל מחיר, וניתוק ממנו יפגע בו לא פחות? אני פשוט מדבר בקול רם. זה קשה... אולי להפגיש את הילדים מעבר לשעות הגן, לאחר שדיברת עם ההורים, ולנסות לנטרל את ההתנהגויות השליליות ולהשאיר רק את החיוביות? אולי ההורים של הילד השני ישללו לגמרי את התנהגות בנם וזה יפתר מהסמכות שלהם? בלי קשר לעבודה שאת צריכה לעשות עם מאור כך שלא ירגיש מחוייב לכל מה שאומרים לו לעשות? נראה מה אחרים יגידו...בהצלחה!!!

 

[לאה_מ]

את יכולה לפעול בכמה מישורים במקביל:

אני מבינה שהמדובר רק על הצהרון - חצי נחמה - בדרך כלל זה פחות שעות מאשר הגן, וגם לא נפגשים עם הילדים האלה אחר הצהרים - אז נשמע לי עדיף מאשר אילו הבעיה היתה מתעוררת עם ילד מהגן. ולמישורים שחשבתי עליהם: א. את יכולה לשוחח עם הגננת של הצהרון, לשאול אותה איך היא רואה את המצב (או אפילו לבקש ממנה לערוך תצפית על הילדים במשך כמה ימים ולדווח לך איך היא התרשמה) - לפעמים הרושם שלנו שמתקבל מדברים שהילדים אומרים מושפע מאד מחוויות שלנו והוא לא משקף ממש את המציאות - אז כדאי לקבל עוד שיקוף של המציאות דרך הגננת. ב. אם הגננת שמה לב ומסכימה איתך באבחנה - אפשר לבקש ממנה שתשים עין באופן מיוחד, ותנסה למנוע מראש עד כמה שניתן הווצרות מצבים כאלה. גם בדרך של מניעה ספציפית, וגם בדרך שתקשה על יצירת מצבים כאלה מלכתחילה (למשל, אם היא עובדת איתם בקבוצות - לא לשים את מאור ואת אותו ילד באותה קבוצה). ג. בבית - לחזק את מאור כמה שאתם יכולים (וזה המון! אתם הדמויות המשמעותיות ביותר בחייו - אל תשכחי את זה - בשלב הזה יש לך הרבה יותר כח מאשר לחברים של מאור, גם אם לפעמים זה מייאש). גם מהבחינה של מתן חיזוקים חיוביים בבית, גם ביצירת הרבה חוויות הצלחה עבורו, וגם בעידוד הפגנת העצמאות שלו (למשל, אם הוא חושב אחרת ממך - שבחי אותו על שהביע דעה עצמאית). ד. אחר הצהרים - להזמין הביתה ילדים אחרים (אם יש ילדים מהגן שלו שנמצאים איתו גם בצהרון, הייתי מעדיפה אותם, בשל האפשרות לתפוס "שתי ציפורים במכה אחת" ולנסות כך ליצור עבורו גם מסגרת חברתית חילופית בצהרון). אני חושבת שכל אלה אפקטיביים יותר מהרצאות על הגררות (ושלא יהיה לך ספק, אני במקרה כזה מיד הייתי נותנת הרצאה כזו

). אני מצרפת לך קישור לדיונים שיכולים להיות רלוונטיים - שלושה מהם שקראתי והם ממש דומים למה שאת מתארת אני מקשרת לך למטה באופן ספציפי, אבל תסתכלי גם על האחרים.

 

[גלי של מאור ואופק]

אני מיד מתפנה לקרוא את הקישורים

שנתת לי לאה, אבל לפני כן מספר דברים. ההורים של הילד הזה הם גרושים ובתקופה האחרונה הוא עובר משברים קשים ובינהם גם התנהגות זוועתית הן בגן והן בצהרון. אולי מה שאורן אמר הוא נכון ומאור מחפש את חברתו בכל מחיר כי הוא נותן לו בטחון מסויים. אין ספק שהיום אני כבר אדבר עם הגננת שבמהרון שתשים לב לשניהם יחד במשך יומיים , נראה מה היא תגיד.

