בוקר טוב !

meital G

New member
בוקר טוב !

קוראים לי מיטל, אני אהיה בת 18 בקרוב. אני חדשה בפורם שלכם, מקווה שתקבלו אותי כראוי. האמת שאני מהארץ. אני מקווה שזה בסדר.. השתעממתי קלות בדקות האחרונות ובאחד משיטוטים-לפורמים- הזויים שלי, מצאתי גם את הפורם שלכם. וגיליתי כי מוצא חן הוא בעניי. האמת, חשבתי על זה, אני מניחה שחלקכם הגדול עבר עם משפחתו לארץ הזרה במהלך שנות התבגרותו. 15,16,17 כזה. ואלו השנים הכי עדינות שיש. כלומר, בשלב הזה לעבור בית ספר זה שיא הטראומה. אז לעבור ולגור בארץ אחרת? על כמה וכמה. יש לי חברה, שמשפחתה עברה לגור באיטליה. היא מצאה את עצמה שם פחות או יותר. אבל אחותה הקטנה בת ה 16 לא מסתדרת. לכן רציתי לפנות אליכם. איך לעזאזל מתגברים על זה? איך מתגברים על שינוי המנטליות? על מחסום השפה? איך מוצאים חברים? ומה עושים ברגעים שמרגישים הכי לבד בעולם? מיטל
 

Flying Camel

New member
אני 5 שנים עם הבעיה הזאת...

למזלי נשארו 3 חודשים עד שני חוזר לארץ, אבל אני יגיד לך את האמת.. מי שרוצה להיות שמח יהיה שמח בכל מקום!! מי שחי בחרא יכול לילמוד לחיות בחרא! אבל מי שנגעל מחרא לא יצליח לעולם! ותבינו שחרא הוא יצר אדם ודבר מאוד נורמלי וטבעי! אומנם מסריח!! אבל אני מדבר פה על מצב שאליו נכלאים מאות אם לא אלפים של ילדים בכל שנה אם בארץ או בחו"ל! כל מה שצריך או שבעצם אפשר לעשות זה רק לחלום עם המון תקווה על הדברים הטובים כי מי שהולך אחרי החלום שלו ישיג אותו בסוף !! וזהו בעצם חרא בכל מקום אם רוצים שיהיה חרא אז אני כרגע כניראה רוצה שיהיה חרא אבל אני לא מפסיק אף לרגע לחלום !! כי זה שממשיך אותנו בעצם
 

CosmikDebris

New member
מקווים לעתיד טוב יותר.

ברצינות, זה קשה. עובדים על עצמך וזהו. לי כאילו לא ממש היה בעיה עם השפה. אבל המנטליות השונה פשוט זה מוזר לי, אבל מתרגלים נראה לי. חברים, מתישהו יהיה - יקח זמן. לחלק לוקח שבוע לחלק חצי שנה. ושמרגישים הכי לבד שבעולם.... פשוט שמים קצת בוב דילן או אר אי אם.
 

MissUnKnown

New member
איך מסתדרים?

במקרה שלי לא הייתה לי אופציה אחרת...אז מה עשיתי זה היה להכניס להכחשה את זה שאני עוברת הנה... מה היה דיי טעות.. וכשהגעתי הנה לא לצאת מהמיטה למשך שבועיים...בתקווה שאני יתעורר במיטה שלי בחדר שלי... ואז מגיעה המכה שאתה תקוע פה ואין מה לעושת... לי היה "חופש" ממש ארוך בגלל שהיו כול מיני ביעות עם הויזה שלי וכו אז לא יכולתי ללכת לביצפר וכשהלכתי בפעם הראשונה... היה לי מין שוק תרבות שכזה...האנשים היו שונים.. כמבון שהם יהו שונים אבל התנהגו שונה...והכול היה שונה.. אז מתרגלים... מנסים להיות נחמדים ...אצלי הייתה בעיה אני צינית ופה זה לא כול כך הולך. אז הייתי צריכה לחושב על כול מילה שניה שאני אומרת..לקוות שהם יבינו את הכוונה שלי. חוץ מזה חברים טובים לא מוצאים ביום או יומיים... בארץ זה לקח לי4 שנים עד שמצאתי אותם..אז אני לא רוצה לחושב כמה זמן יקח לי פה. אבל עדיין הכרית שלי לפעמיים רוטבה...והימים עד שאני יבקר בארץ קרבים כבר 10 חודשים
*מצטערת שזה ארוך...ומלא שגיאות ובילבולים*
 

EROTOMANIA

New member
................

ברוכה הבאה. אין לי בעיות קשות עם השפה... אני דיי מדברת אנגלית מהבית... אבל הייה לי קצת קשה בהתחלה כי כולם כאן מדברים כל כך מהר ויש כל כך הרבה מילים שאני לא מבינה... אבל התרגלתי בסופו של דבר. איך מוצאים חברים.. הממ.. אין לי איך לענות על השאלה הזאת מהסיבה הפשוטה שאין לי חברים. אבל אני יודעת שבאיזשהו שלב יהיו לי, כרגע זה לא מזיז לי ממש. הכי חשוב לזכור זה לא להשתנות כדי שאנשים אחרים יאהבו אותך... לפחות לא להשתנות לרעה. אם מרגישים הכי לבד שבעולם - עושים ביד... (מה, זה לא מספיק ברור?)
 
למעלה