בוקר טוב

בוקר טוב

ובכן שלום קודם כל, למנהלים ולבאי הפורום החדש... ועכשיו אלי. מה עושים כשההורים כבר לא חייבים להחזיק אותי בבית, או לדאוג לי על פי חוק (מרגע הגיעי לגיל 18) וכל מה שהם עושים זה להזכיר לי את זה? אני הרבה דברים, שליליים אפילו, אבל פרזיטית ומתנחלת אני לא, לכן איני עוברת לגור אצל חברים וכדומה. נשארת בבית כי זה זמן עד הצבא וזה נח יותר. גרתי מחוץ לבית תקופה מסוימת וחזרתי כי ההורים ביקשו (והאמת, הם היו הרבה יותר הורים בזמן שלא הייתי בבית) ועכשיו שוב יש להם בקשות, קצת שונות, שאני אלך כבר. יכול להיות שהם חושבים שזה מצחיק, אני בכלל לא ואפילו קצת מעבר. שמתי לב שרוב ההודעות בפורום נכתבות על ידי הורים, אני אשמח אם תסבירו לי מה עושים במקרה כזה. יום נפלא, דינה
 

קונסולה

New member
את כבר גדולה..

על פי החוק, מגיל 18 ההורים שלך לא מחוייבים יותר לכלכל אותך, להחזיק אותך בביתם, להאכיל אותך, לכבס לך וכו´.. אם היית גרה עכשיו בבית עם שותפים, היית משלמת שכר דירה, קונה אוכל, מבשלת, מנקה, מכבסת את הבגדים שלך ודואגת לסדר כמה מתוך הדברים האלה את עושה בבית הורייך? אם את רוצה להשאר לגור איתם אולי תציעי לקחת חלק בעבודות הבית ובהוצאות.. בכל מקרה זה יהיה חלק מאוד קטן יחסית למה שהיית צריכה לתת אם תגורי לבד. לך בטח שזה נח להמשיך לגור ב"בית מלון" אבל להורים שלך כנראה זה כבר ממש לא נוח ואת מספיק גדולה כדי לדעת שצריך גם לתת בשביל לקבל... וזה נכון כלפי ההורים שלך, השותפים שלך לדירה, לחברים שלך, לבן זוג שיהיה לך וכן הלאה..
 
../images/Emo13.gif

קודם כל תודה על ההתייחסות ושמחתי לראות שהבנת למה התכוונתי. ציינתי שגרתי לבד (עם שותפים), כלומר מחוץ לבית ובתקופה הזאת הכל היה יותר יפה. אמנם עבדתי קצת בטירוף וההתנתקות מהכל הייתה בלתי נמנעת (חברים, בית), אבל זה היה שווה את החופש והחיים העצמאיים. לא אני רציתי את החזרה הבייתה, אמא שלי, זאת שעכשיו עושה את כל הטרור, בקשה שאחזור. חזרתי ואחרי שעה וחצי (על השעון) פרץ לו הריב השגרתי החדש. אני מניחה שאת/ה צודק, הבית של ההורים הוא לא בית מלון, אבל איך להסביר להם שאני מסוגלת לעשות את הדברים שהם רוצים, גם בלי צעקות וריבים (ובכנות, רק בלי צעקות וריבים)? לא משנה כמה נדבר, תמיד הם שומעים רק את עצמם. יש לי מוטיבציה ורצון להיות בסדר, אבל הם לא מאפשרים את זה ביחס שלהם (עם דגש על אמא שלי). מה עושים? איך מדברים איתם? איך מגיעים למצב שבו כל הצדדים מרוצים? דינה
 

yalyul

New member
תנסי במקום ניטראלי

כמו בית קפה או מסעדה. אם הבעיה בעיקר עם אמא, הזמיני אותה תבקשי בתחילת השיחה שרק תקשיב לך ולא תגיב עד שתסיימי דברי בנימוס ובנועם ותנסי לא להגרר לאמוציונאליות. אחרי שתסבירי שאת מעריכה את היתרונות במגורים בבית ההורים יכול להיות שהציפיות שלכם לא מתואמות דברי איתה על הציפיות שלך, שלא צריך צעקות וריבים מה את מתחייבת לעשות בבית והקשיבי לציפיות של אמא בלי להתווכח או להצטדק פשוט הקשיבי לה כפי שאת מצפה שתקשיב לך לסיום , אחרי שאכלתם ושתיתם קינוח- הזמיני אחד לשתיכן וסכמו ביחד את הדברים במטרה משותפת להפוך את חזרתך הביתה לדבר נעים לכולם.
 
האאאאמ

כבר ישבנו בבית קפה פעם, דיברנו והכל, אבל לא על "הנושאים הבוערים". הא דא... אני חושבת שיש לך רעיון טוב ויפה, גם הסברת לי איך לגשת (תודה...
) אומר את האמת, אני יכולה לתקשר עם אנשים בקלות ולהגיע לרמות משותפות, אבל עם ההורים שלי זה פשוט לא עובד, כי כבר אין מילים שלא אמרנו. אולי לא צריך להגיד באמת, צריך להקשיב. אם הם רק היו מקשיבים ולא אטומים כל כך... דינה
 
למעלה