בוקר טוב.

[סבא של כפה אדומה]

בוקר טוב.

חברי הטוב החליט לפני מספר חודשים לעשות ניתוח לקיצור כיבה.
עד לפני הניתוח הוא היה איש שמח וחייכן, נהג לספר בדיחות
והיה כייף של בנאדם.
נכון, עכשיו רואים שהוא ירד במשקל באופן דרסטי
אבל גם השמחה והאור שעטפו אותו נעלמו.
האיש למרות רזונו הולך בכבדות
פניו כבויות, החיוך נעלם וגם הבדיחות.
ניסיתי כמה פעמים "לעורר" אותו אבל זה לא הולך.
שלא תבינו אותי לא נכון, אני יודע כמה זה מסוכן להיות גדל גוף
במימדיו הקודמים שרק הלכו וגדלו ואני מאד מעריך את האומץ להחליט וגם לקחת יוזמה ולצאת למסע המסוכן שהוא לקח על עצמו.
אבל אין דרך להגיע למשהו באמצע?
דרך שתעזור להשיל מספר לא רע של ק"ג
אבל מבלי שתגרום לגוף ולנפש לטראומה ?

 

[pynokyo]

אולי מצבו הנפשי זמני- ואחרי תקופת הסתגלות יחזור לחייך ולשמוח

יש לי חברה שעשתה ניתוח דומה - לא איבדה את התיאבון לחיים

ודברים שלא עשתה קודם לכן, כמו למשל ללכת לריקודים - התחילה לצאת לריקודים.
זה כנראה תלוי באישיות של הבן אדם, ביכולת ההסתגלות שלו ובמצבו הבריאותי.
יש מקרים שלמרות הניתוח המצב הבריאותי מידרדר
היתה תוכנית על הנושא - ואישה אחת שהניתוח גרם לה לנזק, אמרה שהיתה נותנת הכל כדי לחזור לאכול וליהנות מהחיים - היום היא חושבת שעדיף להיות שמנה ושמחה מאשר רזה ואומללה. אבל במקרה שלה באמת מדובר בפגם בריאותי קשה שנגרם לה כתוצאה מהניתוח.

 

[סבא של כפה אדומה]

אז זהו שאני חושש שהאיש חווה משבר עמוק.

לפעמים יוצא לנו לאכול יחד במסעדה..
אני מסיים תוך חצי שעה בערך
ולו זה לוקח פי שלוש.
מה גם שהתפריט שלו השתנה מקצה לקצה.
עוד דבר...
לא זאת בלבד שהוא כבר היגיע למשקל הנכון
כרגע הוא מתחיל תהליך של לרדת "מתחת לאפס"...
מתחיל להיות מדאיג.

 

[יחפהבפארק]

יש בזה משהו

במיוחד אצל גברים זה מורגש יותר.
נשים שעוברות קיצור קיבה, כל כך מאושרות מכך שהן נכנסות לבגדים ויכולות להפגין גזרה עד כי הן מוכנות לכל הסבל הזה.
אצל גברים הקטע של הבגדים והגזרה הוא פחות משמעותי ולכן ברגע שנעלמת מהם חדוות האכילה הם מאבדים גם קצת את שמחת החיים.
אבא שלי היה אומר שהנשמה באה דרך הפה (האוכל) ולכן ברגע שמתחילים לשמור ולהיכנס למשטר של אכילה נכונה ומאוזנת, יש אנשים שבהחלט יכולים להיכנס לדאון בגלל זה.
לי קרה דבר דומה כשהפסקתי לעשן. אנשים אמרו לי שאיבדתי את שמחת החיים שלי. לא היה לי כיף.

 

[סבא של כפה אדומה]

בהחלט נכון, אל תשכחי גם את הקטע של הבגד ים

הרבה נשים נכנסות למשטר אכילה קפדני כמה חודשים לפני הקיץ
ולו רק כדי להצליח להיכנס לתוך הבגד ים באותה מידה של הקיץ האחרון
לי אישית אין בעיה להסתובב בחוף הים עם מכנס רחצה רחב כשהכרס
מכסה לגמרי את הפס של השרוך.