 

[לאה_מ]

אז אני רוצה לסייג את מה שאמרתי

לאור התוספת שלך - קשה קצת לנסח את זה בצורה שתקרא כמו שאני מתכוונת, אז אני מבהירה מראש שאני לא מנסה לתייג את הילד, אבל אם המדובר בילד שההתנהגות הזו היא לא אופיינית לו, אלא תגובה למשבר כלשהו, ואם באופן כללי את חושבת שזה ילד שיכול להיות חבר של מאור, בהחלט יש טעם, כמו שאורן אמר, לנסות להפגיש אותם גם בסיטואציות יותר "מנוטרות" (כלומר, כאשר את נמצאת ויכולה לפקח ולהשפיע בצורה יותר הדוקה), וגם לנסות בעדינות להסביר למאור שהחבר מבטא בדרך זו קושי שלו, ושכדאי לעזור לו. להבדיל, לאורי יש חבר בגן, שעובר עכשיו משבר עקב לידת אח חדש. אני יודעת שבבסיס יש ביניהם קשר יפה, אבל בעקבות המשבר יש לעתים התנהגות לא נעימה מצד החבר כלפי אורי. מכיוון שזה נראה לי קשר ש"שווה להשקיע בו", אני כן אומרת לאורי שמספר לי על אותם דברים, שאני חושבת שלחבר שלו קשה מאד עכשיו. אני מציעה לו במקרים כאלה להתרחק או לומר לחבר שזה לא נעים לו, אבל לא אומרת לו "אל תשחק איתו יותר" או דברים מהסוג הזה. והשבוע היה לי חיזוק לנכונות הגישה הזו, כאשר החבר היה אצלנו אחר הצהרים, ובמהלך המשחק הם התחילו לריב בצורה מאד פיזית (כל אחד מהם הכה את השני, באופן שאמו של החבר ואני היינו צריכות להתערב ולהפריד ביניהם פיזית), וכמובן שניהם בכו, וכל אחד אמר לאמא שלו כמה הוא כועס על השני, ואז מתוך הבכי אורי אמר "אני חושב שאני רוצה לעשות איתו שולם", והלך לחבר, ונתן לו יד, והחבר מיד "התמסר" ושיתף פעולה באופן מקסים, והם התחבקו, ואז החבר הציע שהם יבקשו סליחה זה מזה, והם אמנם עשו זאת והמשיכו לשחק יפה יחד, ואנחנו, האמהות, נותרנו מתרגשות לנוכח הקונפליקט הזה, ששניהם יצאו ממנו מחוזקים. (וסליחה שנסחפתי בדיון שלך לסיפור כל כך ארוך משלי...).

 

[גלי של מאור ואופק]

אין צורך לבקש סליחה הסיפור יפה

מרגש ונוגע ללב. מאור והחבר הזה היו בשנה שעברה יחד בגן והשנה הם נפגשים רק בצהרון. היו מספר נסיונות בשנה שעברה לביקורים אחד אצל השני בשעות אחה"צ שבסה"כ עברו יפה מאוד. קראתי את הדיונים שצירפת לי ומה שאני יעשה היום זה באמת להבין ממאור מה הוא מרגיש לגבי כל הקשר הזה. אולי באמת טוב לו להיות " נשלט" על ידו.

 

[אלדורית]

אין לי הרבה להוסיף לדבריה של לאה

פרט לנסיון דומה: לגדולה היה חבר בגן, ילד חמוד מאוד, שככל שנקפו הימים בגן התחיל לגלות כלפיה רכושנות וכפייתיות. גם אצלו זה היה משבר זמני בעקבות פרידה של הוריו. הרחקנו אותם (בשיתוף הגננת) כי זה היה מאיים (הוא היה ענק פיזית ובסוף הוא פשוט ממש ישב עליה ולא נתן לה לזוז), ומאז לא התחדש הקשר החברי ביניהם. מילא.

 

[גלי של מאור ואופק]

דיברתי עם הגננת שבצהרון

לפני שהתחלתי לתת לה דוגמאות היא ידעה בדיוק למה הילד הזה גורר את מאור ואמרה לי שהיא שמה לב אליהם כל הזמן. כרגע היא עוד לא מפרידה בינהם כי כמו שנאמר לי גם כאן הילד הזה נותן למאור ביטחון כלשהוא ולכן אמרתי לה שכרגע גם אני לא יגיד למאור שום דבר על החבר שלו. בגלל שמאורי שלי הוא קצת חסר בטחון היא אומרת שייתכן ומתוך ה"שליטה" הזו מאור יזכה בבטחון. לפחות אני יודעת ששמים לב לזה שם. תודה רבה לכולכם

 

[ליליה והגמדים]

לא צריך ממש להפריד

אלא אולי לתת לכ"א משימות שונות ולצמצם את זמן ההמצאות שלהם ביחד באופן שאינו מלאכותי או שרירותי, אלא פונקציונלי לחלוטין. אפילו לדאוג שייפגשו אחרי המשימות לספר אחד לשני איך היה.