בוקר טוב

אוסה

New member
בוקר טוב

בוקר טוב לכל הבננות . שוב קמתי עם מצב רוח טוב , הילדה לא טמטמה אותי בבוקר......ישששששששש נו מי יקלקל לי את המצב רוח היום? מקווה שאף אחד .......... יאלה ביי ביי
 
בוקר../images/Emo42.gifאור

מקווה שאף אחד לא יקלקל לך את מצב הרוח הטוב. שיהיה לכולם יום נהדר!!
 
בוקר טוב לכולם - הנה עוד פיגוע

יאלללללללללללה בוקר נאחס מתחיל השבויים ועכשיו פיגוע
 

גליתrt

New member
נויצ'וק מתוקה....

ולכולן, אני פה!!! חיה וקיימת. יום קשה-קשה עבר על כוחותינו. ירושלים כולה התכסתה באבל, נסעתי הבוקר באוטובוס ונשמע ה"בום" הכ"כ מוכר לצערינו, הרעש שאין לטעות בו. בשנייה הראשונה מסתכלים שזה לא אנחנו..., אח"כ שזה לא ברח' שלנו... ומיד לאחר מכן סירנות-סירנות-סירנות... והלב כואאאבבב כאב כזה שלא ניתן לתאר, מישהו או יותר נכון "מישהואים" באוטובוס אחר קיפחו את חייהם, עד לפני שנייה ממש מישהו באוטובוס אחר ישב בדיוק כמוני וחשב ותכנן את המשך יומו ואת השבת הקרובה ועד לפני שנייה עוד היה חי ונשם ועכשיו....(אמאל'ה) או אז מגיעות ללא כל אזהרה- הדמעות. כבר לא מתביישים ולא מסתירים אותן כי כולם-כל האטובוס בוכה, אנשים בחוץ מחזיקים את הראש ומנדנדים אותו לצדדים.. חלקם מתחבקים. אחחחחח ירושלים למודת הסבל. ירדתי מהאוטובוס והלכתי לעבודה כולי אפופה... תכננתי את היום שלי כך שיצא לי לצפות במהדורות-החדשות שתוכננו לקראת חזרתם של החטופים שבויים (החיילים שנחטפו היו חייליו של בעלי...-בחיים אני לא אשכח את אותה שבת נוראית שבה הוא התקשר והודיע לי שנחטפו חיילים והוא לא בניהם שלא אדאג והוא יתקשר כשיהיה פנוי...) ואז הגיע הפיצוץ הנוראי שממש גרם לי להכנס למצב של חוסר תפקוד!! ואם לא דיי בזה, החצי היה אמור להגיע לסופ"ש-הערב בחמש, אבל אז התקשר אליי בערך בשתיים והודיע שהוא לא מגיע לשבת.... (המחבל-המתאבד יצא מהגזרה שלו) אז שוב מחפשת היכן להיות בשבת. תודה על הדאגה וההקשבה עד כאן
. הולכת להתארגן על עצמי..
 
../images/Emo7.gifהלך הבוקר מה היה עוד פיגוע

הם מוצאים אך להרוס כל יום בעיתוי מדויק הם חייבים להיות בראש העינינים מקוה שלא היו כל כך הרבה פגועים למרות שכאשר באוטובוס בירושלים זה תמיד נורא, מספר הפגועים שם והארוגים תמיד גדול מקוה שזה היה הפיגוע האחרון שנדע . אדית
 

TJSBZ

New member
הבוקר התחיל מצויין

עם השלמת הביורוקרטיה שתאפשר לי להיבחן ביום ב' בקורס האחרון בלימודי תואר שני ולסיים סופסוף את חובות השמיעה, הצלחתי לנצח את הביורוקרטיה, וזה לא עניין של מה בכך. ואז, בריצות בין בניין לבניין (בבר-אילן הכל עדיין ידני וארכאי), בעודי ממהרת להספיק, טלפון. אבא שלי... תוך כדי ריצות מתחילים להתקשר לירושלימים נטולי הרכב שבין מקורבינו... אוי, הלב, הלב! לשמחתנו, כולם בסדר (רק שניים, אבל קרובים באמת). ארץ שיושביה היא אוכלת וזבת חלב ודבש ותכלת לפעמים גם היא עצמה גוזלת את כבשת הרש. ארץ שמתקו לה רגביה ומלוחים כבכי כל חופיה שנתנו לה אוהביה כל אשר יכלו לתת... וגם ארץ טובה שהדבש בעורקיה אך דם בנחליה כמים נוזל ארץ אשר הרריה נחושת אבל עצביה ברזל ארץ אשר מרדפים קורותיה אלפיים דפים ועוד דף עד שנשרף עוד מעט כל חמצן ראותיה בגלל מנוסת המרדף.
 
למעלה