 

[RossieL]

ניתוח בריאטרי

ידוע הוא כי מי שעובר ניתוח בריאטרי, יחד עם השלת הק"ג, רובם בשנה הראשונה, חווה גם קצת ירידה במצב הרוח ונשירת שיער נוראית.
והכל בגלל השינוי הדרסטי בתזונה - סוג האוכל והכמויות.
הגוף עובר משבר לא פשוט ולכן חובה להיות מלווים לאורך התקופה בדיאטנית המתמחה בבריאטריה, להשלים תזונה בויטמינים ולשמור על אורח חיים בריא.
יש כאלו שחווים גם ירידה דרסטית במשקל ועלולים להגיע לתת משקל ואלו יקבלו תוספי מזון דרך הקופה [אנשור למיניו] כדי להשלים חוסרים, ורק לתקופה מוגבלת עד לאיזון המשקל.
אחרי כשנה, כשהקיבה מחלימה והגוף לומד לחיות עם המציאות החדשה, כמויות האוכל עולות, המשקל מתאזן ומצב הרוח חוזר במלואו. או אז מתחילה ההתמודדות האמתית. כי אולי כמויות האוכל שהקיבה יכולה להכיל הן קטנות אבל קלוריות מזון לא בריא בהחלט יכולות "להתיישב" ולא מעט פעמים אפשר לראות מנותחים שאחרי מס' שנים חזרו למשקלם טרום הניתוח ויש שאפילו יותר.

לענין הזמן המושקע בארוחה- אכן כן, אדם בעל קיבה רגילה מסוגל בחצי שעה "לטרוף פרה" ומנותח, כחלק מהתהליך אוכל מעט ולאט. יאכל מהר הוא יקיא.
ובל נשכח שהכמות שקיבה מנותחת מסוגלת להכיל היא כ 80% פחות ממה שמסוגלת לההכיל קיבה רגילה.

אגב, שמחת החיים שעליה אתה מדבר - ידוע הוא שלחם הוא "סם שמחה" ומנותחים נמנעים מלחם כמעט לחלוטין בשנה הראשונה, מכאן שהתופעה שאתה מזכיר היא בהחלט מוכרת וברת חלוף.

אגב II
האמור נכון לגברים ונשים בדיוק באותו אופן.
אין הבדלים וכל מי שאומר אחרת אומר זאת מחוסר ידע בסיסי.

 

[יחפהבפארק]

מתנצלת אם טעיתי והטעיתי

אני לא מכירה את הנושא הזה לעומק מלבד העובדה שאני מכירה מישהי שעברה את הניתוח הזה ואחרי זה היא ממש הייתה מאושרת. אנחנו לא חברות קרובות ככה שלא עברתי איתה את התהליך ויכול להיות שגם אצל גברים וגם אצל נשים זה אותו תהליך נפשי. ההיגיון שלי אומר שלגברים אולי קשה יותר נפשית כי הם אולי מקבלים את הערך הבריאותי אבל אין להם את הערך מוסף שאישה מקבלת גם מבחינה חיצונית ובדרך כלל אצל נשים המראה החיצוני מאוד משפיע גם על מצב הרוח. אצלי ברגע שהמשקל מראה שעליתי קילו וחצי, או שהמכנסיים נראים לי צמודים מדי פתאום, זה מספיק בשביל לחרפן אותי ולהחזיר אותי למשטר. אני לא מכירה שום גבר שמתחרפן מכך שהכרס התחילה לבצבץ פתאום ממכנסיו. אבל כמו שאמרתי, יכול להיות שאני טועה. באמת אין לי מושג בנושא הזה וטוב שכך

 

[סבא של כפה אדומה]

בריאטרי?

על ההסבר הממצה .

 

[אריק בד חביב]

הגבר האחרון שראיתי לאחר ניתוח קיצור קיבה

היה איזה אמריקאי באחת מתוכניות הניתוחים הפלסטיים שלהם - הוא פשוט נדרש להשיל מעל עצמו כמויות ענק של עור עודף, אגב - גם זה ניתוח מסוכן מאוד.
אנ י מכיר מהיכרות אישית 3 נשים. אחת עשתה ניתוח לפני חודש, לאחר ניתוח שעברה לפני 4 שנים. אבל היא חובבת ניתוחים פלסטיים, מתיחות עור, בוטוקס וכאלה.
שתים אחרות חיות מצויין עם התוצאה. אחת הפכה ל"קצת אנורקסית" אבל בפיקוח מתמיד, השניה נשארה שמנמונת, אבל בטוב טעם, כמו שלימור אומרת.