ערה כבר משעה 3 לפנות בוקר,
הבת הצעירה שלי ממריאה לתפוח הגדול לחודש---
הבאתי אותה ואת בעלי (שמלוה אותה לשדה תעופה)
לרכבת.
מאחלת לה --חופשה מהנה ושתלמד לעזוב הכל כאן--
כי הכל מחכה ממילא--אבל אחרי כ"כ הרבה שנים של מתח ועבודה קשה--מנוחה ראויה ונחוצה.
מוזר--החדר ריק.
