בוקר טוב!

fatpig

New member
בוקר טוב!

היי! ההורים שלי יצאו ונראה לי שיש לי בערך חצי שעה לבד אז החלטתי לכתוב לכן קצת על עצמי . טוב אז הסיפור שלי מתחיל לפני שנה וחצי כמעט כשהפסקתי לרקוד .(רקדתי בלהקה גז מודרני ובלט) אז הייתי רזה יחסית ולא היו לי בעיות עם איך שנראיתי , אכלתי הכול ולא השמנתי כי שרפתי המון קלוריות (שקלתי 50 והגובה שלי 1.69) אז אחרי שעזבתי , מסיבות שונות אני לא אכביד בפרטים , התחלתי להשמין וזה דיי צפוי - אכלתי אותו דבר ולא עשיתי שום פעילות . עליתי 7 קילו עד שהבנתי שאני צריכה לשמור על עצמי . אז התחלתי לדייאט , ובגלל שלא ידעתי איך ומה פשוט השתדלתי לא לאכול , ואם לאכול אז מעט. אח``כ כצפוי התחיל מעגל האימים של לעלות ולרדת וחוזר חלילה. אז עוד לא הייתי ``חכמה `` ולא חשבתי על להקיא וכאלו... אחרי כמעט שנה כזו , שבמהלכה הצלחתי כמעט לחזור למשקל המקורי , אבל בסופה שקלתי עוד 14 קילו . כן , בשנה !!!!!!!!! מאז אני שוב בדיאטה , הפעם אצל דיאטנית אבל זה רק כדי שאני יוכל ל``פעול`` בלי שיחשדו בי כל כך . עכשיו אני באמצע הדרך למטה . אני לא מקיאה , לא כי אני לא רוצה - פשוט ניסיתי מספר פעמים אך לשוא . זה לא הולך לי . כרגע אני פשוט אוכלת כמה שפחות וכשמגיעה שעת הבליסה אני פשוט לוקחת משלשלים .(אבל משתדלת לא לעיתים דחופות ) אז זהו פחות או יותר ........
 
חמודה

כולנו כאן יחד באותה ברכה... כשהמטרה היא לתמוך האחד בשני במאבק במחלה הזו שבעצם לא מובילה אותנו לשום מקום טוב ורק מקשה על חיינו. אנחנו מדברים על מה שעובר עלינו...על הקשיים...התחושות...כל מה שכואב ומפריע ויחד עם זאת גם כל מה שנותן את הכוח להמשיך. בטוב וברע...עוברים הכל יחד כדי שלא להיות לבד עם הכל ולקבל את כל התמיכה וההבנה שאפשר. אם תקראי את מה שנכתב למעלה בהודעת המנהל תראי שבפורום שלנו נמצאים מגוון של הפרעות אכילה...מאנורקסיה לבולימיה ועד לאכילה כפייתית והשמנת יתר...וכל מה שבאמצע. אנחנו משתדלים כאן שלא לדבר במספרים...משקלים...קלוריות...וכו`. זה עשוי להביא לתחרות לא חיובית ולחלקנו זה גם קשה לקריאה מסיבות מובנות. אז אל מה אנחנו מדברים? אל התחושות והרגשות והקשיים והלבד ועל כל מה שיושב על הלב ומכאיב ולוחץ ומקשה על הנשימה. כדאי מאוד שלא להשאיר דברים בבטן...לנסות להוציא כמה שיותר כדי שנוכל לעזור לך להתמודד עם הכל ולא לבד. תמצאי כאן המון תמיכה והבנה ואיכפתיות. ושוב - כולנו כאן יחד...נאבקים נתמכים ותומכים בחברינו לצרה. אני רואה שאת מצליחה לכתוב לנו עליך ואני שמחה על כך. את מוזמנת לעשות זאת תמיד וכולנו כאן נעזור לך כמה שנוכל במלחמה הזו במחלה. שלך מאיה.
 
למעלה