בוקר טוב

[avivaht]

בוקר טוב

היגעתי במקרה והופתעתי... קראתי את המאמרים ואת התשובות שאתה נותן, אמיר, ואהבתי. בא לי נורא לשאול ולספר אבל אני לא יודעת במה להתחיל.. אנסה בכל זאת אני היום על סף פריצת דרך שאינני יודעת כלום עליה... הקשבתי לעצמי במשך חודשים ונתתי לעצמי את הזמן לחשוב. אני בוחרת בכיוון היצירתי, אבל... צריך כסף... אני מתנדנדת בין הרצון העז שיש לי לממש את עצמי בכיוון היצירתי לבין הכניעה לשיעמון הרגיל של עבודה "כמו כולם", הבטחון שבקפאון... כשעשיתי את זה,כשנכנעתי בפעם הקודמת, מתתי,היה לי כל כך רע שהרגשתי שאני מתה בפנים, כל יום היה סיוט וכך גם היגיעו הפיטורים. אני רוצה שינוי, ומאוד פוחדת, כי הפעם זה "ה"שינוי. כבר הפכתי עולמות כמה פעמים. ועכשיו בא לי לעשות את זה לאט וביסודיות בלי "בומים". קשה לי עם מסגרות קבועות...אני אוהבת ליצור אותן ולשנות... ואולי... אין דבר כזה? מחכה לתשובתך תודה אביבה

 

[אמירדרור]

לנוע מתוך מקום פנימי חדש

אני חש שיש בתוכך פחד שמנהל אותך, לקבל החלטות מתוך פחד זה לא ממש חופש בחירה, לא שצריך לסתום לפחד את הפה, נהפוך-הוא, חשוב להקשיב, להבין מה בדיוק מפחיד שם ולראות אחרי זה לאן מגיעים. החוויות שעברת של עבודה שוחקת דורשות ריפוי. ריפוי זו שיחה עמוקה ממקום חדש שיכול להסתכל אחורה ולחולל קבלה, אחרת יש סיכוי שתמשיכי, בדרך כזאת או אחרת להעניש את עצמך. לא זאת המטרה. "אבל צריך כסף" זוהי אמירה שמתקשה להרגיש ששפע הוא חלק ממך. גם כאן אני חש שנדרשת עוד עבודה, כדי להגיע למקום שנושם את כל החמצן של העולם. אשמח להמשיך את שיחתנו. אמיר

 

[avivaht]

להמשיך שיחתינו....

מרגישה ש"הלבשת עלי" כמה דברים שלא מתאימים לי... אני לא מפחדת מהפחד, מודעת לקיומו, ובכל זאת ממשיכה לומר את דברי... פחד מעורר לפעולה לפעמים.לא מכירה מצב חדש שלא מעורר פחד. פחד תמיד מופיע כשיש משהו חדש ולא מוכר וזה בסדר שהוא מופיע.הפחד הזה הוא פחד קיומי.השאלה היא מה עושים איתו? קבלת ההחלטות מתבצעת כל יום ורק אח"כ אנחנו יודעים אם הן היו נכונות או לא. לפעמים כל הפראמטרים אומרים שנכון לקבל החלטה מסוימת ובדיעבד היא מתבררת כלא נכונה או לפחות כנכונה לזמן בו התקבלה. כן, המצב הכספי מקשה כרגע על קבלת ההחלטות, שנינו מובטלים, אנחנו רוצים להקים ביחד משהו חדש. רעיון שלנו משלנו. וזה מפחיד, אבל אנחנו החלטיים בנושא זה ונחושים להמשיך בו. מה לעשות עם הרגעים הקשים בדרך? עם ההתלבטויות שעולות ומסיטות מהדרך... איפה המקום שנושם את כל החמצן של העולם...

 

[אמירדרור]

לטובת הבהירות

לפני השאלה "מה עושים" נדרשת התבוננות הרבה יותר מעמיקה ועבודת הקשבה איטית. מה זה "פחד קיומי" ? פחד שלא יהיה מה לאכול ? פחד שלא תוכלי להיות מי שאת מבקשת להיות ? זה קיומי וזה קיומי, השאלה היא מה החוויה הסובייטיבית. מה אומרת הבטן שלך - לא מה אומר הראש. לפעמים פחד עוזר לזהות צרכים או חולשות ומנווט את הזהירות בתוכנו, לפעמים הפחד חוסם חשיבה שקטה או מאיץ לפעולה. אין פחד אחד לכולם. לקבל החלטות על התחלה חדשה ללא רזרבה כספית, נשמע חסר אחריות, אני לא מאמין שזה המקום שלכם. האם הפחד הוא לגבי איכות הרעיון ? ההיתכנות העסקית שלו ? זמן ההקמה ? החמצן של העולם עוזר להבחין מהם השיעורים שהדרך מציעה, להכיר את השקט שנוצר בעשייה עצמה, להיות מוכנים ללמוד את עצמכם. אם "הלבשתי" זו דרך להציע השערה שיכולה להיות נכונה ויכולה לא להתאים. לא קבעתי ובטח שלא המלצתי מה לעשות, זאת התחלה של שיחה, מאד מוגבלת, אבל בכל זאת מנסה.

 

[avivaht]

תודה אמיר

מעריכה את הרצון הטוב ותשומת הלב. הפחד הוא בכיוון ההתכוננות העיסקית שלנו, זמן ההקמה וכל מה שאמרת. השקט נוצר בעשייה, כן, מסכימה רק הקישקוש הרגיל של המוח שאומר ... אולי ככה ואולי ככה... ממה שאנחנו רואים בשטח הרעיון מתקבל בשמחה ורצון טוב. זה נותן לנו כוח להמשיך רוצה לדבר עוד שוב תודה על הזמן שאתה מקדיש

 

[GAL33621]

היי אביבו'ש

אביבה היי, אני די חדשה פה אבל אני נורא מזדהה איתך ונורא רציתי לכתוב לך אני מעצבת גרפית במקצועי ואני רוצה להגיד לך שנורא קשה לי לשרוד ובכלל גם הקטע שאין הרבה מאוד ניסיון רק שנה וחצי בערך זה גם פוגם אולי במציאת העבודה ואני צריכה להתמודד עם זה ופשוט לא לוותר ולא רוצה להרגיש שאני מוותרת גם אני רוצה שוב וללמוד ולעלות את רמת הידע שלי ולפתח יותר את המקצוע שלי כך שיהיה לי יותר מה להציע אך היום מי משקיע בלימודים בלווה כן משלמים מה שמשלמים ולא איכפת להם כמה תעודות יש לך. מן הסתם אחרים גם מעיזים לזלזל שכן יש הרבה בתור וזה מחריד אותי כל פעם מחדש אבל לא נותנת לאף אחד להרוס לי את החלום לעסוק במקצוע שאני אוהבת ואני יודעת בתוך ליבי שיבוא היום ואני אצחק על כולם. אני בטוחה ומאמינה בעצמי ושאותם אנשים יבואו אליי אחר כך אדע להתייחס אליהם בדיוק כמו שהתייחסו אליי. תמיד תעשי כמה שרק את בעצמך יכולה והכי חשוב אוהבת ותיראי שיבוא יום ותמצאי את הפירצה לדרך בה את בוחרת היום. כמו בכל עיסקה בעסק לפעמים יש מצב בו חייבים לעשות עיסקה שתניב פירות רק חודשים או שנים אחר כך. אין מה לעשות ממי